הצהרת נכנס לאתר

 

האתר מיועד לרוקחים ולאנשי מקצוע בתחום הפרמצבטיקה בישראל וכן לרופאים, צוות רפואי ואחרים העוסקים בתחומים הרלוונטיים בישראל. המידע הכלול באתר הוא מידע מקצועי ומדעי ומנוסח בהתאם. 

 

האמור באתר ביחס לתכשירים, טיפולים, וטכנולוגיות רפואיות אחרות מיועד למתן מידע כללי בלבד, ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם אנשי מקצוע.

 

השימוש בתכשירים, ובטכנולוגיות הרפואיות, או בטיפולים הנזכרים באתר כפוף לתנאי הרישום שלהם ולאמור בעלון לרופא ובעלון לצרכן הרלוונטיים, או למידע בספרות המקצועית הרלוונטית ואין לראות באמור באתר משום עידוד ו/או המלצה לעשיית שימוש בתכשירים, טיפולים וטכנולוגיות רפואיות אחרות שלא בהתאם לתנאים אלה.

 

המידע המופיע באתר זה אשר מובא מטעם חברות התרופות / מזון רפואי / ציוד רפואי, הינו על אחריות הגוף אשר העביר אלינו את המידע.

 

השימוש באתר הוא על פי "תנאי השימוש באתר" כפי שמתפרסמים באתר.

 

אני מסכים ומצהיר כי אני עומד בתנאים לכניסה לאתר



כניסה למנויים
כתובת דוא"ל:
ססמא:
משתמש חדש

pharmaline-facebook

 

מדריך בדיקות מעבדה - מאת פרופ' בן-עמי סלע / פסים אוליגוקלונליים בנוזל השדרה

 באדיבות ויקירפואה 

 

 

 

פסים אוליגוקלונליים בנוזל השדרה - Oligoclonal bands in CSF

 

 

 

 מעבדה

 

כימיה/אימונולוגיה בנוזל השדרה

 

 

תחום

 

זיהוי פסים בנוזל השדרה, המבטאים אימונוגלובולינים מסוג IgG המסונטזים במערכת העצבים המרכזית שיכולים לשמש ראיה לטרשת נפוצה (MS)

 

טווח ערכים תקין

 

במצב נורמאלי לא נראים כלל פסים של נוגדנים באלקטרופורזה של נוזל שדרה
 

 

מטרת הבדיקה


במטרה לסייע באבחון של טרשת נפוצה, מנסים לזהות פסים אוליגקוקלואליים בנוזל השדרה, במקביל לבדיקת הדמיה של MRI, ומדידת פוטנציאלים מעוררים (evoked potential). זיהוי פסים אלה יכול לתמוך בזיהוי המחלה, אך אינו שולל קיומה, או מהווה מדד זיהוי מוחלט לקיומה.


בסיס פיזיולוגי ופענוח תוצאות הבדיקה


הסינתזה של פסים אוליגו-קלונליים (OCB) במוח של חולי טרשת נפוצה והזיהוי שלהם ב-CSF, נחשבים למדד חיוני באבחון מחלה זו, אם כי ניתן למצוא פסים אלה גם בהדבקות ובמפגעים דלקתיים אחרים במערכת העצבים המרכזית.

 

שנת הגילוי של בדיקת OCB היא למעשה 1959, והיא הייתה המשך לתגלית של Kabat משנת 1942 על היכולת של המוח לסנתז IgG. בסוף שנות ה-50 היו אלה Frick ו-Scheid-Seydel הראשונים שסמנו רדיואקטיבית בעזרת יוד-131 גמא-גלובולינים ואלבומין, והדגימו בנוזל שדרה של חולים עם MS מקטע של גמא-גלובולין שמקורה לא היה מהדם.

 

לעומת זאת הם הוכיחו שכל האלבומין שנמצא בנוזל השדרה, מקורו היה אמנם מהדם. ממצא זה משמש עד היום כבסיס למדידת ה-IgG Index, כפי שהציע Tourtellotte במאמרו הקלאסי ב-Science מ-1966. העיקרון של IgG Index היה שבגלל מגבלות מחסום דם-מוח (blood brain barrier), אימונוגלובולינים עם משקל מולקולארי של מעל 150,000 עוברים דיפוזיה איטית יותר דרך מחסום דם-מוח, בהשוואה לאלבומין עם משקל מולקולארי של 66,000. בהמשך הדגים Tourtellotte, שיש מתאם חיובי בין רמת IgG, אך לא של רמת אלבומין, ב-CSF של חולים עם MS, מה שאישר שגמא-גלובולין יכול להיות מסונתז בתוך מערכת העצבים המרכזית, ושהמִתווה של OCB אופייני למצבי MS או למפגעים נוירולוגיים אחרים עם רקע דלקתי.


מהו הבסיס לנדידה האלקטרופורטית השונה במקצת של אותם פסים אוליגוקלונליים? ידוע שהרצף של חומצות אמינו שונה במקטעים הקבועים (constant domains) של תת-הקבוצות השונות של IgG, ויש גם שוני ברצף חומצות האמינו באזורים השונים (idiotypes) של מולקולות IgG המיוצרות על ידי שבטים (clones) שונים של תאי B. בנוסף, הבדלים בגליקוזילציה של מקטע ה-Fc של האימונולובולין תורמים אף הם להטרוגניות של מולקולות האימונוגלובולינים, וכך נוצרים הבדלים קלים הן במשקל המולקולארי והן במטען החשמלי המתבטאים בהבדלים הקלים בנדידה האלקטרופורטית, ובהופעה האופיינית של פסים אוליגוקלונאליים הסמוכים מאוד זה לזה.


גילוי של שניים או יותר פסים של IgG בהפרדה אלקרופורטית של חלבוני נוזל השדרה (CSF), כאשר פסים אלה אינם מתגלים בנסיוב של הנבדק, משקף תגובה חיסונית מקומית של תאי B לתהליך דלקתי במערכת העצבים המרכזית. שיטת ההפרדה האלקטרופורטית המקובלת על מצע agarose המלווה בצביעת מלח כסף (silverstain) הרגישה במיוחד, מאפשרת אבחון טרשת נפוצה בדרגת ספציפיות שבין 80 ל90% על פי מקורות שונים. נוזל שדרה תקין אינו מכיל פסים אוליגוקלונליים הניתנים להדגמה בשיטה זו. בעבר שמשו למטרת אלקטרופורזה מצעים של צלולוז אצטט או agarose בהם ניתן היה לגלות פסים אלה ברגישות נמוכה יותר. שיטת ההפרדה הרגישה ביותר היא של isoelectric focusing המלווה על ידי שיטת immunoblotting, ובשיטה מורכבת זו ניתן היה למצוא פסים אוליגוקלונליים בלמעלה מ-95% מאלה עם טרשת נפוצה מאובחנת.


השוודי Hans Link לזכותו נזקפים רבים מהממצאים האבחוניים של פסים אוליגוקלונליים ב-CFS, הדגים שניתן לגלות פסים אלה במאובחנים עם MSשלא ניתן היה להדגים בהם באופן כמותי עלייה בסינתזה תוך מוחית של IgG. במחקר שפרסם Link ב-1977 נבחנו 59 מטופלים עם טרשת נפוצה בהם נלמדה העלייה ברמת IgG במערכת העצבים המרכזית שחושבה בשלוש נוסחאות שונות: היחס IgG/protein ב-CSF, היחס IgG/Albumin ב-CSF, וכן את IgG index לפי הנוסחא: CSF IgG/plasma IgG: CSF albumun/plasma albumin.


חישובים על פי שלושת הנוסחאות האחרונות, העלו עליות של 75%, 80% ו-86%, בהתאמה, ולכן הסיק Link שהשימוש ב-IgG index היא הצורה היעילה ביותר לבטא את העלייה בסינתזה של IgG בתוך המוח, כפי שהיא באה לביטוי ב-CSF. בטרשת נפוצה מוצאים עלייה של 70-90% במקטע IgG ב-CSF, ואילו היחס של IgG/Albumin ב-CSF במחלה זו נמצא בלתי סדיר ב-60-73% מהמקרים.


בחינת CSF לנוכחות פסים אוליגוקלונליים היא כלי חשוב לזהות תגובה בלתי תקינה של תאי B מוחיים המתרחשת ברוב המקרים של בטרשת נפוצה. גם בחשודים לטרשת נפוצה דוגמת מקרים של CIS אוclinically isolated syndrome, עם תרחיש נוירולוגי ראשון הנובע מדלקת או תהליך דה-מיאלינטיבי של רקמה עצבית, מומלץ על פי הקריטריונים של McDonald משנת 2001, לבצע הרצה אלקטרופורטית של CSF לגילוי אפשרי של פסים אוליגוקלונליים, שיכולים לתמוך באבחון מוקדם ככל האפשר של טרשת נפוצה.


יחד עם זאת יש להפנים שבדומה לניתוח ממצאי התמונה הקלינית, או ממצאי MRI, נוכחות פסים אוליגוקלונליים יכולה להיות בלתי ספציפית באופן מוחלט. לכן, חיוני להתייחס למכלול הממצאים הקליניים כמו בחינת ה-evoked potentials, ממצאי MRI, וממצאי נוזל השדרה. קיימות עדיין מספר שאלות בלתי פתורות, כמו: מהי המשמעות של פס אוליגו- או מונוקלונלי בודד המתקבל באלקטרופורזה, או כיצד מתקדמים בהערכת נבדק שלכאורה מאובחן עם טרשת נפוצה על פי הממצאים הקליניים ותמונת MRI, אך האלקטרופורזה מתקבלת שלילית לפסים אוליגוקלונליים. שאלה קרדינאלית נוספת היא האם פסים אלה של IgG מייצגים נוגדנים המכוונים כנגד אנטיגן ספציפי, שעלול להיות קשור לאטיולוגיה של המחלה כגון נגיף החצבת, ואולי אנטיגן "עצמי" דוגמת MBP או ליפיד כלשהו השייך לממברנת המיאלין?


בנוסף לטרשת נפוצה ניתן למצוא פסים אוליגוקלונליים במגוון של מחלות ומפגעים נוספים:


1. מחלת Lyme, בחלק מהמקרים של מעורבות מערכת העצבים המרכזית במחלת Lyme ניתן למצוא פסים אוליגוקלונליים ב-CSF.
2. מחלת Devic או neuromyelitis optica, על פי פרסומים אחדים ב-20-40% מהמאובחנים עם מחלה זו ניתן למצוא פסים אוליגוקלונליים ב-CSF.
3. זאבת ארגמנית מערכתית (לופוס או SLE), בהתאם למעורבות הנוירולוגית במחלה אוטואימונית רב מערכתית זו, ניתן למצוא פסים אוליגוקלונליים ב-20-80% מהמקרים על פי המקורות השונים.

4. Acute disseminatd encephalomyelitis או ADEM, פסים אוליגולקלונליים נמצאים בחלק מהמקרים.

5. תסמונת Siögren - פסים אוליגוקלונליים נמצא מצוא בפחות מ-40% מהמקרים.
6. Chronic focal encephalitis או Rasmussen encephalitis, בחלק מהמקרים ניתן למצוא פסים אוליגוקלונליים ב-CSF.

7. Neurosarcoidosis, ברבע מהמאובחנים עם תסמונת זו נמצאו פסים אוליגוקלונליים בנוזל השדרה.
8. Neurosyphilis או Syphilitic meningomyelitis, בכ-40% מהמקרים ניתן לגלות פסים אוליגוקלונליים ב-CSF.
9. תסמונת Guillain-Barre, בלמעלה משני שליש מהמקרים המאובחנים יש נוכחות של פסים אוליגוקלונליים בנוזל השדרה אך ברוב המקרים האלה אותם פסים מופיעים גם בנסיוב.
10. תסמונת Bannwarth או lymphocytic meningo-radiculitis, נוכחות פסים אוליגוקלונליים בלמעלה מ-70% מהמקרים.
11. SSPE או subacute sclerosing panencephalitis, פסים אוליגוקלונליים מרובים במיוחד (לעתים מעל 5-6 פסים) וצביעה אופיינית חזקה באופן בולט בלמעלה מ-90% מהמקרים.
12. varicella zoster encephalitis, בשלב החריף של המחלה הודגמו פסים אוליגוקלונליים בלמעלה מ-95% מהמקרים שנבדקו.
13. HTLV-1 associated myelopathy או tropical spastic paraparesis, פסים אוליגוקלונליים נמצאים במרבית דגימות CSF שנבדקו.
14. Primary central nervous system lymphoma, נוכחות של פסים אוליגוקלונליים ב-CSF בעיקר בשלבים מוקדמים של המחלה לפני התחלת טיפול.


 

הוראות לביצוע הבדיקה

 

יש לקחת במקביל דגימת דם במבחנה כימית, וכן דגימת CSF בדיקור מותני. דגימת ה-CSF אמורה להיות נקיה ככל האפשר מעקבות דם (traumatic tap), ויש לאחסנה מיד במקרר בטמפרטורה של 4 מעלות למשך עד 5 ימים. אם הבדיקה אינה אמורה להתבצע בפרק זמן זה יש להקפיאה מיד לאחר נטילתה. הקפאות והפשרות חוזרות אסורות שכן הן יכולות להביא למיסוך תמונת האלקטרופורזה, ולכן כדי לחלק את נוזל השדרה למנות קטנות (aliquots), ולהקפיא.

 

יש לבצע את האלקטרופורזה של דגימות נוזל השדרה והנסיוב במקביל, על שני מסלולי הרצה (lanes) סמוכים זה לזה, כדי שיהיה קל להעריך נוכחות של פסים אוליגוקלונליים זהים או מקבילים. נוכחות של פסים זהים בנסיוב וב-CSF, היא ראייה לכך שנוזל השדרה זוהם על ידי דם באופן משמעותי, כך שאין להתייחס לפסים אוליגוקלונליים בנוזל השדרה כאל כאלה, אלא כאל זליגת נוגדנים מהדם, והתשובה אינה נחשבת חיובית. רק הופעת פסים אוליגולקלונאליים במקרה שהנסיוב אינו מכיל פסים זהים, היא חיובית. אם שיטת הצביעה נעשית בצביעות דוגמת Coomassie blue או Ponceau red, יש צורך לרכז את נוזל השדרה פי 50-100 כדי שהפסים יתגלו בצביעה; לעומת זאת צביעה בקיט של Silver stain הרגישה בהרבה, אינה מחייבת לרכז את דגימת ה-CSF.

 

 

הוסף תגובה חדשה
תגובות
לא נשלחו עדיין תגובות.
תנאי השימוש באתרקישוריםצור קשר • כל הזכויות שמורות פארמה-ליין © 2007