כשמשרד המדען הראשי במשרד הכלכלה הפך ב-2015 ל"רשות החדשנות", גוף עצמאי המסונף למשרד הכלכלה, ההסבר לצעד הזה היה שכך ניתן יהיה לגבש במהירות רבה יותר ובפחות ביורוקרטיה תוכניות לתמיכה בחברות הטכנולוגיה הישראליות. אם להיות ספציפיים, השינוי נועד להקל תפירת תוכניות מיוחדות שמטרתן להביא חברות בינלאומיות לפעילות בישראל, ועוד יותר מכך החלום היה לגייס חברות פארמה גדולות שייתנו זריקת מרץ לתעשיית התרופות והאבחון בארץ.
מאז יצאה רשות החדשנות לדרך, אכן הושק שפע מסחרר של תוכניות וגם הוקם סניף של חברת תרופות בינלאומית בישראל (לונזה), אולם הדג הגדול באמת, חברת תרופות שתפתח כאן מרכז פיתוח גדול, דומה לזה של אינטל או IBM , עוד לא נלכד ברשת. זאת בניגוד לחברות מכשור רפואי, שפועלות כאן זה כמה עשורים.
לקראת הכנס Mixiii Biomed 2018 שיתקיים בעוד כשבוע בתל אביב, מספר מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון על החזון לתעשיית הביומד ועל הקשיים בדרך למימושו. "בעוד שבתחום ההייטק והתוכנה הבעיה העיקרית היא היעדר עובדים, בתחום הביומד הבעיה העיקרית היא מחסור במשרות ראויות לאנשים מוכשרים, וגם פריון נמוך יחסית במשרות הקיימות, המתבטא במשכורות", הוא אומר. "לעומת זאת, ההון האנושי הוא מצוין, המחקר הרפואי באוניברסיטאות ובבתי החולים הוא מעולה וגם הממשק בין האקדמיה ובתי החולים לתעשייה הולך ומשתפר".
מאת גלי וינרב