הצהרת נכנס לאתר

 

האתר מיועד לרוקחים ולאנשי מקצוע בתחום הפרמצבטיקה בישראל וכן לרופאים, צוות רפואי ואחרים העוסקים בתחומים הרלוונטיים בישראל. המידע הכלול באתר הוא מידע מקצועי ומדעי ומנוסח בהתאם. 

 

האמור באתר ביחס לתכשירים, טיפולים, וטכנולוגיות רפואיות אחרות מיועד למתן מידע כללי בלבד, ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם אנשי מקצוע.

 

השימוש בתכשירים, ובטכנולוגיות הרפואיות, או בטיפולים הנזכרים באתר כפוף לתנאי הרישום שלהם ולאמור בעלון לרופא ובעלון לצרכן הרלוונטיים, או למידע בספרות המקצועית הרלוונטית ואין לראות באמור באתר משום עידוד ו/או המלצה לעשיית שימוש בתכשירים, טיפולים וטכנולוגיות רפואיות אחרות שלא בהתאם לתנאים אלה.

 

המידע המופיע באתר זה אשר מובא מטעם חברות התרופות / מזון רפואי / ציוד רפואי, הינו על אחריות הגוף אשר העביר אלינו את המידע.

 

השימוש באתר הוא על פי "תנאי השימוש באתר" כפי שמתפרסמים באתר.

 

אני מסכים ומצהיר כי אני עומד בתנאים לכניסה לאתר



כניסה למנויים
כתובת דוא"ל:
ססמא:
משתמש חדש

pharmaline-facebook

 

מדריך בדיקות מעבדה - מאת פרופ' בן-עמי סלע / המאטוקריט - Hematocrit - Dehydroepiandrosterone

 באדיבות ויקירפואה

  

 המאטוקריט - Hematocrit


 מעבדה

 

המטולוגיה בדם

 

תחום

 

מדידת נפח כדוריות אדומות דחוסות להערכת אנמיה או פוליציטמיה

 

 

יחידות מדידה

 

% אריתרוציטים דחוסים

 

 

טווח ערכים תקין

 

בעובר בין השבוע ה-24 עד לשבוע ה-40 וללידה עצמה ערכי ההמאטוקריט נעים סביב 60-64%; בלידה, 55-68%; בגיל שבוע, 47-65%; בגיל שבועיים, 49-62%; בגיל חודש, 37-49%; בגיל 3 חודשים, 30-36%; בגיל שנה, 29-41%; בגיל 10, 36-40%; בגברים, 40-52%; בנשים, 37-45%

 

 

 

מטרת הבדיקה

 

 

מדידת המאטוקריט מתבצעת באופן שגרתי כחלק ספירת דם מלאה (CBC), אך נדרשת לעתים פרטנית לאבחון מצבים כאנמיה, פוליציטמיה, או ניטור תוצאות הטיפול במצבים אלה. כמו כן חיונית מדידת המאטוקריט במצבים של התייבשות (dehydration), הערכה של מצב המטופל לאחר עירויי דם, לאחר מצבים של איבוד דם מתמשך. בדיקת המאטוקריט נדרשת גם במצבים של תזונה לקויה, לויקמיה, ומגוון מפגעים קליניים.


 

בסיס פזיולוגי  ופענוח תוצאות הבדיקה


בדיקת המאטוקריט מודדת את יחס נפח תאי הדם האדומים לכלל נפח הדם שנדגם, ותוצאתה משקפת הן את מספר התאים והן את גודלם. ההמאטוקריט נקבע "ידנית" על ידי סרכוז הדם במבחנה או צינור נימי הידוע ממבחנת "מיקרו-המאטוקריט", במהירות 10,000 סל"ד למשך 5 דקות, מה שמפריד את נפח הדם הכולל לפלזמה ולכדוריות הדם הדחוסות בתחתית המבחנה, ועל פי יחס הגבהים של הכדוריות ונפח הדם הכולל מחושב % ההמאטוקריט. במעבדה המודרנית, ההמאטוקריט מחושב באופן אוטומאטי ולא נמדד באופן ישיר על ידי סרכוז. הקביעה נעשית על ידי מכפלת ספירת הכדוריות האדומות בגורם של נפח הכדוריות הממוצע (MCV), וקביעה זו מעט מדויקת יותר, שכן בשיטת הסרכוז לא ניתן להימנע מנפח קטן של פלזמה שנלכד בין הכדוריות האדומות באופן שמעלה באופן "כזוב" את נפח מקטע הכדוריות האדומות. מספר מחקרים בהם השתמשו גם באלבומים מסומן ביוד-125 רדיואקטיבי, קבעו שכמות הפלסמה הנלכדת במקטע האריתרוציטים בעת סרכוז עלולה להוסיף 2-3% להמאטוקריט הנקבע באופן ממוחשב-אוטומאטי, והבדל זה עלול אף להיות גדול יותר במקרים של עיוות במבנה כדוריות הדם האדומות כמו באנמיה חרמשית, ספרוציטוזיס או באנמיה על רקע חסר ברזל, שאז כמות הפלזמה הנלכדת בין הכדוריות גדולה עוד יותר.


שני המדדים, MCV וכן RDW או Red cell distribution width (שהוא מדד יחסי של השוֹנוּת בגודל של אוכלוסיית התאים האדומים) עשויים לסייע לקלינאי בהערכה האם המאטוקריט נמוך הנמדד משקף מצב כרוני או חריף.
המאטוקריט נמוך עם MCV נמוך ו-RDW גבוה מצביע על תרחיש של אריתרופויאזה על רקע כרוני של חסר ברזל; לעומת זאת, המאטוקריט נמוך עם MCV נמוך ו-RDW נורמאלי מצביע על כל שחסר הדם חריף יותר כמו תרחיש של שטף דם פנימי.


המאטוקריט מוגבר יופיע במצבים הבאים: מפגע מייאלו-פרוליפרטיבי במוח העצם בו יש יצירה מוגברת של אריתרוציטים הגורם ל-polycitemia vera; מצב של COPD או מפגעים ריאתיים אחרים כגון לייפת (fibrosis) של הריאות הגורמים להיפוקסיה יכולים לגרום להגברת ייצור כדוריות אדומות, כתוצאה מתגובת משוב שמעוררת היפוקסיה בכליות המגיבות בייצור מוגבר של אריתרופויאטין. ככלל, מצבים שונים היכולים להתבטא בהיפוקסיה יגרמו לעליה בהמאטוקריט בגלל תהליכים מוגברים של אריתרופויאזה וממילא אריתרוציטוזה. המאטוקריט מוגבר מוצאים במצבים של מחלת לב גדושה (CHD), ואף cor pulmonale או השינויים האנטומים בחלקו הימני של הלב הנובעים מעלייה בלחץ הדם בכלי הדם הריאתיים, כתוצאה ממחלה ריאתית כרונית. המאטוקריט יופיע מוגבר באופן משמעותי כאשר יש ירידה בנפח נוזלי הדם (hypovolemia) או כתוצאה מהתייבשות (dehydration) או כתוצאה מכוויות חמורות. בעירוי נוזלים למטופלים במצב התייבשות, ערכי ההמאטוקריט יתוקנו באופן מיידי כצפוי.


בהקשר זה יצוין שבמעשנים כרוניים שנים רבות או באלה המתגוררים באזורים הרריים או ברום של מעל 2,500 מטרים מעל פני הים, בדרך כלל יתקבלו ערכי המאטוקריט מוגברים שכן בגלל דרגת החמצון הנמוכה יותר של דמם יפצה מח העצם בייצור מוגבר של אריתרוציטים. אחת הסיבות למדידת המאטוקריט בקרב ספורטאים היא לברר אפשרות של שימוש אסור בתכשיר אריתרופויאטין (Epogen) כדי להגביר ייצור אריתרוציטים והגביר את כושר החימצון של רקמות שריר בגוף. באותו הקשר המאטוקריט מוגבר גם בנטילה של סטרואידים אנדרוגניים אנאבוליים, לעידוד אריתרופויאזה בעיקר תכשירים כמוboldenone ו-oxymethelone.


ראוי לציין שבמטופלים מאובחנים עם קדחת dengue הֶמוֹרגית, בה יש אפיזודות של שטפי דם ודימומים מרקמות רבות, בדרך כלל יתקבלו ערכי המאטוקריט נמוכים. יחד עם זאת כאשר במטופלים אלה נמצא המאטוקריט מוגבר, יש לקחת זאת לתשומת לב מיוחדת שכן הדבר מבטא סיכון מוגבר להתרחשות של תסמונת הלם דנגי, בה לכאורה כתוצאה מהקאות ממושכות נוצר מצב של דהידרציה ועלייה "מלאכותית" בהמאטוקריט.
המשמעות של המאטוקריט מוגבר באופן כרוני מעל 60-65%, באלה עם פוליציטמיה, היא סיכון מוגבר להיווצרות קרישי דם, לקשיים של צירקולציה בכלי דם נימיים באברי קצה, ולבעיות קרדיו-וסקולאריות העלולות להיות משמעותיות. הטיפול הנהוג הוא בהקזות דם סדרתיות, טיפול בהידראה לדיכוי פעילות עודפת של מח העצם, ואף באספירין להפחית סכנת קרישיות יתר.


המאטוקריט נמוך או מופחת יופיע במצבים הבאים: בראש ובראשונה אנמיה על מגוון הסיבות לה, אם מאיבוד יתר של דם מפציעות טראומטיות, אנמיה המוליטית גם מטיפול תרופתי או אנמיה אפלסטית או אנמיה על רקע מצבי דלקת; אנמיה כתוצאה מאיבוד דם מניתוחים, כיבים או גידולי מעי, חסכים תזונתיים של ברזל, ויטמינים B6 ,B12 או חומצה פולית; אנמיה בילדים על רקע חסר ברזל, בעיקר זה הנגרם בילדים בשלבי צמיחה מהירה או חסר ברזל בנשים הרות; א-ויטמינוזיס כתוצאה מבעיות של ספיגה במעי כמו קרוהן; מפגעי מח עצם הנגרמים מטיפול כימותרפי, השתלות מח עצם. המאטוקריט נמוך יימצא באלה עם מחלת כליות כרונית, שכן אלו המייצרות פחות אריתרופויאטין. בהריון, בפרט בשליש האחרון ייתכן המאטוקריט נמוך בגלל הגדלת נפח הפלזמה, וגם במקרים של הריון מחוץ לרחם. ממאירויות שונות ובעיקר לויקמיות ולימפומות ומיאלומה נפוצה מזוהות עם המאטוקריט מופחת, אך גם מחלות מדבקות ודלקות כרוניות עם ריבוי תאי דם לבנים.


המאטוקריט נמוך מוצאים לעתים באנמיה חרמשית (sickle cell), וכן בלופוס, בצמקת הכבד, בדלקת מפרקים שיגרונתית, אך גם במגוון של מחלות כרוניות, ובמצבים של hypervolemia כתוצאה מעירויי נוזלים, שתיית יתר, או מסיבות אחרות. תרופות או תכשירים שעלולים להפחית את תוצאת ההמאטוקריט הם אלפא-אינטרפרון, וממיסי קרישים כגון מפרקי פיברין (streptokinase, anistreplase) או מפעילי פלסמינוגן כגון alteplase.
ראוי לציין שמדידת המאטוקריט נדרשת לעתים מזומנות להעריך את מידת האיבוד של דם בעקבות אירוע טראומטי. דגימת דם לצורך בדיקת המאטוקריט הנלקחת מייד לאחר אירוע של שטף-דם, אינה מייצגת נכונה את מידת איבוד כדוריות הדם האדומות, כיוון שבזמן האירוע האמור כדוריות בדם ופלזמת הדם הולכים לאיבוד בכמויות שוות. יחד עם זאת, תוך שעות אחדות מאירוע שטף הדם, נפח הפלזמה גדל באופן מהיר יחסית כתוצאה מהחדרת נוזלים אינטרסטיציאליים לתוך החלל הוסקולארי. לעומת זאת, אין אספקה מיידית של כדוריות חדשות שיבואו במקומן של כדוריות אדומות שאבדו, כיוון שמח העצם זקוק לכ-10 ימים כדי לייצר כדוריות בוגרות חדשות. לכן ביצוע המאטוקריט שעות אחדות לאחר אירוע שטף הדם, ייתן תמונה מדויקת יותר, של המאטוקריט נמוך.

 

 

הוראות לביצוע הבדיקה

 

נטילת הדם נעשית במבחנת ספירת-דם (פקק סגלגל) המכילה EDTA. לא רצוי שהדם ישהה מעבר ל-24 שעות בקרור, או מעבר ל-6 שעות בטמפרטורת החדר לפני ביצוע המדידה, מחשש להמוליזה הפוסלת את הדגימה. אין כמובן לבצע מידת המאטוקריט בדם שנקרש. כאשר נוטלים דם מפגים, מיילודים או מתינוקות בגיל הרך לקביעת המאטוקריט, הדבר נעשה בדרך כלל על ידי דקירה באצבע או בעקב ושאיבת הדם במעלה צינור נימי, שיסורכז בהמשך. בצורת נטילת הדם האחרונה, חיוני לאפשר זרימת דם חופשית מבלי להפעיל לחץ, כדי להקטין במידת האפשר את מיהול הדם עם נוזל רקמתי שאינו דם.


דגימת הדם בין השעות 17:00 ו-07:00 (דהיינו בשעות הערב והלילה), וכן לאחר ארוחות, עלולה לתת תוצאת המאטוקריט הנמוכה ב-10% מהרמה האקטואלית. נטילת דם מנבדק במצב של שכיבה תיתן תוצאת המאטוקריט הנמוכה עד כדי 5.7% בהשוואה לנטילת הדם במצב זקוף. כאשר נלקח דם מהווריד לצורך הבדיקה, יש להקפיד על פרק זמן קצר ככל האפשר מרגע כריכת חוסם העוקרים סביב הזרוע יד נטילת הדם מהווריד, כשן ככל שמתארך ה-venous stasis, כך תתקבל תוצאת המאטוקריט גבוהה-כזובה.

 

 

 

 

הוסף תגובה חדשה
תגובות
לא נשלחו עדיין תגובות.
תנאי השימוש באתרקישוריםצור קשר • כל הזכויות שמורות פארמה-ליין © 2007