המחקר האורכי בחן את ההשפעה של פעילות גופנית וזיהום אויר על הסיכון לתמותה מסיבות טבעיות. המחקר נערך בטאיוואן, בה ריכוז החלקיקים באוויר גבוה פי 1.6 מהנחיותיו של ה-WHO. אוכלוסיית המחקר כללה כ-384 אלף מבוגרים. תמונות לוויין שימשו להערכת זיהום האויר על בסיס כתובות הנבדקים, אשר חולקו על סמך קטגוריית החשיפה לזיהום נמוך, בינוני וגבוה. סקרים נערכו על מנת להעריך את רמת הפעילות הגופנית, והנבדקים חולקו ללא פעילים, פעילות בינונית ופעילות גבוהה.
החוקרים מצאו כי על רקע חשיפה לכל רמת זיהום אויר, יותר פעילות גופנית הייתה קשורה עם הפחתת הסיכון לתמותה, בעוד שבכל קטגוריה של פעילות גופנית, חשיפה לזיהום אויר הגבירה את הסיכון לתמותה.