הצהרת נכנס לאתר

 

האתר מיועד לרוקחים ולאנשי מקצוע בתחום הפרמצבטיקה בישראל וכן לרופאים, צוות רפואי ואחרים העוסקים בתחומים הרלוונטיים בישראל. המידע הכלול באתר הוא מידע מקצועי ומדעי ומנוסח בהתאם. 

 

האמור באתר ביחס לתכשירים, טיפולים, וטכנולוגיות רפואיות אחרות מיועד למתן מידע כללי בלבד, ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם אנשי מקצוע.

 

השימוש בתכשירים, ובטכנולוגיות הרפואיות, או בטיפולים הנזכרים באתר כפוף לתנאי הרישום שלהם ולאמור בעלון לרופא ובעלון לצרכן הרלוונטיים, או למידע בספרות המקצועית הרלוונטית ואין לראות באמור באתר משום עידוד ו/או המלצה לעשיית שימוש בתכשירים, טיפולים וטכנולוגיות רפואיות אחרות שלא בהתאם לתנאים אלה.

 

המידע המופיע באתר זה אשר מובא מטעם חברות התרופות / מזון רפואי / ציוד רפואי, הינו על אחריות הגוף אשר העביר אלינו את המידע.

 

השימוש באתר הוא על פי "תנאי השימוש באתר" כפי שמתפרסמים באתר.

 

אני מסכים ומצהיר כי אני עומד בתנאים לכניסה לאתר



כניסה למנויים
כתובת דוא"ל:
ססמא:
משתמש חדש

pharmaline-facebook

 

תגלית באונ' תל אביב: חומרים המצויים ביין ובתה ירוק עשויים לשמש בסיס לתרופות למחלות מטבוליות
3.07.18

תגלית באוניברסיטת תל אביב: חומרים המצויים ביין ובתה ירוק עשויים לשמש בסיס לתרופות למחלות מטבוליות מולדות


החוקרים גילו כי חומצה טאנית המשמשת בתעשיית היין ו-EGCG המצוי בתה ירוק מונעים היווצרות של מבנים עמילואידיים רעילים במחלות מטבוליות


מובילת המחקר היא שירה שחם-ניב ממעבדתו של פרופ' אהוד גזית בפקולטה למדעי החיים

המאמר התפרסם לאחרונה בכתב עת חדש  מבית Nature, בשם:  Communications Chemistry


"מחלות מטבוליות מולדות הן מחלות גנטיות שבהן הגוף אינו מייצר אנזים מסוים," מסבירה שירה שחם-ניב. "כתוצאה מכך מצטברים בגוף מטבוליטים (חומרים המהווים, בין היתר, אבני בניין של החלבונים  וה-DNA בגופנו), שאותו אנזים אמור היה לפרק או להסב  למטבוליטים אחרים. הצטברות כזאת ללא בקרה עלולה להיות רעילה ולגרום לנזקים שונים, ומחלות מטבוליות קשות יכולות להביא לעיכוב התפתחותי חמור ולפיגור שכלי. דוגמה אחת, נפוצה יחסית, היא מחלת ה-PKU, הגורמת להצטברות של המטבוליט פנילאלנין. כדי להימנע מפגיעתה נדרשים חולי PKU, מיום לידתם, להקפיד על דיאטה מחמירה שאינה מכילה פנילאלנין. זוהי משימה קשה, בעיקר עבור ילדים צעירים, מכיוון שהפנילאלנין מצוי במוצרי מזון רבים שרובנו צורכים באופן שוטף. היום, בהיעדר תרופה למחלה, הימנעות היא הדרך היחידה. אנחנו חיפשנו גישה חדשה, שתאפשר פיתוח תרופות למחלות מטבוליות מולדות."

 

לדבריה, "חשוב לציין כי על אף העובדה ש-PKU נחשבת מחלה נדירה (הגדרה הניתנת למחלות ששכיחותן היא 1:100,000 באוכלוסייה), שכיחותה גבוהה מאוד ומשתנה גאוגרפית. בישראל השכיחות עומדת על 1:13,000 ובטורקיה היא גבוה אף יותר ומגיעה ל-1:2,600. הדבר הופכת את PKU למחלה אטרקטיבית עבור חברות הפארמה עקב הפוטנציאל המסחרי הטמון בה. עובדה מעניינת נוספת היא ששכיחותן הכוללת של המחלות המטבוליות המולדות מהווה חלק מרכזי מכלל המחלות הגנטיות אצל ילדים."

 

המחקר החדש, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Communications Chemistry, מתבסס על שני מחקרים קודמים ממעבדתו של פרופ' גזית: במחקר הראשון הוכח כי פנילאלנין מסוגל לעבור תהליך של הרכבה עצמית, וליצור מבנה עמילואידי – בדומה למצבורי העמילואיד הגורמים להרס תאים במוחם של חולי אלצהיימר, פרקינסון ומחלות נוירו-דגנרטיביות נוספות. ההבדל בין שני סוגי המצבורים הוא באבני הבניין: פנילאלנין הוא חומצת אמינו בודדת, בעוד שמבני העמילואיד המוכרים ממחלות נוירו-דגנרטיביות מורכבים מחלבונים או פפטידים – מולקולות העשויות מעשרות חומצות אמינו. במחקר השני נמצא כי גם מטבוליטים נוספים, כמו אדנין וטירוזין, המצטברים במחלות מטבוליות מולדות אחרות (מלבד PKU) יכולים לעבור תהליכי הרכבה עצמית, וליצור  מצבורים עמילואידיים רעילים. שני המחקרים הובילו לשינוי תפיסה חדשני בעולם המחלות המטבוליות המולדות.

 

 

למחקר >> 

 

למאמר >>

 

 

ההודעה הועברה ע"י אוניברסיטת תל אביב

הוסף תגובה חדשה
תגובות
לא נשלחו עדיין תגובות.
תנאי השימוש באתרקישוריםצור קשר • כל הזכויות שמורות פארמה-ליין © 2007