הצהרת נכנס לאתר

 

האתר מיועד לרוקחים ולאנשי מקצוע בתחום הפרמצבטיקה בישראל וכן לרופאים, צוות רפואי ואחרים העוסקים בתחומים הרלוונטיים בישראל. המידע הכלול באתר הוא מידע מקצועי ומדעי ומנוסח בהתאם. 

 

האמור באתר ביחס לתכשירים, טיפולים, וטכנולוגיות רפואיות אחרות מיועד למתן מידע כללי בלבד, ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם אנשי מקצוע.

 

השימוש בתכשירים, ובטכנולוגיות הרפואיות, או בטיפולים הנזכרים באתר כפוף לתנאי הרישום שלהם ולאמור בעלון לרופא ובעלון לצרכן הרלוונטיים, או למידע בספרות המקצועית הרלוונטית ואין לראות באמור באתר משום עידוד ו/או המלצה לעשיית שימוש בתכשירים, טיפולים וטכנולוגיות רפואיות אחרות שלא בהתאם לתנאים אלה.

 

המידע המופיע באתר זה אשר מובא מטעם חברות התרופות / מזון רפואי / ציוד רפואי, הינו על אחריות הגוף אשר העביר אלינו את המידע.

 

השימוש באתר הוא על פי "תנאי השימוש באתר" כפי שמתפרסמים באתר.

 

אני מסכים ומצהיר כי אני עומד בתנאים לכניסה לאתר



כניסה למנויים
כתובת דוא"ל:
ססמא:
משתמש חדש

pharmaline-facebook

 

צריך לפחד מהמחלות, לא מהחיסונים
28.6.18

שמי ארז, בן 39, אב לשלושה ילדים, שיהיו בריאים, דוקטור לאימונולוגיה - תורת מערכת החיסון, ואני חיסנתי את הילדים שלי. עשיתי זאת בלב שלם ומתוך ידיעה שאני נותן להם את הטיפול המונע הטוב ביותר, הבטוח ביותר והיעיל ביותר שיש לרפואה להציע היום. הידיעה הזאת לא הגיע אלי מטורי דעה, מסיפורים או מהרצאות ברשת אלא ממחקרים אמיתיים. מחקרים שפורסמו בכתבי עת מדעים, מחקרים ש-13 שנים באקדמיה בתחום מדעי החיים נתנו לי את הכלים לקרוא בצורה ביקורתית. מחקרים שנערכו על אוכלוסיות גדולות, במדגמים אקראיים, עם הביקורות הנדרשות ושתוצאותיהם חזרו על עצמן במחקרי המשך בלתי תלויים. מחקרים שעברו ביקורת עמיתים מפרכת והתפרסמו בכתבי עת מובילים – מחקרים ששווים התייחסות. אינני יודע אילו הרצאות או מחקרים קראה אותה אמא מסרטון הדעה ש"רשת" בחרו לפרסם. יתכן שהיא למדה דברים מסוימים, אבל המסקנות של המחקרים שאני קראתי , ושעליהם מתבססות רשויות הבריאות, הראו בצורה ברורה ושאינה משתמעת לשתי פנים: חיסונים הם בטוחים ויעילים.

 

זו איננה מלחמת גרסאות, אין איזו מחלוקת בקהילה המדעית. אין מחקרים לכאן או לכאן. למען האמת זה אחד הנושאים היחידים שההסכמה בו היא כמעט גורפת. מערכת החיסון נחקרת מעל 100 שנה ויש לנו מושג די טוב איך היא פועלת. הגוף מזהה גורמים זרים, מפתח נגדם נוגדנים ייחודיים בתהליך שנקרא "ברירת שבטים", ולאחר שהמחלה חולפת, נשארים תאי זיכרון כמעין גיבוי לפעם הבאה שהמחלה תתקוף. כאשר אנחנו מתחסנים אנחנו למעשה מאמנים את הגוף שלנו, חושפים אותו למחולל המחלה כשהוא מומת או מוחלש ומאפשרים לגוף ללמוד להכיר את מחולל המחלה בתנאים שבהם הוא לא יכול לפגוע בנו. הגוף מפתח את אותם תאי זיכרון ויום אחד כשנפגוש בנגיף החצבת או הפוליו, או ברעלנים של חיידק הטטנוס, הגוף שלנו ידע להגיב בזמן, לייצר נוגדנים ולחסל את האיום בלי שנשים לב שנדבקנו.


 

לכתבה במכון דוידסון >>


 

מאת ד"ר ארז גרטי

הוסף תגובה חדשה
תגובות
לא נשלחו עדיין תגובות.
תנאי השימוש באתרקישוריםצור קשר • כל הזכויות שמורות פארמה-ליין © 2007