הצהרת נכנס לאתר

 

האתר מיועד לרוקחים ולאנשי מקצוע בתחום הפרמצבטיקה בישראל וכן לרופאים, צוות רפואי ואחרים העוסקים בתחומים הרלוונטיים בישראל. המידע הכלול באתר הוא מידע מקצועי ומדעי ומנוסח בהתאם. 

 

האמור באתר ביחס לתכשירים, טיפולים, וטכנולוגיות רפואיות אחרות מיועד למתן מידע כללי בלבד, ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם אנשי מקצוע.

 

השימוש בתכשירים, ובטכנולוגיות הרפואיות, או בטיפולים הנזכרים באתר כפוף לתנאי הרישום שלהם ולאמור בעלון לרופא ובעלון לצרכן הרלוונטיים, או למידע בספרות המקצועית הרלוונטית ואין לראות באמור באתר משום עידוד ו/או המלצה לעשיית שימוש בתכשירים, טיפולים וטכנולוגיות רפואיות אחרות שלא בהתאם לתנאים אלה.

 

המידע המופיע באתר זה אשר מובא מטעם חברות התרופות / מזון רפואי / ציוד רפואי, הינו על אחריות הגוף אשר העביר אלינו את המידע.

 

השימוש באתר הוא על פי "תנאי השימוש באתר" כפי שמתפרסמים באתר.

 

אני מסכים ומצהיר כי אני עומד בתנאים לכניסה לאתר



כניסה למנויים
כתובת דוא"ל:
ססמא:
משתמש חדש

pharmaline-facebook

 

ServeRx System - מערכת ממוחשבת למניעת טעויות במתן תרופות ושיפור ניהול מלאי התרופות בבתי החולים
התפרסם במהדורה מס' 12  (פברואר 2004) במדור טכנולוגיה
מאת צבי לבינהר

מתן תרופה לחולה המאושפז בבית חולים הוא תהליך מורכב הכולל מספר שלבים ומשתתפים: רישום ההוראה הרפואית על ידי הרופא המטפל, העתקת ההוראה לרשומה הרפואית על ידי אחות, הכנת התרופה הרלוונטית על ידי רוקח או אחות, איתור החולה הנכון ומתן התרופה הנכונה בזמן הנכון, במינון, באופן המתן ובקצב הנכונים על ידי אחיות שונות בזמנים שונים.

 

"To Err Is Human" - "לטעות זה אנושי". מאמר מקיף בנושא טעויות ברפואה, שפורסם בנובמבר 1999 על ידי מכון הבריאות הלאומי בארצות הברית - IOM, הטיל אור על עוצמת הבעיה. לפי דוח המובא במאמר, 1 מכל 25 חולים המאושפזים בבתי חולים בארה"ב נפגע כתוצאה מטעות רפואית. להערכת הדוח, בין 48,000 ל-98,000 מאושפזים אמריקאים מתים כתוצאה מטעות רפואית. בנוסף, כמיליון טעויות בתרופות בשנה מתרחשות בבתי החולים בארה"ב. בין הטעויות הנפוצות: טעות בתרופה, טעות במינון, ושימוש בתרופה למרות רגישות-יתר ידועה. לפי דוח ה-IOM, כ-7,000 מאושפזים בבתי חולים מתים מדי שנה כתוצאה ישירה של טעויות במתן תרופות.

 

דוח ה-IOM חישב גם את עלות הטעויות הרפואיות בבתי החולים בארה"ב. הוא מצא שתוספת העלות השנתית מגיעה לכדי 5,000 דולר למיטה בבית חולים, שהיא תוספת עלות שנתית של כ-5 מיליון דולר לבית חולים של 1,000 מיטות.

 

גם העיתונות הכללית העלתה את הנושא על סדר היום. במאמר שפורסם ב-3 בדצמבר 2002, בעיתון היוקרתי "וושינגטון פוסט", תחת הכותרת ”No End To Error”, תקף העיתון את אוזלת ידן של הרשויות במניעת הפגיעה במאושפזים.

 

ה-FDA הבליט את נושא הבטיחות בטיפול הרפואי כיעד מרכזי בפעילותו לשנת 2004. לאחרונה הוא פרסם תקנה שתחייב בעתיד הקרוב כל בית חולים להתקין ולהשתמש, ברמת המחלקה, במערכת ברקוד, כדי לוודא שהחולה הנכון מקבל את התרופה הנכונה.

 

גם בארצות נוספות, מאוסטרליה ועד אנגליה, נמצאו ממצאים קשים דומים ואף חמורים יותר. כתגובה מיידית לממצאים הוקמה באנגליה רשות מיוחדת לטיפול בנושא - NPSA (National Patient Safety Agency), עם תקציבים מיוחדים לשיפור הבטיחות ואיכות הטיפול הרפואי.

 

בישראל דיווח העיתון "גלובס" ב-12.12.02, בהסתמכו על דברי ראש אגף ביטוחי בריאות בשירותי בריאות כללית, דר' דורון כרמי, וסגן החשב הכללי, צבי חלמיש, כי בין 1,000 ל-2,300 מקרי מוות מתרחשים מדי שנה בישראל כתוצאה מטעויות במתן טיפול רפואי בבתי חולים, פי 2-4 מהרוגי תאונות הדרכים!

 

תמונה מס' 1

 

ב-2001 שילמו המדינה ושירותי בריאות כללית, אשר בבעלותן מרבית בתי החולים בארץ, כ-120 מיליון שקל בגין תביעות על רשלנות רפואית. מספר התביעות הוכפל בעשור האחרון והיקפן הכספי, וכתוצאה מכך עלות הביטוח, עלו בהתאם. העלות הגבוהה בדמים (תרתי משמע ), כתוצאה מטעויות תרופתיות בבתי החולים בישראל, זכתה בשנים האחרונות לכותרות, הן בעיתונות המקצועית והן בעיתונות הכללית.

 

פרופ' צבי שטרן, במאמר בעיתון הרפואה (יולי 2003), תחת הכותרת "איכות ההוריה למתן תרופה - האם ניתן לשפר?", מסכם בין היתר: "רישום ההוריה הרפואית לתרופה על ידי הרופא והעתקתה על ידי האחות, הם בין הגורמים החשובים לטעויות בטיפול התרופתי... אמצעי שיפור ארוך טווח הוא מחשוב הרשומה הרפואית ורישום תרופות מחשבי". פרופ' הלל הלקין, במאמר מערכת באותו עיתון, תחת הכותרת "איכות המרשם ומניעת נזקים לבריאות המטופלים בעידן המחשב", מסכם: "ראוי שקובעי המדיניות בישראל ישקיעו אמצעים ומאמצים להרחבת תהליך מחשוב הרשומות הרפואיות בכלל ומרשמי התרופות בפרט".

 

תמונה מס' 2

 

גם בתי החולים בישראל מתחבטים בבעיות התקציב המקוצץ ובמבנה הניהולי המתאים להם. כל הנהלות בתי החולים, ללא יוצא מהכלל, מודעות לצורך בשיפור הבטיחות ואיכות הטיפול התרופתי והרפואי בבית החולים.

כדי לעזור בפתרון הבעיה, פיתחה חברת MDG Medical בע"מ הישראלית מערכת ייחודית למניעת טעויות במתן תרופות ולשיפור ניהול מלאי התרופות במחלקות בתי חולים. המערכת, הנקראת ServeRx System, כבר נמצאת בשימוש מזה כשנה במספר מחלקות קליניות בישראל ובלונדון. היא נותנת פתרון כולל - Closed-loop ברמת המחלקה, ומכילה בתוכה מערכת ברקוד לזיהוי החולה והתרופה, כדרישת ה-FDA.

 

מבנה המערכת

 

  • המערכת משלבת חומרה ותוכנה ייחודים (המוגנים בפטנט בין-לאומי), אשר פותחו ויוצרו בישראל.
  • המערכת מקושרת לבסיס הנתונים הדמוגרפי של בית החולים, ולבסיס הנתונים הלוגיסטי - בית המרקחת.
  • המערכת כוללת מחשב נישא, הכולל תוכנה ייחודית שפותחה על ידי החברה, המאפשרת לרופא המטפל להעריך את מצב החולה הבודד ולהתאים לו את הטיפול התרופתי המועדף, מתוך רשימה מאושרת של תרופות, עם מינונים מומלצים. כל זה בהקשה ידידותית על גבי מסך מחשב, ללא העתקות, ניירות או כתב יד בלתי קריא.
  • פקודות הרופא לאחר אישורן מועברות לביצוע באופן ממוחשב בתחנת אחות (מחשב שולחן רגיל), הכוללת תוכנה ייחודית שפותחה על ידי החברה, המאפשרת לאחיות המחלקה ניהול ממוחשב של כל הפעילויות וההוראות הרפואיות הקשורות במאושפזי המחלקה במשך 24 שעות, תוך חלוקה ממוחשבת לסבבי פעילות ושמירת כל נתוני החולים בזמן אמת.
  • תרופות המחלקה נשמרות בארון ממוחשב, עם עמדת בקרה ושליטה מרכזית ומספר גמיש של מגירות בגדלים שונים, בהתאם לצרכי כל מחלקה. בנוסף, קיימות מגירות ייעודיות לחולים הזקוקים לתרופות ייחודיות. כמו כן יש יחידה מיוחדת לשמירת תרופות בתנאי קירור מבוקרים, ויחידה מיוחדת לתרופות נרקוטיות, בהתאם לחוק ולנוהלי בתי החולים.
  • עמדת הבקרה והשליטה כוללת מסך מחשב-מגע אינטראקטיבי ומערכת ברקוד (קורא ומדפסת).
  • להכנת סבב התרופות, האחות מזדהה בארון הממוחשב ומכינה עצמה לסבב חלוקת התרופות במחלקה, לפי הוראות הרופאים. לצורך כך עומדת לרשותה עגלה ממוחשבת - Smart Cart, הכוללת קורא ברקוד ומסך-מגע ממוחשב. בעגלה 20 מגירות. כאשר העגלה אינה בשימוש, המגירות הן גנריות ללא שם חולה. כאשר האחות מתחילה בתהליך הכנת העגלה לסבב התרופתי, בהשגחה ובניהול המחשב, כל מגירה מקבלת שם חולה על גבי תצוגה דיגיטלית - ורק מגירת חולה אחת נפתחת. במקביל, עמדת הפיקוד בארון התרופות פותחת מגירה אחר מגירה (רק מגירה אחת פתוחה בנקודת זמן נתונה!), ובבקרת המחשב (והאחות) מכינה האחות את חלוקת התרופות הבאה.
  • כאשר העגלה מוכנה לסבב וכל המגירות הרלוונטיות מכילות את התרופות לחולים השונים, יכולה האחות לגשת לכל חולה וחולה ולזהות את החולה הן בשמו והן באמצעות סריקת תווית הברקוד שעל ידו. כתוצאה מסריקת תווית הברקוד, רק המגירה של אותו חולה תיפתח ועל המסך בעגלה יופיע כל המידע הרלוונטי לאותו חולה, תוך אישור (או אי אישור) מתן ולקיחת כל תרופה ותרופה, על ידי מגע על המסך. בסוף התהליך מעדכנת המערכת במרכז השליטה את המידע על כל חולה.

 

תמונה מס' 3

 

יתרונות איכותיים

 

  • הדגשת המודעות לבטיחות ולאיכות הטיפול התרופתי והרפואי.
  • הפקודה הרפואית ברורה ובהירה: אין שימוש בנייר או בהעתקות מכתב יד בלתי קריא, ובכך נמנעות טעויות נפוצות.
  • אפשרות להגדיר את רשימת התרופות והמינונים המומלצים ברמת המחלקה, תוך מתן אישורים מיוחדים לשימושים חריגים.
  • צמצום משמעותי של מספר צמתי ההחלטה בתהליך ההוראה, ההכנה ומתן התרופות, ועל ידי כך גם צמצום ההזדמנויות לטעות.
  • המערכת מקושרת לנתוני הדמוגרפיה של בית החולים ולנתוני התרופות בבית החולים תוך מתן הרשאות בהתאם לנוהלי המוסד.
  • אפשרות עתידית לקישור לתוכנת תמיכה - Support Data, המתאימה לבתי החולים בישראל.

 

כיצד ניתן לנצל את המערכת באופן אופטימלי?

 

  • מלבד שיפור הבטיחות ואיכות הטיפול התרופתי והרפואי, ניתן להביא לחיסכון כספי משמעותי כתוצאה מצמצום מספר הטעויות בשימוש בתרופות (כאמור, בארה"ב הוערך החיסכון ב-5,000 דולר למיטה לשנה).
  • אפשר להגיע לייעול וחיסכון בעבודת הרוקח והאחות במחלקה. באחד המחקרים שבוצעו במחלקה קלינית שאליה הוכנסה המערכת, נמצא כי התפנו כ-5 שעות זמן אחות על כל 24 שעות, כלומר חיסכון (או התייעלות באמצעי שנמצא בחסר מתמיד!) של יותר מ-50% משרת אחות למחלקה!
  • ניתן לפתח שירות של רוקחות קלינית, הודות לכך שבית המרקחת מקושר ישירות לנעשה ברמת המחלקה, הן בכל הקשור לתרופות והן ביחס לחולים.
  • קביעה של רמת מלאי ומלאי מינימום לכל תרופה ובכל מחלקה מתאפשרת על ידי יצירת הזמנה אוטומטית מבית המרקחת או ישירות מהספק. בכך ניתן להביא לחיסכון משמעותי במלאי התרופות במחלקה ובבית החולים.
  • המערכת מאפשרת ניהול ממוחשב של תרופות אישיות של חולים, ותרופות הזקוקות לתנאי קירור מבוקרים, וכן
    ניהול ממוחשב של תרופות נרקוטיות בהתאם לחוק ולנוהלי בית החולים.
  • מאחר שמדובר במערכת ממוחשבת, שוב אין צורך בהדפסת ההוראות הרפואיות.
  • המערכת מכילה בתוכה מערכת ברקוד לזיהוי התרופות והחולים (סריקה והדפסה).
  • ניתן להביא לירידה דרסטית בשימוש הבלתי מבוקר בתרופות: אמנם המערכת אינה כספת אך היא נעולה, וכל פעולה בה מחייבת הזדהות המפעיל.

 

לסיכום, ניצול אופטימאלי של המערכת בתוך המחלקות השונות של בית החולים וביניהן, עשוי לשפר את הבטיחות והאיכות של השימוש בתרופות ושל הטיפול הרפואי בבית החולים בכלל, ובכך להביא גם לחיסכון כספי משמעותי.

 

 

צבי לבינהר - רוקח, ממקימי חברת MDG Medical

 

 

הוסף תגובה חדשה
תגובות
27/10/12, 19:25
פלג ירון 0526580900
יש בגירסה ביתית ?
תנאי השימוש באתרקישוריםצור קשר • כל הזכויות שמורות פארמה-ליין © 2007