אנא סובבו את הטלפון שלכם.
מחקר במסגרתו נערך מעקב של 27 שנים אחר אוכלוסיית חולים טיפוסית מצא כי טיפול בנוגדי דיכאון מפחית את הסיכון לניסיונות התאבדות ולהתאבדות.
למרות שיועצים מה- FDA הדגישו לאחרונה כי נוגדי דיכאון עשויים להגביר את הסיכון להתנהגות אובדנית, בעיקר בקרב מטופלים מתחת לגיל 25, קביעה זו התבססה על מחקרים קצרי טווח (4-8 שבועות), אשר הדגישו ביתר נושא זה (התאבדות כללה כ- 70% ממטרות המחקרים) במקום שיתמקדו במדדים קליניים רלוונטיים יותר. כמו כן, המחקרים הללו לא כללו לרוב מטופלים שהציגו בעבר או בהווה נטיות אובדניות ותחלואות כלליות או פסיכיאטריות משמעותיות אחרות.
כעת, מתפרסם ניתוח תצפית חשוב שבחן את הקשר שבין חשיפה לתרופות נגד דיכאון ובין ניסיונות התאבדות או התאבדות בקרב 757 מטופלים דיכאוניים שנבדקו מדי שנה למשך עד 27 שנים.
הניתוח תוקנן עבור הסיכוי לקבלת תרופות נגד דיכאון (שהינו גבוה יותר בקרב מטופלים עם מחלה חמורה או מחלה שמצבה הורע לאחרונה). בממוצע נטלו משתתפי המחקר תרופות נגד דיכאון במשך 42% מהזמן. ההתנהגות האובדנית פחתה ב- 20% במהלך התקופות הבן נרשמה חשיפה לתרופות נגד דיכאון.
הממצאים עבור ניתוח על פי קבוצות גיל לא היו מובהקים סטטיסטית, בעיקר עקב חוזק נמוך שנבע מגודלן הקטן של תת הקבוצות.
הידיעה הועברה ע"י מערכת PharmaLine
