הצהרת נכנס לאתר

 

האתר מיועד לרוקחים ולאנשי מקצוע בתחום הפרמצבטיקה בישראל וכן לרופאים, צוות רפואי ואחרים העוסקים בתחומים הרלוונטיים בישראל. המידע הכלול באתר הוא מידע מקצועי ומדעי ומנוסח בהתאם. 

 

האמור באתר ביחס לתכשירים, טיפולים, וטכנולוגיות רפואיות אחרות מיועד למתן מידע כללי בלבד, ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם אנשי מקצוע.

 

השימוש בתכשירים, ובטכנולוגיות הרפואיות, או בטיפולים הנזכרים באתר כפוף לתנאי הרישום שלהם ולאמור בעלון לרופא ובעלון לצרכן הרלוונטיים, או למידע בספרות המקצועית הרלוונטית ואין לראות באמור באתר משום עידוד ו/או המלצה לעשיית שימוש בתכשירים, טיפולים וטכנולוגיות רפואיות אחרות שלא בהתאם לתנאים אלה.

 

המידע המופיע באתר זה אשר מובא מטעם חברות התרופות / מזון רפואי / ציוד רפואי, הינו על אחריות הגוף אשר העביר אלינו את המידע.

 

השימוש באתר הוא על פי "תנאי השימוש באתר" כפי שמתפרסמים באתר.

 

אני מסכים ומצהיר כי אני עומד בתנאים לכניסה לאתר



כניסה למנויים
כתובת דוא"ל:
ססמא:
משתמש חדש

pharmaline-facebook

 

כשחלבונים מצליחים להפתיע
31.01.17

 

"יצירה של מודלים מולקולריים ממוחשבים היא לעיתים הדרך היחידה להבין כיצד בדיוק פועלות יחד מולקולות מורכבות כל-כך כמו חלבונים", אומרת ד"ר מרים אייזנשטיין, ראש היחידה לבניית מודלים מקרו-מולקולריים במחלקה לתשתיות למחקר כימי במכון ויצמן למדע. כבר לפני כשני עשורים, כחלק ממחקר משותף שביצעה עם פרופ' אפרים קציר המנוח, הייתה ד"ר אייזנשטיין בין הראשונים בעולם שפיתחו שיטות ממוחשבות לחיזוי אופן ההתחברות של מולקולות ביולוגיות זו לזו (Molecular docking methods). מאז ועד היום היא שיתפה פעולה עם מיגוון רחב של קבוצות מחקר, בתוך המכון ומחוץ לו.

 

למרות הניסיון הרב שצברה בתחום, ד"ר אייזנשטיין מעידה שהתנהגותם של חלבונים מצליחה לעיתים להפתיע אותה. כך קרה, למשל, במחקר שערכה באחרונה במשותף עם קבוצת המחקר של פרופ' חגית אלדר-פינקלמן מאוניברסיטת תל אביב. המחקר פורסם באחרונה ב-Science Signaling. "ממצאיו של מחקר זה, שממנו עלה כיוון חדש ומבטיח לטיפול באלצהיימר, היו בהחלט מפתיעים", היא מספרת.

 


 

 

הוסף תגובה חדשה
תגובות
לא נשלחו עדיין תגובות.
תנאי השימוש באתרקישוריםצור קשר • כל הזכויות שמורות פארמה-ליין © 2007