השימוש הנרחב באנטיביוטיקה מאז שנות ה-40 של המאה הקודמת הציל את חייהם של אין ספור מטופלים, ומנע נזקים כבדים באחרים. אך היה לכך מחיר: החיידקים, שנחשפו יותר ויותר לחומרים אנטיביוטיים, החלו לפתח שיטות התמודדות שונות שהובילו לעמידות. מוטציות מאפשרות לחיידקים לשנות את החלבונים שהאנטיביוטיקה נקשרת אליהם, וכך למנוע את פעולתה; מוטציות אחרות מקנות לחיידקים אפשרות להוציא ביעילות את החומר האנטיביוטי אל מחוץ לתא החיידקי כך שלא יזיק להם; ועוד מנגנונים המגנים על החיידקים. פיתוח העמידות נעשה כתגובה אבולוציונית לתנאים המשתנים – חיידקים שבמקרה עברו מוטציה שהקנתה להם עמידות שרדו והתרבו כאשר אחרים מתו.
כתוצאה מכך, כמה עשרות שנים בלבד לאחר תחילת השימוש בחומרים אנטיביוטיים, עמידות לאנטיביוטיקה היא אחד מהאיומים הגדולים ביותר לבריאות הציבור. דיווחים על מוות כתוצאה מחיידקים עמידים מתפרסמים בתדירות גבוהה יותר ויותר. לפי בכירים בארגון הבריאות העולמי (WHO), "ללא פעולה דחופה ומתואמת על ידי גורמים רבים, העולם יגיע בקרוב לעידן פוסט-אנטיביוטי, שבו זיהומים נפוצים ופציעות קלות ישובו להיות קטלניים".