הצהרת נכנס לאתר

 

האתר מיועד לרוקחים ולאנשי מקצוע בתחום הפרמצבטיקה בישראל וכן לרופאים, צוות רפואי ואחרים העוסקים בתחומים הרלוונטיים בישראל. המידע הכלול באתר הוא מידע מקצועי ומדעי ומנוסח בהתאם. 

 

האמור באתר ביחס לתכשירים, טיפולים, וטכנולוגיות רפואיות אחרות מיועד למתן מידע כללי בלבד, ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם אנשי מקצוע.

 

השימוש בתכשירים, ובטכנולוגיות הרפואיות, או בטיפולים הנזכרים באתר כפוף לתנאי הרישום שלהם ולאמור בעלון לרופא ובעלון לצרכן הרלוונטיים, או למידע בספרות המקצועית הרלוונטית ואין לראות באמור באתר משום עידוד ו/או המלצה לעשיית שימוש בתכשירים, טיפולים וטכנולוגיות רפואיות אחרות שלא בהתאם לתנאים אלה.

 

המידע המופיע באתר זה אשר מובא מטעם חברות התרופות / מזון רפואי / ציוד רפואי, הינו על אחריות הגוף אשר העביר אלינו את המידע.

 

השימוש באתר הוא על פי "תנאי השימוש באתר" כפי שמתפרסמים באתר.

 

אני מסכים ומצהיר כי אני עומד בתנאים לכניסה לאתר



כניסה למנויים
כתובת דוא"ל:
ססמא:
משתמש חדש

pharmaline-facebook

 

TheMarker: ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל - מהנמוכות במערב
14.8.09

TheMarker: ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל - מהנמוכות במערב; ההוצאה הפרטית על בריאות – 42%
ב-2008 היתה ההוצאה 7.7% בלבד - לעומת ממוצע של 8.8% במדינות המפותחות.
ישראל לא משקיעה בבריאות - וכעת יש לכך אישור רשמי. מדו"ח שפירסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל ממשיכה להיות בין הנמוכות בעולם המערבי: ב-2008 היא היוותה 7.7% מהתוצר המקומי הגולמי, 56.2 מיליארד שקל, בדומה לשנה הקודמת.
הנתון מציב את ישראל מתחת ל-21 מדינות OECD (המדינות המפותחות), שבהן ההוצאה הלאומית לבריאות היא כ-8.8% בממוצע. בין המדינות הבודדות בהן ההוצאה הלאומית
נמוכה יותר נמצאות הונגריה (7.4%), פולין (6.4%) וטורקיה (5.7%). בנוסף, בעוד שברוב מדינות OECD שיעור ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג עלה בין 1995 ל-2007 בהדרגה, בישראל השיעור נשאר כמעט ללא שינוי ואף ירד בשנים האחרונות, מ-8.1% ב-2001 ל-7.7% בשלוש השנים האחרונות.
לעומת זאת, ההוצאה הפרטית על בריאות בישראל היא מהגבוהות בעולם המערבי: שיעור המימון הפרטי מתוך ההוצאה הלאומית לבריאות ירד ב-2008 בשיעור זניח של 1%, מ-43% ב-2007 ל-42%. אך עדיין מדובר בשיעור הגבוה בהרבה מהממוצע במדינות OECD -שהוא כ-27% בלבד. בהתאם, שיעור ההוצאה הציבורית לבריאות בישראל מסך ההוצאה הלאומית הוא מהנמוכים בעולם המערבי.
ההוצאה הפרטית לבריאות בישראל מורכבת מתשלומים ישירים של משקי הבית לתרופות ושירותים רפואיים כמו רופאים, בדיקות ורופאי שיניים, וכן הוצאות של עמותות ומלכ"רים פרטיים ותרומות מגורמים פרטיים. מלבד ההוצאה הפרטית מורכבת ההוצאה הציבורית לבריאות מגביית מס בריאות (26%), תקציב המדינה (30%) ומתרומות מחו"ל (2%).
למרות הנתונים הלא מחמיאים, מיהרו אתמול במשרד הבריאות לברך על הירידה הקלה בהוצאה הפרטית לבריאות: "ב-2008 יצא משרד הבריאות בשורה של צעדים במטרה להוריד את נטל ההשתתפויות העצמיות המוטל על הציבור", נמסר מהמשרד. "בין הצעדים ניתן למנות את הרחבת סל התרופות ביותר מ-1.2 מיליארד שקל בתוך שלוש שנים, הוספת חיסונים לסל ומתן הנחה בתרופות לקשישים ולחולים כרונים מקבלי אבטחת הכנסה. צעדים אלה הובילו לשינוי במגמה ולירידה בשיעור ההוצאה הפרטית לבריאות. החל בינואר הקרוב תבוטל גם אגרת טיפת חלב".

 

מאת רוני לינדר- גנץ, כתבת הבריאות והצרכנות של TheMarker


לידיעה >>


הידיעה הועברה ע"י מערכת PharmaLine

 

 

 

 

הוסף תגובה חדשה
תגובות
לא נשלחו עדיין תגובות.
תנאי השימוש באתרקישוריםצור קשר • כל הזכויות שמורות פארמה-ליין © 2007