מאז תחילת ההתפרצות של נגיף הקורונה SARS-CoV-2 לפני כשלושה חודשים, הוא הספיק להתפשט ל-156 מדינות והדביק כבר כמעט 200 אלף בני אדם. ההתפשטות המהירה והנרחבת של הנגיף הובילה את ארגון הבריאות העולמי להכריז על המחלה שהוא מחולל, COVID-19, כעל פנדמיה, כלומר מגפה בסדר גודל עולמי.
בשל יכולת ההדבקה המהירה של הנגיף התברר עד מהרה שלא יתאפשר לעצור את התפשטותו, כפי שנעשה בהצלחה בהתפרצויות קודמות של מחלות נגיפיות ממשפחת הקורונה – סארס ו-MERS, בשנים 2003 ו-2012 בהתאמה. לפיכך, כל מה שאפשר לעשות הוא להכיל את המגפה ולצמצם עד כמה שאפשר את ההדבקה, התחלואה והתמותה ממנה.
הדרך העיקרית להפחית התפשטות של נגיף היא באמצעות גישה שמרנית של איתור חולים ונשאים, בידוד, איסור התקהלויות, הגבלות תנועה ושימוש בחומרי חיטוי. רוב המדינות הנגועות נוקטות במידה זו או אחרת בגישה הזאת, שהוכיחה את עצמה בהתמודדות עם נגיפי סארס ו-MERS. כשמיישמים אותן בזמן הנכון ואוכפים אותן ביעילות, הן מפחיתות את סכנת ההדבקה ואת מספר החולים והקורבנות.
מאת אנה ריבקין