נגיף הקורונה החדש SARS-CoV2 מציב בעיות רבות בפני רופאים וחוקרים שמבקשים לעקוב אחרי התפשטותו. תסמיני המחלה משתנים מאוד מחולה לחולה, וכך גם פרק הזמן שעובר מרגע ההדבקה ועד שהנשא מפיץ את הנגיף. השילוב של מצב שבו יש חולים רבים לא מאומתים שחוו רק תסמינים קלים, עם העובדה שנשא של המחלה יכול להדביק אחרים עוד לפני שחווה תסמינים, הופך את איתור החולים ובידודם למשימה מאתגרת במיוחד.
אחד הפתרונות האפשריים לצורך בזיהוי של נשאים ואיתור מוקדי התפרצות עתידיים הוא לעשות מדי יום רבבות בדיקות מעבדה אקראיות לאנשים בכל רחבי המדינה, במיוחד באזורים שבהם יש חשש שהמחלה מתפשטת. הבעיה היא שגישה זו מחייבת מלאי גדול מאוד של חומרי מעבדה, כוח אדם מקצועי והיא עלולה לדרוש זמן רב. פתרון אחר הוא להתמקד בתמונה הגדולה במקום בפרטים הקטנים, כלומר לוותר על זיהוי פרטני של כל נשא, ולחפש את האזורים המועדים לפורענות.
מאת עידו קיפר