הצהרת נכנס לאתר

 

האתר מיועד לרוקחים ולאנשי מקצוע בתחום הפרמצבטיקה בישראל וכן לרופאים, צוות רפואי ואחרים העוסקים בתחומים הרלוונטיים בישראל. המידע הכלול באתר הוא מידע מקצועי ומדעי ומנוסח בהתאם. 

 

האמור באתר ביחס לתכשירים, טיפולים, וטכנולוגיות רפואיות אחרות מיועד למתן מידע כללי בלבד, ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם אנשי מקצוע.

 

השימוש בתכשירים, ובטכנולוגיות הרפואיות, או בטיפולים הנזכרים באתר כפוף לתנאי הרישום שלהם ולאמור בעלון לרופא ובעלון לצרכן הרלוונטיים, או למידע בספרות המקצועית הרלוונטית ואין לראות באמור באתר משום עידוד ו/או המלצה לעשיית שימוש בתכשירים, טיפולים וטכנולוגיות רפואיות אחרות שלא בהתאם לתנאים אלה.

 

המידע המופיע באתר זה אשר מובא מטעם חברות התרופות / מזון רפואי / ציוד רפואי, הינו על אחריות הגוף אשר העביר אלינו את המידע.

 

השימוש באתר הוא על פי "תנאי השימוש באתר" כפי שמתפרסמים באתר.

 

אני מסכים ומצהיר כי אני עומד בתנאים לכניסה לאתר



כניסה למנויים
כתובת דוא"ל:
ססמא:
משתמש חדש

pharmaline-facebook

 

קטמין מעודד יצירת קשרים חדשים בין תאי עצב בעכברים
13.6.19

קטמין, סם הזיות שמשמש גם כחומר הרדמה, אושר לאחרונה כתרופה נגד דיכאון. כעת התפרסם בכתב העת Science מחקר חדש, השופך אור על מנגנון הפעולה של החומר. החוקרים, של מאוניברסיטאות קורנל וסטנפורד בארצות הברית ואוניברסיטת טוקיו ביפן, מראים כי קטמין מפחית את תסמיני הדיכאון על ידי עידוד תאי עצב לייצר קשרים חדשים עם תאי עצב שכנים.

 

לא באופן מיידי

כדי לדמות מצב של דיכאון בעכברים, החוקרים הכניסו אותם למצב של דחק (עקה, סטרס) למשך שלושה שבועות, על ידי כך שהחזיקו אותם בחלל קטן או הזריקו להם את  ההורמון קורטיקוסטרון, שגורם לדחק. העכברים הראו סימני ייאוש שאופייניים לדיכאון – הם לא העדיפו מים ממותקים על פני מים רגילים כפי שעושים עכברים בדרך כלל, והפסיקו להתנגד כאשר טלטלו אותם תוך אחיזה בזנבם. מחקרים קודמים הראו שבניגוד לתרופות נוגדות דיכאון טיפוסיות, שמתחילות לפעול רק לאחר כמה שבועות, קטמין יכול לשפר את הרגשתם של אנשים תוך שעות אחדות. ואמנם גם במחקר החדש, שלוש שעות לאחר הזרקת הקטמין התנהגות העכברים הפכה נורמלית, והם לא הראו עוד סימני ייאוש.

 

צוות המחקר בראשותו של קונור ליסטון (Liston) שיער, על סמך מחקר קודם בתרביות תאים ובחולדות, שההשפעה נוגדת-הדיכאון המהירה של קטמין קשורה לכך שהוא מוביל ליצירת קשרים חדשים (סינפסות) בין תאים במוח. אחד מהתהליכים שמתרחשים במוח במהלך יצירת סינפסות חדשות הוא התפתחותם של עוקצים דנדריטיים (dendritic spines) – בליטות קטנות על שלוחות שיוצאות מתא עצב אחד כלפי שלוחה של תא עצב אחר. כשהחוקרים בחנו את תאי העצב בנקודת הזמן שבה נראה שיפור התנהגותי,כלומר שלוש שעות לאחר מתן הקטמין, לא נמצאו שינויים בעוקצים הללו. מכאן שהסינפסות החדשות אינן הגורם להשפעות המיידיות של קטמין על ההתנהגות: "השינוי ההתנהגותי התרחש קודם," אומר ליסטון בריאיון לאתר Science News.

 


 

 

 מאת דר' עידו מגן

הוסף תגובה חדשה
תגובות
לא נשלחו עדיין תגובות.
תנאי השימוש באתרקישוריםצור קשר • כל הזכויות שמורות פארמה-ליין © 2007