הצהרת נכנס לאתר

 

האתר מיועד לרוקחים ולאנשי מקצוע בתחום הפרמצבטיקה בישראל וכן לרופאים, צוות רפואי ואחרים העוסקים בתחומים הרלוונטיים בישראל. המידע הכלול באתר הוא מידע מקצועי ומדעי ומנוסח בהתאם. 

 

האמור באתר ביחס לתכשירים, טיפולים, וטכנולוגיות רפואיות אחרות מיועד למתן מידע כללי בלבד, ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם אנשי מקצוע.

 

השימוש בתכשירים, ובטכנולוגיות הרפואיות, או בטיפולים הנזכרים באתר כפוף לתנאי הרישום שלהם ולאמור בעלון לרופא ובעלון לצרכן הרלוונטיים, או למידע בספרות המקצועית הרלוונטית ואין לראות באמור באתר משום עידוד ו/או המלצה לעשיית שימוש בתכשירים, טיפולים וטכנולוגיות רפואיות אחרות שלא בהתאם לתנאים אלה.

 

המידע המופיע באתר זה אשר מובא מטעם חברות התרופות / מזון רפואי / ציוד רפואי, הינו על אחריות הגוף אשר העביר אלינו את המידע.

 

השימוש באתר הוא על פי "תנאי השימוש באתר" כפי שמתפרסמים באתר.

 

אני מסכים ומצהיר כי אני עומד בתנאים לכניסה לאתר



כניסה למנויים
כתובת דוא"ל:
ססמא:
משתמש חדש

pharmaline-facebook

 

חולי סוכרת והסיכון הקרדיווסקולארי: מה עובד ומה לא עובד?
05.01.10

 

שני מחקרים שנערכו בשנת 2009 שופכים אור חדש בנוגע לשאלה האם בדיקות הסקר לאיסכמיה בקרב חולי סוכרת א-סימפטומטיים הינן יעילות, ואיזה משטר טיפולי הינו היעיל ביותר עבור חולי סוכרת עם מחלה כלילית מאובחנת coronary artery disease - CAD.
החוקרים במחקר DIAD חילקו אקראית 1123 חולים מצפון אמריקה (גיל ממוצע 60) עם סוכרת מסוג 2 לבדיקת הדמיה (myocardial perfusion imaging - MPI) או ללא בדיקה. כל החולים טופלו בטיפול סטנדרטי לסוכרת . החוקרים מצאו כי באופן מעניין, מספר גדול יותר של חולים אשר לא עברו את בדיקת הסקר (44 חולים ביחס ל- 33 חולים שנבדקו בבדיקת הסקר) עברו טיפול של
רה-וסקולריזציה במהלך חמש שנות המחקר. באופן כללי, שיעור תופעות הלוואי הקרדיאליות היה דומה בקרב שתי הקבוצות.
בקרב הקבוצה שעברה את בדיקות הסקר, שיעור האירועים היה גבוה משמעותית בקרב החולים שהציגו פגיעה גדולה ביכולת הפרפוזיה וזאת בהשוואה לחולים שהציגו פגם קטן או ללא פגם כלל, אך כמחצית מכלל האירועים התרחשו בקרב חולים שהציגו תוצאה שלילית בבדיקת ה- MPI.

החוקרים במחקר BARI 2D בחנו יותר מ- 2000 חולים עם סוכרת מסוג 2 ועם מחלה יציבה של העורקים הכליליים (coronary artery disease – CAD) אשר אותרו כמתאימים לטיפול
ברה-וסקולריזציה תוך עורית או לניתוח מעקפים. החולים חולקו אקראית לקבלת טיפול מיידי
ברה-וסקולריזציה או לטיפול רפואי, וכמו כן לטיפול בסוכרת שכלל insulin sensitizers (לדוגמא metformin) או insulin increasers (לדוגמא sulfonylureas). לאחר 5 שנות המעקב נמצאו תוצאות דומות בקרב כל הקבוצות – כ- 88% שרידות. שיעור השרידות ללא אירועים לבביים הייתה דומה עבור הקבוצה שטופלה ברה-סקולריזציה מיידית ועבור הקבוצה שקיבלה טיפול רפואי בלבד, וזאת למרות ששיעור השרידות ללא אירועים עבור תת הקבוצה של ניתוח המעקפים הייתה טובה יותר לאחר טיפול כירורגי ביחס לקבוצה שקיבלה טיפול רפואי בלבד (78% למול 70%). לא נמצאו כל הבדלים משמעותיים עבור הטיפול ברה-וסקולריזציה מיידית או עבור הטיפול הרפואי, בקרב תת הקבוצה שטופלה תוך עורית.

ממצאי המחקר DIAD תומכים בקווים המנחים הנוכחיים שממליצים על הימנעות מבדיקות סקר שגרתיות לאיתור CAD בקרב חולי סוכרת וזאת משום שנראה כי הסיכון הקרדיווסקולארי המוצג על ידי החולים הללו דומה לסיכון אותו מציגים חולים עם CAD מתועד, דבר המביא לכך שחולים אלו מטופלים בשגרה בתרופות כגון סטטינים ו- angiotensin-converting–enzyme inhibitors.
המחקר BARI לא מצא כי אסטרטגיה טיפולית אחת עדיפה על אחרת עבור חולי סוכרת עם CAD מתועד וזאת למרות שניתוח מעקפים נמצא כקשור עם פרק זמן ארוך יותר ללא אירועים.

 

 

לידיעה >>

 

הידיעה הועברה ע"י מערכת PharmaLine

 

 

 

 

הוסף תגובה חדשה
תגובות
לא נשלחו עדיין תגובות.
תנאי השימוש באתרקישוריםצור קשר • כל הזכויות שמורות פארמה-ליין © 2007