אנא סובבו את הטלפון שלכם.
מטרת המדור: סקירה כללית של סוגיות שיעניינו את היזם המתחיל. אין להסתמך על האמור במדור ומומלץ לקוראים להיוועץ בעורכי דין ויועצי פטנטים, לפי העניין.
יש לך רעיון מבריק? הינך מומחה במקצועך והגית רעיון שלדעתך יהווה פריצת דרך מהסוג שהטרנזיסטור עשה לאלקטרוניקה? שיחקת עם הקונספט ומצאת שיש לו יישומים מעשיים? נפגשת עם עורך הפטנטים, שעשה את החיפושים המתאימים ואישר כי לדעתו ההמצאה שלך עומדת במכלול הקריטריונים לרישום? נתת לעורך הפטנטים אור ירוק להכין בקשה לרישום פטנט? אם כן, נראה שיש לך יסוד איתן לאופטימיות – תהיה ליזם ותקים חברת הזנק לתפארת המדינה וגם לביתך. אך מה עושים הלאה?
ראשית כל, כדי לעגן את המצאתך ולהגן על ערכה, אל לך לרוץ ו"לספר לחבר'ה"! מצד שני, אם תשמור את כל המידע לעצמך, לעולם לא תצליח למשוך שותפים, לעניין משקיעים, להקים מיזם ולפרוץ. אז איך מתקדמים?
במדור זה אין בכוונתי להתעכב על נושאים השייכים לתחום עיסוקם של בעלי מקצוע אחרים, ובמיוחד עורכי הפטנטים. רק אעיר שבעולם הפטנטים יש משמעות לראשון להמציא ולראשון להגיש בקשה לרישום פטנט (המצב שונה בין ארצות הברית לשאר העולם). לכן, שמור את כל הרישומים שהוליכו להמצאה ואל תתמהמה לטפל בהגשת הבקשה לרישום.
אחרי שהתקשרת עם עורך הפטנטים והתחלתם לעבוד, הגיע הזמן להכניס את עורך דינך לתמונה.
כדי להפיק את המיטב משיתוף הפעולה שלך עם עורך דינך, יש חשיבות למידת הגילוי שלך כלפיו, למידת הידע והניסיון שלו, ולתשומת הלב שלו ושלך לפרטים. זכור, אין מי שמכיר את ענייניך וצרכיך יותר ממך. לכן, מומלץ שתקפיד להעביר את המסרים הנכונים ליועציך ולבדוק את עבודתם.
מאחר שצעדך הראשון יהיה למשוך שותפים לדרך ומשקיעים למיזם שהגית, עורך הדין בוודאי ייעץ לך להחתים על הסכמי סודיות אנשים וגופים שאתה רוצה לעניין בפרויקט שלך, טרם חשיפת הקונספט והמידע המהווים את ליבת הטכנולוגיה שפיתחת. בשלב זה עורך הדין יכין עבורך שלד של הסכם מסוג זה.
גם אם אתה מקבל ייעוץ משפטי שוטף לגבי כל הסכם והסכם, חשוב שתכיר את יסודות הסכם הסודיות ותשים לב לפרטים שייכללו בו. ואלו עיקרי הפרטים:
מטעמך – אם המידע שייך לך (שכן טרם רשמת חברת פרויקט והעברת זכויות אליה), אתה בעצמך, כאדם פרטי, תהיה צד להסכם כבעלים ומגלה המידע, אך תרצה גם לשמור לעצמך את הזכות להסב את זכויותיך לחברה שתוקם לצורך יישום הפרויקט.
הצד שכנגד – עליך לבחון מי עומד מולך ולמי עשוי להגיע המידע שתחשוף. אנשים שתפגוש יפעלו לרוב בשם חברה או קבוצה של חברות. עליך לוודא שיצוין השם המלא של הישות המשפטית שבאמת מתעניינת במידע. אם, למשל, מדובר בקבוצה המהווה חלק מאשכול של חברות, תשאף שההסכם יתפוס לגבי החברה-האם בעלת ההון, או החברה הפעילה בתחום, והחברות הקשורות עמה. יתר על כן, אם הצד שכנגד הינו גוף משפטי, להבדיל מאדם פרטי, יש לנסות להגביל את חשיפת המידע בתוך הארגון המקבל על בסיס "הצורך לדעת", ובלבד שהעובדים והיועצים שצריכים לדעת יקבלו על עצמם באופן אישי את כל ההתחייבויות הכלולות בהסכם הסודיות.
טיב המידע – מטעמי סודיות, לא תפרט בהסכם את פרטי המידע שאותו בכוונתך לגלות לצד השני, אולם רצוי שיופיע תיאור קצר של הייחוד והחידוש שברעיון העומד ביסוד ההמצאה.
מטרת החשיפה – כדי להגביל כיאות את השימוש שהצד השני יהיה רשאי לעשות במידע, יש להגדיר את המטרה שלשמה נעשה הגילוי. במקרה שלך, המטרה תהיה חשיפה לשם בחינת שיתוף פעולה עסקי.
פעולות שנעשו לפני החתימה – ודא שההסכם תופס לגבי מידע שגילית טרם החתימה, במידה שיש כזה.
דרך העברת המידע – מידע יכול להיות מועבר הן בכתב והן בעל פה. יש גופים אשר יידרשו להתנות שמידע שנמסר בעל פה יימסר שוב בכתב תוך מספר ימים מיום הגילוי, כדי שיחשב למוגן. מכל מקום, רצוי לסמן כל מסמך המכיל מידע חסוי ככזה.
המגבלות שיחולו על מקבל המידע – נהוג להתנות שמקבל המידע לא יעשה כל שימוש במידע, אלא לצורך המטרה (שרצוי להגדיר, כמצוין לעיל), ושלא יעביר את המידע לכל אדם או גוף אחר (אלא לחברות קשורות, אם הדבר מותר במפורש – כמצוין לעיל). עוד מקובל לדרוש שמקבל המידע, בשמרו על המידע, ינקוט אותם אמצעי זהירות שהוא נוקט לגבי המידע הסודי שלו.
המידע המוגן – ברור, מן הסתם, שאם אין כל חידוש במידע שאתה מגלה מבחינת המקבל או בכלל, אין כל טעם במגבלות המופיעות בהסכם הסודיות והצד השני לא יהיה מוכן לקבל אותם על עצמו. על כן, נהוג להגדיר את המידע הסודי המוגן על פי הסכם הסודיות, ככל מידע שמועבר מצד אחד למשנהו (במגבלות שציינו לעיל לגבי דרך המסירה), להוציא כל חלק מהמידע שניתן לכלול בתוך אחד מהחריגים שיימנו בהסכם. בחריגים אלה נכללים, על דרך השגרה: (1) מידע שהיה בבחינת נחלת הכלל לפני חתימת ההסכם או שהפך להיות נחלת הכלל לאחר חתימת ההסכם, שלא כתוצאה ממעשה או מחדל של המקבל; (2) מידע אשר היה בידי המקבל טרם החשיפה (ורצוי להוסיף שהדבר ניתן להוכחה רק באמצעות מסמכים כתובים של מקבל המידע, שקודמים לתאריך ההסכם); (3) מידע שהגיע מצד שלישי שהיה רשאי למסרו למקבל המידע. ישנם חריגים נוספים שאפשר לנסות להוסיף (אם אתה בצד המקבל!), אך לא נמנה כאן את כולם.
החזרת המידע – חשוב להתנות שמקבל המידע יהיה חייב להחזיר או להשמיד את המידע, בכל עת, מיד עם בקשת המעביר.
היקף ההתחייבויות של הצד המעביר – ההתחייבות היחידה שמקבל על עצמו מעביר המידע היא להעביר את המידע. מקובל אף לציין שאין לראות בהסכם משום התחייבות כלשהי מצד מי מהצדדים להיכנס להסכם מחייב בכל עניין. הסכם שכזה לא יכלול, בדרך כלל, כל הוראה שתגביל את פניות הצד המעביר לגופים אחרים וניהול משא ומתן איתם.
לבסוף, לבסוף, יש להעיר שלא כל גוף מסכים לחתום על הסכם סודיות. חברות רבות וקרנות הון הסיכון הגדולות מסרבות בדרך כלל לחתום על הסכמים כגון אלה, כדי שלא לסכן פרויקטים שבצנרת אצלם. על כן רצוי לגלות מידע רגיש לגופים כאלה רק לאחר הגשת בקשת פטנט, וגם אז במשורה בהתחלה.
בכתבה הבאה נתמקד בשני סעיפים בהסכם הסודיות שלגביהם אני נשאלת שאלות לעתים תכופות: סעיף צו המניעה והסעיף הדן בדין החל על ההסכם.
בעריכת עו"ד יעל ברץ-שותפה בכירה בברץ הורן ושות' עו"ד ונוטריונים
לתגובות והערות:
E-mail: [email protected]
