אנא סובבו את הטלפון שלכם.
מתן חודשי של methylprednisolone אינו מאט את התפתחותן של מוגבלויות תפקודיות בקרב חולי טרשת נפוצה (relapsing-remitting multiple sclerosis – MS) המטופלים ב- interferon beta-1a. כך עולה ממחקר מקרה ביקורת כפול-סמיות.
אינטרפרון בטא מראה יעילות חלקית בלבד עבור הטיפול ב- MS. קורטיקוסטרואידים יעילים לטיפול בהתפרצויות של המחלה ומטרת המחקר הנוכחי הייתה לנסות ולקבוע האם טיפול בקורטיקוסטרואידים ציקליים (methylprednisolone) מועיל עבור חולי MS המטופלים באינטרפרון בטא.
המחקר כלל חולי MS שהציגו ציונים של 4 או פחות על ה- expanded disability status scale ,EDSS ואשר לא טופלו בעבר. משתתפי המחקר קיבלו טיפול ב- interferon beta-1a ולאחר שלושה חודשים חולקו אקראית לקבלת 500 מ"ג methylprednisolone או פלסבו פומי למשך שלושה ימים רצופים בכל חודש. מטרת המחקר העיקרית הייתה מדידת פרק הזמן עד להתקדמותה של מוגבלות וזאת בהתאם לעלייה בניקוד על פי ה- EDSS הנותרת בעינה לאורך שישה חודשים.
מבין 341 משתתפי המחקר, 172 חולקו אקראית לקבלת טיפול ב- methylprednisolone ו- 169 בפלסבו. 338 נבדקים טופלו בלפחות מנה אחת של תרופת הניסוי (171 ו- 167 נבדקים בהתאמה).
90 נבדקים הציגו מוגבלות קבועה: 44 מתוך 167 החולים בקבוצת ה- methylprednisolone ו- 46 מתוך 171 החולים שבקבוצת הפלסבו. בתום המחקר לא נמצא כל הבדל מובהק בין הקבוצות בנוגע לפרק הזמן שחלף על להידרדרות קבועה. במהלך המחקר נצפו 1,436 אירועים של תופעות לוואי בקרב קבוצת ה- methylprednisolone ו- 1,070 אירועים בקרב קבוצת הפלסבו.
הידיעה הועברה ע"י חנה מרכוס מערכת PharmaLine
