אוטופגיה (מיוונית: "אכילה עצמית") היא תהליך של פירוק עצמי שמתרחש בכל תאי גופנו. בדרך כלל התהליך מנקה את התא מפסולת, כגון חלבונים שלא התקפלו בצורה נכונה או אברונים שאינם מתפקדים. הפסולת מפורקת וממוחזרת כדי לבנות ממנה מרכיבים חדשים שהתא זקוק להם. יתר על כן, במצבי רעב קיצוני הגוף מגביר את האוטופגיה בתאים, ש"אוכלים את עצמם" כדי לנצל את האנרגיה הזמינה בהם. ולבסוף, האוטופגיה משמשת גם להגנה על התאים מפני חיידקים פולשים שמנסים להסתתר בתוכם. בשל חשיבותה זכה בשנת 2016 יושינורי אוסומי מיפן בפרס נובל לרפואה על פענוח מנגנון האוטופגיה בשמרים.
שלל אירועים, בתוך התא או מחוץ לו יכולים להביא להפעלת תהליך הפירוק העצמי. הבולט שבהם הוא רעב, כלומר כשלתא לא מגיע מספיק מזון. בתגובה לאות מתאים, נוצר בתוך התא מעין שק שעוטף את הפסולת שהתא צריך למחזר. השק הזה מתחבר לאברון בשם ליזוזום שבו הפסולת מושמדת או מפורקת למרכיביה – למשל חלבונים פגומים שמתפרקים לחומצות אמינו – אבני הבניין שלהם. אחרי הפירוק, אבני הבניין הללו נפלטות מחדש לתוך התא, שעושה בהן שימוש חוזר.
מאת נדב גולדברג