הצהרת נכנס לאתר

 

האתר מיועד לרוקחים ולאנשי מקצוע בתחום הפרמצבטיקה בישראל וכן לרופאים, צוות רפואי ואחרים העוסקים בתחומים הרלוונטיים בישראל. המידע הכלול באתר הוא מידע מקצועי ומדעי ומנוסח בהתאם. 

 

האמור באתר ביחס לתכשירים, טיפולים, וטכנולוגיות רפואיות אחרות מיועד למתן מידע כללי בלבד, ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם אנשי מקצוע.

 

השימוש בתכשירים, ובטכנולוגיות הרפואיות, או בטיפולים הנזכרים באתר כפוף לתנאי הרישום שלהם ולאמור בעלון לרופא ובעלון לצרכן הרלוונטיים, או למידע בספרות המקצועית הרלוונטית ואין לראות באמור באתר משום עידוד ו/או המלצה לעשיית שימוש בתכשירים, טיפולים וטכנולוגיות רפואיות אחרות שלא בהתאם לתנאים אלה.

 

המידע המופיע באתר זה אשר מובא מטעם חברות התרופות / מזון רפואי / ציוד רפואי, הינו על אחריות הגוף אשר העביר אלינו את המידע.

 

השימוש באתר הוא על פי "תנאי השימוש באתר" כפי שמתפרסמים באתר.

 

אני מסכים ומצהיר כי אני עומד בתנאים לכניסה לאתר



כניסה למנויים
כתובת דוא"ל:
ססמא:
משתמש חדש

pharmaline-facebook

 

השבבים שמרכיבים אדם
28.1.20

תרופות עוברות תהליך ארוך מאוד עד שהן מאושרות ומגיעות אל החולים. עוד לפני הניסויים הקליניים, כלומר על בני אדם, התרופות נבדקות על תרבית של תאי אדם במעבדה ועל בעלי חיים. מעבר לשיקולים המוסריים המעורבים בניסויים על בעלי חיים, התהליך גם אינו מאוד יעיל:  לאחר השקעה של כמה שנים ומיליארדי דולרים, "כשישים עד תשעים אחוזים מהתרופות שמיטיבות עם בעלי חיים נכשלות בבני אדם", אמר ד"ר בן מעוז, מהמחלקה להנדסה ביו-רפואית ומבית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. "מצב זה גורם לחוקרים בכל העולם לחפש הליכים חלופיים לפיתוח תרופות". 

 

ברור שאי אפשר להסתמך רק על ניסויים בתרביות תאים רגילות – תאי לב, למשל, שבגדלים במצע נוזלי בצלחת פטרי מתנהגים ומגיבים באופן שונה מאוד מהאיבר השלם. כדי למצוא לכך פתרון, החלו מדענים לפתח איבר על שבב (Organ on a Chip) – תרביות מיוחדות שמיוצרות בהנדסת רקמות, ובהן תאים של איבר מסוים גדלים על מצע מתאים בתוך מחסנית פלסטיק. ייחודו של השבב הוא בכך שהוא מדמה את פעולתו של האיבר: אם מדובר בלב-על-שבב, הוא יהיה מורכב מתאי לב שמתכווצים יחד ושואבים נוזל, כליה-על-שבב יכולה לסנן נוזל כפי שעושה כליה, וכן הלאה. האיבר-על-שבב יכול לכלול גם את המגע והתקשורת בין רקמות שונות, כמו למשל בין תאי עור וכלי הדם. הוא מקבל מזון וחמצן מנוזל דמוי-דם, שגם מפנה ממנו את הפסולת. 

 

 

לידיעה באתר מכון דוידסון >>

 

 

 מאת ד"ר יונת אשחר

הוסף תגובה חדשה
תגובות
לא נשלחו עדיין תגובות.
תנאי השימוש באתרקישוריםצור קשר • כל הזכויות שמורות פארמה-ליין © 2007