הצהרת נכנס לאתר

 

האתר מיועד לרוקחים ולאנשי מקצוע בתחום הפרמצבטיקה בישראל וכן לרופאים, צוות רפואי ואחרים העוסקים בתחומים הרלוונטיים בישראל. המידע הכלול באתר הוא מידע מקצועי ומדעי ומנוסח בהתאם. 

 

האמור באתר ביחס לתכשירים, טיפולים, וטכנולוגיות רפואיות אחרות מיועד למתן מידע כללי בלבד, ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם אנשי מקצוע.

 

השימוש בתכשירים, ובטכנולוגיות הרפואיות, או בטיפולים הנזכרים באתר כפוף לתנאי הרישום שלהם ולאמור בעלון לרופא ובעלון לצרכן הרלוונטיים, או למידע בספרות המקצועית הרלוונטית ואין לראות באמור באתר משום עידוד ו/או המלצה לעשיית שימוש בתכשירים, טיפולים וטכנולוגיות רפואיות אחרות שלא בהתאם לתנאים אלה.

 

המידע המופיע באתר זה אשר מובא מטעם חברות התרופות / מזון רפואי / ציוד רפואי, הינו על אחריות הגוף אשר העביר אלינו את המידע.

 

השימוש באתר הוא על פי "תנאי השימוש באתר" כפי שמתפרסמים באתר.

 

אני מסכים ומצהיר כי אני עומד בתנאים לכניסה לאתר



כניסה למנויים
כתובת דוא"ל:
ססמא:
משתמש חדש

pharmaline-facebook

 

תרומת הרוקח לקידום הבריאות בקהילה
מאת לימור מנחם ואלי מרום

מקצוע הרוקחות עבר באחרונה שינויים מהותיים מבחינת ייעודו והאופן בו הוא נתפס בעיני הציבור. הרוקח כמטפל החליף את התפקיד הקלאסי של רקיחת תרופות. תהליך זה הוא תוצאה של שילוב בין ההכרה בחשיבות העברת מידע עדכני ומהימן לחולים, וההתפתחויות מרחיקות הלכת בתחומי הרפואה השונים.

 

מאמרים רבים בעולם דנים בהעצמת המטופל בכל הקשור לטיפול הרפואי בו, ובמיוחד בשימוש המושכל בתרופות. במקביל, בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי בהתייחסות לחולה וראייתו כ"צרכן בריאות", תוך העצמתו כפרט. ביטוי לכך ניתן למצוא בחוק זכויות החולה (אוגוסט) 1996 , המציב את המטופל במרכז מערכת הבריאות.

 

לאור השינוי המהותי בעיסוקו של הרוקח, כאמור, מרקיחת תרופות לטיפול, הגדיר אגף הרוקחות במשרד הבריאות  מספר מטרות-על. המרכזית בהן היא השירות הרוקחי ובחינת תפקיד הרוקח ומעמדו.

 

הוועדה הלאומית לבחינת העיסוק ברוקחות לשנות ה-2000 (ועדת בניטה) קבעה, שיש להתאים את הגדרת תפקיד הרוקח בישראל לזו המקובלת בעולם המערבי. הוועדה הגדירה את תפקידו של הרוקח: "עיסוק מקצועי כמשלח יד באבחונם והערכתם של נושאים הקשורים בטיפול תרופתי, לרבות רקיחה, ניפוק, משגוח, מתן מידע, ייעוץ והדרכה בנוגע להיבטים הקשורים בתרופות והנעשים בדרך כלל בידי רוקח".

 

תפקידי הרוקח כפי שהוגדרו על ידי ועדת בניטה הם:


א. אבחון והערכה של עניינים הקשורים בטיפול תרופתי.
ב. מתן ייעוץ ומידע תרופתי.
ג. מגע ישיר עם המטופל.
ד. מעקב אחר ההיענות לטיפול.
ה. תיעוד פעולותיו.
ו. ייעוץ במדיניות רכש וכלכלת תרופות.

 

משגוח רוקחי


העיסוק הרוקחי המתמקד בחולה נקרא "משגוח רוקחי". מקצוע זה דורש מהרוקח לעבוד בתיאום עם החולה או עם מטפלים נוספים שלו, במטרה לשפר את הבריאות, למנוע מחלות, להעריך, לנטר, להתחיל ולהתאים שימוש בתרופות, ולוודא שמשטרי הטיפול התרופתי בטוחים ויעילים.

 

משגוח רוקחי מחייב קשר מקצועי, ישיר ורציף בין הרוקח למטופל וכולל בין היתר תשאול המטופל, ייעוץ בנוגע לטיפול התרופתי, הדרכה לגבי השימוש הנכון בתרופה, ניטור הטיפול ומעקב אחר תוצאותיו. מדובר במעורבות פעילה שתשפר את איכות הטיפול והתוצאות הקליניות על ידי הגברת ההיענות לטיפול (compliance) ומעקב אחר תופעות הלוואי, והכל תוך תיעוד בתיק הרפואי של החולה.

 

במקביל לראיית החולה כצרכן בריאות, מתפתחת לאחרונה גם הרפואה העצמית (Self Medication). זוהי מגמה עולמית המעמידה את זכויות האזרח במרכז תפיסת הרפואה העצמית, ומתמקדת בתרופות ללא מרשם. מגמה זו משקפת את הגברת מעורבותו של הצרכן בכל המרכיבים הקשורים לקבלת החלטות על הטיפול הרפואי בגופו.

 

המגמה מתבססת על ערכים חברתיים (זכות הפרט לדעת, להבין ולהחליט בכל הנוגע לטיפול בגופו) וכן על ערכים כלכליים (חיסכון ויעילות מבחינת הכלכלה והתקציב הלאומי, בפרט במערכת הבריאות). תופעה זו מקבלת תאוצה, בין היתר הודות להתפתחות המסחר האלקטרוני - בתי מרקחת מקוונים, אפשרויות איתור מידע רפואי ותרופתי באינטרנט וכן הגברת פרסום תרופות באמצעי המדיה השונים. להערכתנו, תופעת הפרסום תגבר עם תחילת הרפורמה בשיווק תרופות ללא מרשם בעסקים שאינם בתי מרקחת. רפורמה זו תמצב ותציג תרופות אלה כמוצרי צריכה.

 

בעקבות השינויים שחלו בעשורים האחרונים בשוק התרופות, כאשר כמות התרופות המצויה בשוק גדולה מאוד, בתי המרקחת כמעט שאינם עוסקים כבר בהכנות רוקחיות. והצורך העיקרי של החולה/צרכן הוא לקבל בעיקר מידע תרופתי. תופעה זו קיימת ברחבי העולם וניתן לראות בפועל כיצד בתי המרקחת משנים את ייעודם בהתאם לציפיות החברה-קהילה.

 

בית המרקחת כ"מרכז בריאות"

 

במספר מדינות בארה"ב משמש בית המרקחת הקהילתי "מרכז בריאות", המספק, בנוסף לתפקידו הקלאסי, גם מידע תרופתי ואף מבוצעות בו בדיקות מעבדה מסוימות וחיסונים. מסקירה שנערכה בבריטניה בשנת 2001 ברשת בתי מרקחת עלה, כי 65% מהנשאלים היו מעוניינים באפשרות לבדוק בבית המרקחת את רמת הכולסטרול, 48% היו מעוניינים במדידת לחץ דם, 37% בייעוץ להפחתת משקל ו-27% בייעוץ בנושא פעילות גופנית. רשת בתי מרקחת אחרת מציעה בדיקת לחץ דם וייעוץ תמורת 2.5 ליש"ט, במידה ונמדד לחץ דם גבוה. לשרות זה  יש ביקוש רב על אף שהשירות ניתן להם לרוב חינם על ידי שירותי הבריאות: כ-50% מקרב האוכלוסייה שסובלת ממחלה כרונית ו-35% מקרב האוכלוסייה שאינה סובלת ממחלה כרונית דיווחו, כי ישתמשו בשירות זה במידה רבה או במידה רבה מאוד. נראה שמהסדר כזה הכל מרוויחים: הרוקח מרוויח מקור הכנסה נוסף, הרופא הראשוני - ירידה בעומס העבודה, והלקוח - שירות זמין ללא תור.

 

מסקר דעת קהל שבוצע במהלך חודש אפריל 2003 בקרב 500 בתי אב בישראל והתפרסם ברבעון הישראלי לרוקחות של הסתדרות הרוקחים בישראל באוגוסט 2003, עולה כי בציבור בישראל קיימת נכונות לשלם עבור שירות משגוח רוקחי בבית המרקחת.

 

בימים אלה מתגבשת בישראל רפורמה במבנה בתי המרקחת הקהילתיים, במטרה להתאימם לייעוד החדש. בין השינויים המוצעים: הוספת "חדר רוקח", בו ניתן יהיה לייעץ למטופל באופן דיסקרטי. בחדר תהיה גישה למאגרי מידע מקוונים ותוכנה לניהול רשומות החולה. "דלפק השירות", מבנהו ומידותיו יאפשרו מתן שירות רוקחי נאות תוך שמירה על פרטיותו של הלקוח. ניתן להוסיף את החדר על חשבון המעבדה, שגם כך משמשת בעיקר לצורך מהילת תרופות בלבד.

 

תוכניות נוספות המתגבשות כיום הן להפוך את בתי המרקחת למרכזי בריאות ראשוניים לזיהוי מחלות.
על פי תוכנית שמובילה הסתדרות הרוקחים, יזהו הרוקחים בבתי המרקחת אנשים בסיכון לחלות בסוכרת, מקרים של השמנת-יתר וכן חולי אסתמה. בפיילוט מיוחד שיתבצע באזור המרכז בשיתוף בית החולים שיבא, יוצבו בבתי המרקחת פינות בדיקה לכפות הרגליים, בהן יאבחנו הרוקחים כפות רגליים "סוכרתיות", שמצביעות על הסיכוי לפתח את המחלה. תוכנית נוספת תאתר בבתי המרקחת אנשים עם בעיות השמנת-יתר. הרוקחים יפנו אליהם, יבצעו להם בדיקות לחץ דם לאיתור אפשרויות לפתח מחלות, ויפנו אותם לרופאים במידת הצורך. לאחרונה הוחל בפרויקט לטיפול תקופתי בחולי אסתמה בבתי המרקחת, במקום אצל רופאי המשפחה, בשיתוף קופת חולים מכבי. בעמדות מיוחדות בבתי המרקחת בודקים הרוקחים לחץ דם ונתונים רפואיים לחולי האסתמה המבוטחים, ומעבירים את המידע לרופאים.

 

מחקרים רבים ברחבי העולם מצביעים על יתרון המעורבות הרוקחית-קהילתית בזיהוי מחלות או במעקב אחר חולים. ברוב המחקרים נמדד שיפור במצבו של החולה, לצד עלייה בשביעות רצונו מהטיפול. כן נרשמת הקטנה בעלויות לחברות הביטוח.

 

מניעת טעויות במרשמים


מכיוון שעיסוקו הראשי של הרוקח הוא ניפוק תרופות, והוא החוליה האחרונה המפרידה בין החולה לנטילת התרופה, יש לו תפקיד חשוב במניעת טעויות במרשמים. טעויות כאלה עלולות לגרום תופעות לוואי רציניות. במחקר שנערך בהולנד ופורסם ב-1999, שמטרתו הייתה אופטימיזציה של הפרמקותרפיה, נבדקו 37 רוקחים במשך שישה שבועות. בזמן ניפוק התרופות, גילו הרוקחים בעיות הקשורות לתרופות, כמו חוסר דיוק במרשמים, מינונים חריגים, אינטראקציות, קונטראינדיקציות, תופעות לוואי וחוסר ציות להוראות. אלו תופעות היכולות להתגלות על ידי הרוקח בקהילה, הבא במגע תכוף עם החולה. ב-45% מתוך 727 מקרים, נעשה שינוי משמעותי במרשם לאחר ההתקשרות עם הרופא.

 

שיפור ההיענות


האוכלוסייה החשופה ביותר לתרופות ונזקיהן היא אוכלוסיית הזקנים, שמקבלים 45% מהמרשמים למרות שהם מהווים רק 18% מהאוכלוסייה. לכן הם גם חווים תופעות ומחלות הקשורות בתרופות יותר משאר האוכלוסייה. רוקחים יכולים לתרום להפחתת נזקי התרופות ע"י שיפור ההיענות  של המטופלים הללו, ע"י מתן הסבר מפורט וברור, זיהוי תופעות לוואי ואינטראקציות, אספקת מתקנים לתרופות ועזרים, ואפילו ארגון ביקורי בית לחולים שאינם יכולים להגיע לבית המרקחת.

 

ייעוץ ברכישת תרופות ללא מרשם


ייעוץ של רוקח יכול למנוע טעויות ושימוש לא נכון בתרופות ללא מרשם. הנושא יקבל משנה משמעות כשרשויות הבריאות ישנו סטטוס של תרופות כמו סטטינים ועוד.

 

הדרכת החולה

 

מלבד חינוך תרופתי, יכולים הרוקחים בקהילה לתרום גם למניעת מחלות ולשיפור איכות חיי החולים, הודות לקרבתם לחולה, נכונותם לייעץ והידע הרפואי שלהם. לדוגמה, חולים שאובחנו כסובלים מאי ספיקת לב נמצאים בסכנה ללקות באוטם שריר הלב, בגלל עיכוב בהגעתם לקבלת טיפול, כמו גם חולים ללא היסטוריה של אי ספיקת לב. רוקחים בקהילה, הנמצאים בקשר עם חולים אלה או משפחותיהם, יכולים לשפר את הבנתם אודות סימנים מוקדמים של אוטם שריר הלב והיתרונות שבקבלת טיפול. מידע כזה כשהוא מגיע ממקור נוסף כמו רוקח, יכול לדרבן את החולה לבקש עזרה כאשר יש צורך, ועל ידי כך להפחית תחלואה ותמותה הקשורים באי ספיקת לב.

 

שירות נוסף שיכולים רוקחים לתת במסגרת ניפוק התרופות הוא לספק מידע והסברים אודות מחלות כרוניות, כגון אסתמה, סוכרת ועוד.


אסתמה: זוהי מחלה כרונית הניתנת לשליטה, מכיוון שיש עבורה טיפול יעיל. אך כדי להשיג מטרה זו,  הטיפול צריך להיות אופטימלי והחולה צריך ללמוד מתי וכיצד להשתמש בו. הרוקחים, כחלק מהצוות הרפואי המטפל, יכולים לתת לחולים הסבר לגבי התרופות, כיצד להשתמש בהן, והחשיבות של הקפדה על השימוש בהן לפי ההוראות. רוקחים יכולים גם להתריע בפני הרופאים על חשד לשימוש-יתר של חולה אסתמה בתכשירים אנטי-דלקתיים שאינם סטרואידים ((Nsaid’s, או שימוש מופרז במשאפים המרחיבים את קנה-הנשימה. התרעה כזו יכולה להניע את הרופא לשקול שינוי בטיפול בחולה. בצורה זו, יכולים הרוקחים לתרום לשיפור שליטתם של החולים במחלת האסתמה ולעזור להם לחיות חיים מלאים ופעילים.


סוכרת: במטרה להעריך את השפעת המשגוח הרוקחי על התוצאות והתדירות של בדיקות עצמיות של ערכי סוכר בדם, ושיעור ההתמדה בטיפול התרופתי, נבדקו במשך 12 חודשים שני בתי מרקחת קהילתיים בהשתתפות 68 מטופלים. ההתערבות הרוקחית נעשתה בעת ניפוק המרשם וניתנו המלצות לחולה ולרופאו. התוצאות: אצל 27 מטופלים ירדו ערכי מדידת הבוקר של הסוכר בדם  מ-mg/dl 178.6 ל- 159.3 כעבור שישה חודשים, ממוצע ערכי הסוכר בדם ירד מ- mg/dl179 בבסיס ל- mg/dl149.7 כעבור 12 חודשים, שיעור ההתמדה בטיפול התרופתי היה 90% במהלך השנה כולה, והרופאים יישמו 15 מתוך 20 (75%) מההמלצות. נראה שמשגוח רוקחי הוא מנגנון יעיל לטיפול בחולי סוכרת.

 

במחקר שנעשה בארה"ב, נבדקה השפעת המשגוח הרוקחי על קבוצת חולים סוכרתיים שקיבלה הסבר נוסף מרוקחים, לעומת קבוצה שלא קיבלה הסבר כזה. המחקר נמשך חודשיים ונבדקו במהלכו רמות הסוכר בדם ותשובות לשאלונים לפני המחקר ואחריו. תוצאות המחקר הראו, שלחולים בקבוצת הטיפול היו רמות סוכר שבועיות נמוכות יותר מלקבוצת הבקרה, ופחות אפיזודות של היפרגליקמיה. סיכום השאלונים הראה, כי בקבוצה שקיבלה הסברים לגבי התרופות חל שיפור משמעותי בהבנת הטיפול במחלה, במעקב אחר רמות הגלוקוז בדם ויחס חיובי יותר למחלה, מאשר בקבוצה שלא קיבלה הסבר מהרוקח.

 

חיסונים: דלקת ריאות פנימוקוקלית ושפעת גורמות עד 40 אלף מקרי מוות בשנה בארה"ב. חיסון נגד מחלות אלה מומלץ לאנשים בגיל 65 שנה ומעלה ולאנשים עם מחלות כרוניות מסוימות או אימונוסופרסיה. חיסון נגד שפעת ניתן גם להרבה נשים הרות ולאנשי מערכת הבריאות. הוא ניתן בכל שנה בסתיו, ואילו החיסון נגד דלקת ריאות ניתן בדרך כלל פעם בחיים.

 

התמיכה בחיסונים אלה עקבית, ויש הסבורים שמשגוח רוקחי מתאים כאן. רוקחים יכולים לעודד חיסון באמצעות חינוך ולהקל על המערכת ע"י חיסון אקטיבי. הם יכולים לעבור עם המטופלים על תיקי החיסון שלהם פעם בתקופה ובזמן החיסון. ברור שהפצת החיסון, איחסונו והטיפול בו הם באחריות הרוקחים.

 

היפרליפידמיה: ב-1996 נערך פרויקט בקרב רוקחים קהילתיים, בו הם למדו לספק ייעוץ ואבחון פרופיל שומנים בדם. שיעור ההיענות לטיפול בסיום שנתיים היה 84%, ו-44% מקרב החולים הגיעו לרמה הרצויה של שומנים בדם. תוצאות אלה חיוביות בהשוואה לנתונים הרגילים, לפיהם 60% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול להפחתת שומנים בדם לאחר שנה, ורק 8%-33% מהחולים מגיעים לרמת השומנים הרצויה.


מניעת מחלות באופן כללי: דוגמה לכך היא ייעוץ דנטלי. סקר שנערך בדרום אפריקה והתפרסם ב-1998 בדק, עד כמה רוקחים משמשים כיועצים דנטליים. התוצאות הצביעו על בעיה: מצד אחד, הרוקחים הקהילתיים היו מוכנים לענות על שאלות רבות ומגוונות ולייעץ בתחום בריאות הפה והשיניים, אך מצד שני, הם קיבלו מעט מאוד הדרכה בנושא ונראו כמתפקדים בנפרד מרופאי השיניים. המסקנה היא שרוקחים יכולים לתרום הרבה לציבור, שרואה בהם יועצים קהילתיים טבעיים בכל הקשור בבריאות - אם רק יקבלו הדרכה מתאימה.

 

הצעות לפעולה

 

  1. יש להתאים את הכשרתו הבסיסית של הרוקח לתפקידו העתידי, לרבות כיועץ לטיפול תרופתי. 
  2. יש להקפיד על קיום קשר ישיר ורציף בין חברי הצוות המטפל והחולה.
  3. יש הכרח להשתמש בתוכנת מחשב נגישה ומעודכנת, המצוידת במערכת תיעוד ויידוע למעקב ובקרה.
  4. יש לבחון בחיוב את האפשרות שהרוקח יתוגמל לפי השירותים המקצועיים שהוא מספק.

לסיכום, ההתקדמות הטכנולוגית בתחום הבריאות בארץ ובעולם מרחיבה מאוד את אפשרויות הטיפול התרופתי, אבל המשאבים המוגבלים מחייבים צעדי התייעלות כדי לעמוד בתוספת ההוצאה הכספית עבור החולה. מעקב בקהילה שיבוצע ע"י רוקחים הוא פתרון שיכול להביא לשיפור הטיפול בחולים, יחד עם חיסכון כספי. מעבר לכך, רוקחי הקהילה יהוו חוליה בשרשרת העוסקת בחינוך לבריאות ובקידום הבריאות בנושאים כמו הפסקת עישון, עודף משקל, יתר לחץ דם ושינוי באורח החיים.

 

אימוץ הגישות המתוארות והטמעתן בבתי המרקחת בקהילה יאפשרו לקדם את בריאות הציבור. שימוש בתשתית הקיימת (בתי המרקחת וסגל הרוקחים) ימנע בזבוז משאבים מיותר וישפר את השירות הניתן למטופלים. החיסכון הכספי הצפוי ינוצל לשידרוג הטיפול התרופתי בחולים.

 

 

מגר' לימור מנחם- רכז ארצי לסל הבריאות , אגף הרוקחות 

מגר' אלי מרום- עוזר בכירו למנהל אגף הרוקחות, משרד הבריאות     

 

 

הוסף תגובה חדשה
תגובות
לא נשלחו עדיין תגובות.
תנאי השימוש באתרקישוריםצור קשר • כל הזכויות שמורות פארמה-ליין © 2007