אנא סובבו את הטלפון שלכם.

יצירת
קשר

לקבוצת
הפייסבוק

רישום
לניוזלטר

[adning id="57105"]

עמוד הבית / מאמרים / מדריך בדיקות מעבדה – מאת פרופ' בן-עמי סלע / מיוגלובין – Myoglobin

מדריך בדיקות מעבדה – מאת פרופ' בן-עמי סלע / מיוגלובין – Myoglobin

 באדיבות ויקירפואה 

  

 

מיוגלובין – Myoglobin

 

 

מעבדה

 

כימיה של הדם וכימיה של השתן

 

תחום


ברור מפגעי הרס שריר


יחידות מדידה


מיקרוגרם לליטר

 

טווח ערכים תקין

 

בדם: גברים – 19-92 מיקרוגרם לליטר; נשים – 12-76 מיקרוגרם לליטר
בשתן: 0 עד 60 מיקרוגרם לליטר, בתלות בגיל, במשקל ובתפקוד הכליות

 

 

מטרת הבדיקה


הערכת נזק לרקמת שריר, כאשר אירועים חמורים דוגמת רבדומיוליזה נבחנים על ידי מדידת רמת מיוגלובין בשתן, והתקפי לב יכולים להיעזר במדידת רמת מיוגלובין בדם.



בסיס פזיולוגי 
 

מיוגלובין הוא חלבון גלובולארי קטן יחסית (משקל מולקולארי 17,300) המורכב משרשרת פוליפפטידית אחת המורכבת מ-153 חומצות אמיניות, ובמרכזה קבוצת heme המכילה ברזל זהה לזו של המוגלובין, ומכאן הגוון האדמדם-חום של מיוגלובין בתמיסה. מיוגולבין נמצא הן בשרירי השלד והן בשריר הלב, והוא מסוגל לקשור חמצן באופן הפיך, ולהגביר את הדיפוזיה של חמצן בתאי השריר. מיוגלובין מעביר חמצן בציטופלזמה של תאי השריר, מהממברנה של התאים אל המיטוכונדריה שלהם. מיוגלובין של תאי שריר השלד זהה מבחינה אימונולוגית למיוגלובין של שריר הלב, לכן לא ניתן להבדיל בין השניים בשיטות אימונולוגיות. כיוון שמיוגלובין הוא חלבון עיקרי בשריר מחוספס ובשריר הלב, וכיוון שמסת השריר משתנה בהתאם למין, לגיל, ולמוצא אתני, השוֹנוּת בריכוזי מיוגלובין בדם ניכרת. רמת מיוגלובין בדרך כלל גבוהה יותר באוכלוסייה מבוגרת יותר ומטבע הדברים באנשים כבדי משקל, באופן שמצדיק מדידה של קראטינין במקביל, וייחוס רמת מיוגלובין לזו של קראטינין.

מיוגלובין יכול לזלוג מרקמת השריר לדם כתוצאה מנזק לשריר, ומייד הוא יופרש לשתן בגין גודלו הקטן. עלייה בולטת ברמת מיוגלובין בדם היא מדד מוקדם לאוטם חריף של שריר הלב (AMI) שיכול לבוא לביטוי כבר כ- 1-2 שעות לאחר האירוע הלבבי, ומבחינה זו הוא מדד מוקדם יותר להתקף הלב מאשר CPK-MB או טרופונין, בעיקר אם דגימת דם נלקחת בשלב מוקדם של ההתקף. יחד עם זאת, כיוון שאין שום מבדק כיום שיכול להבדיל בין מיוגולבין ממקור של רקמות שריר שונות בגוף, המשמעות האבחונית של קביעת רמתו של מיוגלובין אינה רבה בהתנהלות של יחידות טיפול נמרץ בחשודים להתקפי לב. תכונה אחרת של מיוגלובין בהתקף לב, שהוא מופיע בדם מוקדם יחסית בסמיכות להתקף, אך הוא גם מתפנה מהר במיוחד מהדם, באופן שרמתו דועכת במהירות. "חלון הזמן הקצר" של מיוגלובין לאחר התקף אינו בהכרח יתרון, שכן ברבים מהמקרים המטופל מגיע לחדר המיון 2-5 שעות מתחילת ההתקף, ועיכובים נוספים של לקיחת דם ודומיהם, עלולים להחמיץ את העלייה המוקדמת ברמת מיוגלובין.

מדידת מיוגלובין משמעותית יחד עם זאת הערכת טראומה חריפה לרקמת שריר כגון כוויות, מצבי התייבשות, מכת חשמל, או בנבדקים עם מיופתיות ידועות וכרוניות, כגון מחלות נוירו-שריריות כגון muscular dystrophy, Duchenne muscular dystrophy, muscular atrophy, דרמטומיוזיטיס או פולימיוזיטיס.


פענוח תוצאות הבדיקה


רמה מוגברת של מיוגלובין בדם נמצא כאמור סמוך מאוד למועד של התקף-לב, במצבים של פרכוסים, מחלת שריר דלקתית, כוויות, פעילות גופנית מאומצת ומרוכזת. מיוגלובין מוגבר בדם במצבי נמק או תמס בשריר, התחשמלות, מצבי אי-ספיקה שרירית, רבדומיוליזה, במיוזיטיס ודיסטרופיה של השריר. טיפול בסטאטינים באותם מקרים עם נזק קל לשריר מתבטא ברמת מיוגלובין מוגברת בדם, כמו גם במתן תוך ורידי של סוקציניל כולין (סקולין) כחלק מפרוצדורת הרדמה בעיקר בילדים, וכן במקרים של היפרתרמיה ממאירה.

בשתן נמצא רמות מיוגלובין מוגברות במיוחד במצבי רבדיומיוליזיס שעלולות להתבטא ברמת חלבון של 2-6 מיליגרם לליטר, באופן שמחייב עירוי נוזלים או אף ביצוע דיאליזה חד פעמית. השפעות או הרעלות תרופתיות אחדות תתבטאנה ברמת מיוגלובין מוגברת בשתן, כגון: חומצה אמינוקפרואית במינונים גבוהים של 20-30 גרם ליום, שימוש לרעה בהזרקה תוך ורידית של אמפטאמינים, אמפותריצין B, הרעלת ברביטוראטים, carbenoxolone המשמש לטיפול בדלקות וכיבי ושט, הרעלה בחד תחמוצת הפחמן (CO), אלכוהוליזם כרוני, ליקוֹריס, והזרקת סוקציניל כולין.

 

 

הוראות לביצוע הבדיקה

 

אין צורך בצום. הדם נלקח במבחנה כימית (פקק אדום או צהוב), ובדיקת השתן צריכה התבצע בשתן טרי שה-pH שלו הותאם ל-7.0 על ידי תמיסת ביקרבונאט.

 

וובינרים קרובים

 

  • הטיפול בשומני הדם–איך נמנע את האירוע הבא

 

  • הטיפול בשומני הדם בקבוצות סיכון–מי מרוויח יותר

 

  • החשיבות בטיפול אגרסיבי ומשולב בחולים לאחר ACS

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  • צמח הקנביס והפוטנציאל הרפואי הגלום בו
  •  סטנדרטיזציה של קנביס לשימוש רפואי – שרשרת הערך של מוצרי הקנביס הרפואי בישראל ותנאי האיכות הנדרשים
  • מחקר ופיתוח דור העתיד של מוצרי הקנביס הרפואי
  • עיקרי הרפורמה הנוכחית בקנביס רפואי והמשמעויות שלה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  • מהו מעכב 4/6CDK?
  • יעילות מעכבי 4/6CDK בסרטן שד מוקדם HR+ HER2- – ורזניו נכנס השנה לסל
  • יעילות מעכבי 4/6CDK בסרטן שד גרורתי HR+ HER2-
  • תפקיד מתאמת סרטן השד בליווי המטופלת בסרטן שד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  • 20:50 – 20:30
    "Pain treatment Israel Vs. USA"

 

  • 21:20 – 21:00
    "טסקטן AF טיפול חדשני לשליטה והפחתה של תסמיני השלשול"

 

  • 21:50 – 21:30
    "The Wonder of Nitric Oxid"

 

 

 

 

 

 

 

  • מחלת המיגרנה: רקע, מאפיינים ואיפיון – סקירת האופציות הטיפוליות הקיימות

 

  • המפגשים עם הרוקחים במסע המטופל

 

  • הטיפולים הקיימים שאבווי מציעה

 

  • סיכום ו-Key takeaways

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חברות בפוקוס

PADAGIS

0מאמרים
0וובינרים
111עדכוני
רישום
0משרות
פתוחות

EISAI

0מאמרים
0וובינרים
10עדכוני
רישום
0משרות
פתוחות

Eli Lilly

0מאמרים
1וובינרים
101עדכוני
רישום
0משרות
פתוחות
נגישות

אישור הרשמה

תודה על הרשמתך

ברגעים אלה נשלח אליכם מייל אישור הרשמה. להפעלת חשבונך באתר, יש ללחוץ על קישור זה.

הנתונים שסיפקת במהלך הרישום נבדקים כעת מול מאגר רישוי המקצועות הרפואיים במשרד הבריאות. בתום הבדיקה תתקבל הודעה בהתאם.

כניסה לאזור מוגבל

תוכן זה ניתן להצגה
לאנשי / נשות
צוות מקצועי בלבד

לכניסה למערכת:

עדיין לא נרשמת? להרשמה לאתר

,אם הינכם עובדי מקצועות הבריאות
.עדכנו זאת בחשבונכם האישי

אם לדעתך נפלה טעות, ניתן ליצור קשר עם צוות האתר דרך עמוד יצירת הקשר

כניסת משתמשים רשומים

עדיין לא נרשמת? להרשמה לאתר

או

בלחיצה על כניסה אני מאשר\ת את הסכמתי לתנאי האתר ולהסכם הפרטיות