הצהרת נכנס לאתר

 

האתר מיועד לרוקחים ולאנשי מקצוע בתחום הפרמצבטיקה בישראל וכן לרופאים, צוות רפואי ואחרים העוסקים בתחומים הרלוונטיים בישראל. המידע הכלול באתר הוא מידע מקצועי ומדעי ומנוסח בהתאם. 

 

האמור באתר ביחס לתכשירים, טיפולים, וטכנולוגיות רפואיות אחרות מיועד למתן מידע כללי בלבד, ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם אנשי מקצוע.

 

השימוש בתכשירים, ובטכנולוגיות הרפואיות, או בטיפולים הנזכרים באתר כפוף לתנאי הרישום שלהם ולאמור בעלון לרופא ובעלון לצרכן הרלוונטיים, או למידע בספרות המקצועית הרלוונטית ואין לראות באמור באתר משום עידוד ו/או המלצה לעשיית שימוש בתכשירים, טיפולים וטכנולוגיות רפואיות אחרות שלא בהתאם לתנאים אלה.

 

המידע המופיע באתר זה אשר מובא מטעם חברות התרופות / מזון רפואי / ציוד רפואי, הינו על אחריות הגוף אשר העביר אלינו את המידע.

 

השימוש באתר הוא על פי "תנאי השימוש באתר" כפי שמתפרסמים באתר.

 

אני מסכים ומצהיר כי אני עומד בתנאים לכניסה לאתר



כניסה למנויים
כתובת דוא"ל:
ססמא:
משתמש חדש

pharmaline-facebook

 

לשנות את קוד החיים
2.7.19

מהו מינימום המידע הגנטי שדרוש כדי לשמור חיידק בחיים? והאם אפשר להשתמש במידע הזה לתועלת האדם? 

 

לפני כעשור הודיע קרייג ונטר (Venter) – גנטיקאי, ביוכימאי ואיש עסקים – שיצר חיידק "מלאכותי". אולי מדויק יותר לומר שונטר וצוותו "יצרו מחדש" את החיידק Mycoplasma mycoides, שלו גנום קטן במיוחד. הם סינתזו את ה-DNA של אותו חיידק באופן מלאכותי, ואז השתילו אותו בתא חיידק ללא DNA. אולם ה-DNA הזה כמעט לא היה שונה מהמקורי.

בהמשך, יצרו ונטר ושותפיו את החיידק המלאכותי בעל מספר הגנים הקטן ביותר הדרוש לחיים, לפחות עד כמה שידוע לנו – 473 גנים מתוך כ-900 גנים הנמצאים בגנום הטבעי של המיקופלסמה. אולם הצופן הגנטי עצמו, שלפיו המידע שב-DNA משמש לייצור של חלבונים, נשאר ללא שינוי בחיידקים המלאכותיים האלו.

 


 

 

 מאת גל חיימוביץ

הוסף תגובה חדשה
תגובות
לא נשלחו עדיין תגובות.
תנאי השימוש באתרקישוריםצור קשר • כל הזכויות שמורות פארמה-ליין © 2007