הצהרת נכנס לאתר

 

האתר מיועד לרוקחים ולאנשי מקצוע בתחום הפרמצבטיקה בישראל וכן לרופאים, צוות רפואי ואחרים העוסקים בתחומים הרלוונטיים בישראל. המידע הכלול באתר הוא מידע מקצועי ומדעי ומנוסח בהתאם. 

 

האמור באתר ביחס לתכשירים, טיפולים, וטכנולוגיות רפואיות אחרות מיועד למתן מידע כללי בלבד, ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם אנשי מקצוע.

 

השימוש בתכשירים, ובטכנולוגיות הרפואיות, או בטיפולים הנזכרים באתר כפוף לתנאי הרישום שלהם ולאמור בעלון לרופא ובעלון לצרכן הרלוונטיים, או למידע בספרות המקצועית הרלוונטית ואין לראות באמור באתר משום עידוד ו/או המלצה לעשיית שימוש בתכשירים, טיפולים וטכנולוגיות רפואיות אחרות שלא בהתאם לתנאים אלה.

 

המידע המופיע באתר זה אשר מובא מטעם חברות התרופות / מזון רפואי / ציוד רפואי, הינו על אחריות הגוף אשר העביר אלינו את המידע.

 

השימוש באתר הוא על פי "תנאי השימוש באתר" כפי שמתפרסמים באתר.

 

אני מסכים ומצהיר כי אני עומד בתנאים לכניסה לאתר



כניסה למנויים
כתובת דוא"ל:
ססמא:
משתמש חדש

pharmaline-facebook

 

אם מאחדים כוחות, זה צריך לשקף את כוחה היחסי של כל קבוצה בארגון.
התפרסם במהדורה מס' 23  (אוקטובר-נובמבר 2006) במדור אחד על אחד
מאת חנה מרכוס

החלטנו הפעם לתת את הבמה לארגוני הרוקחים בישראל. כמה מכם יודעים שיש לנו שלושה ארגוני רוקחים? בבדיקה אקראית שערכה מערכתPharmaLine  התברר לנו שלא רבים יודעים על קיומם של השלושה, מעט יותר יודעים על קיומם של שני ארגוני רוקחים (בעיקר אם במקרה הנשאל הוא חבר אחד הארגונים). מהן מטרותיו של כל ארגון? מה אנחנו יודעים על פעילותו? התשובות לשאלות אלו היו בנוסח "אני מניח שמטרתם היא...", וכל השאר הוא ניחוש.


אני חייבת להדגיש שנית כי לא מדובר בסקר מבוקר, אולם נדמה לי שקוראי PharmaLine אשר יעצרו בנקודת זמן זו וישאלו את עצמם מה הם יודעים על ארגוני הרוקחים, בישראל - יגיעו למסקנה דומה. לעומת זאת קשה להעלות על הדעת רופא בישראל שאיננו חבר בארגון רופאים, וכנ"ל לגבי האחיות בישראל. 


לפני שנפנה להכיר את הארגונים, קצת סטטיסטיקה עלינו. באתר משרד הבריאות, במדור כוח אדם מקצועי, מדווח כי בסוף שנת 2004 היו בישראל 5,941 רוקחים, מהם 4,642 רוקחים מתחת לגיל 65.  1,590 רוקחים חדשים הצטרפו מאז שנת 1995. שיעור הרוקחים ממשיך להיות במגמת עלייה, וכיום יש 0.87 רוקחים על כל 1,000 תושבים. 


נשים מהוות 58% מהרוקחים בישראל, 53% מהרוקחים הם ילידי ישראל, 29% ילידי מזרח אירופה. 53% מכלל הרוקחים עד גיל 65 הם בוגרי לימודים בישראל ו-23% הוכשרו במזרח אירופה, 12% במערב אירופה.


קיימים, כאמור, שלושה ארגוני רוקחים: הסתדרות הרוקחים - ענף בתי מרקחת; איגוד הרוקחים; ארגון רוקחות בישראל.


בגיליון זה אנו מביאים את דבריהם של יו"ר "הסתדרות הרוקחים - ענף בתי מרקחת", דר' שלמה חורי, ושל יו"ר "ארגון רוקחות בישראל", מגר' אילן קרייזר. השאלות שהוצגו ליושבי הראש של שני הארגונים בחלקן זהות ובחלקן הן פועל יוצא מהפעילות השונה של הארגונים.

 

חנה מרכוס

 

 אם מאחדים כוחות, זה צריך לשקף את כוחה היחסי של כל קבוצה בארגון. במקרה זה, הרוקחות הקהילתית צריכה להיות הדומיננטית

 

דר' שלמה חורי


הסתדרות הרוקחים בישראל היא עמותה מקצועית שקיימת בתצורות שונות של התארגנויות מעל 100 שנה! רוקחים בארץ ישראל החלו להתארגן בתחילת המאה ה-20 לעבודה משותפת ולטיפול מאורגן בעניינים הכלכליים, המדעיים-מקצועיים והרוחניים של מקצוע הרוקחות.


"הסתדרות הרוקחים בישראל - ענף בתי המרקחת" עוצבה במתכונתה הנוכחית בתחילת שנות השמונים של המאה ה-20. זוהי עמותה המאגדת בעלי בתי מרקחת פרטיים בכל רחבי ישראל ומונה מעל 500 בעלי בתי מרקחת שהם חברים וכן מעל 1,000 רוקחים שכירים  בבתי המרקחת שהם עמיתים. אופייה של העמותה הוא מקצועי, אל-לאומי ואל-מפלגתי. העמותה מורכבת משלושה סניפים במעמד של עמותות אזוריות: אזור ירושלים, אזור חיפה והצפון ואזור תל-אביב, המרכז והדרום.


בעבר הורכבה הסתדרות הרוקחים בישראל מענף בתי המרקחת ומהרוקחים השכירים שאוגדו במסגרת ההסתדרות הכללית. כיום הפעילות היא במסגרות נפרדות.


להסתדרות הרוקחים בישראל - ענף בתי המרקחת מעמד מקצועי וארגוני מוכר בארץ ובעולם ונציגיה משולבים במועצת הבריאות, בוועדות מקצועיות שונות, וכן במסגרות הפדרציה הבינלאומית של הרוקחים FIP. נציגי הארגון שימשו משך זמן רב בתפקידי מפתח ב-FIP, כגון סגן נשיא הפדרציה ונשיא סקציית הרוקחות הקהילתית.


היו"ר הנוכחי של הארגון הוא דר' שלמה חורי, בעל בית המרקחת "דר' חורי" בחולון. מערכת PharmaLine  שאלה אותו, בין השאר, אודות ארגונו, מדוע אין מאחדים את כל ארגוני הרוקחים ומה דעתו על מצב הרוקחים בארץ.

 

 מהן מטרות הארגון שלכם?


באופן כללי, שמירה על האינטרסים המקצועיים, הכלכליים והארגוניים של מגזר הרוקחות הקהילתית, והפרטית. זה כולל: מעורבות בכל הקשור לחוקי הרוקחות, פעילות לקידומם המקצועי של הרוקחים, ייצוג הרוקחים החברים בפני הגופים הפוליטיים (ממשלה, כנסת וגורמים אחרים), המוסדיים (קופות החולים ושאר שירותי בריאות) והכלכליים (חברות התרופות וספקי טובין ושירותים אחרים).


במסגרת שמירה וקידום המעמד המקצועי והכלכלי של הרוקחים הפרטיים, שהן מטרותיו העיקריות של הארגון, מקיימת הסתדרות הרוקחים בישראל - ענף בתי המרקחת מגוון פעילויות, כגון: ארגון כנסים מקצועיים, הפצת הנחיות מקצועיות, הוצאת חוברות מקצועיות וכן הוצאה לאור של רבעון מקצועי.


בתחומים הכלכליים פועל הארגון לכריתת הסכמי מסגרת בנושאים שיש להם יתרון לגודל, כגון: ביטוחים שונים, רכישה מרוכזת של ספרות מקצועית, שותפות בחברה המספקת שירותי תוכנה וחומרה לבתי המרקחת, תיאום וניהול מערכת התחשבנות כספית בין בתי המרקחת לקופות החולים בעבור אספקת תרופות למבוטחי הקופות וכיו"ב, וכן סיוע הדדי בין בתי המרקחת.


החברות בארגון היא וולנטרית ולכן כל ההתנהלות היא על בסיס זה. אולם המכנה המשותף, במיוחד המקצועי, כה מובהק, עד כי ההיענות למילוי המלצות מקצועיות וגם כלכליות היא ברמה גבוהה ומספקת. 

 

 האם אתם, כארגון, מוציאים הנחיות שמחייבות את בתי המרקחת?


ככלל המלצותינו  והנחיותינו המקצועיות  מכוונות לחזק את מעמדם המקצועי,הכלכלי והארגוני של הרוקחים והם מתקבלים ברצון ע"י העמיתים.

 

 תן לי דוגמה.


למשל, בהתייעצות עם מומחים, המלצנו לבתי המרקחת לא להוציא תרופות למכירה כללית (GSL) למרחב הקמעונאי של בית המרקחת, כאשר התקבל החוק המתיר מכירת תרופות ללא מרשם רופא שלא בבית מרקחת. בתי המרקחת קיבלו את המלצתנו והותירו את ה-OTC בשליטת הרוקח, כפי שהמלצנו.

 

 על חשיבות הייעוץ המקצועי אין עוררין - מה דעתך על כך?


אנחנו, בהנהגת הסתדרות הרוקחים בישראל - ענף בתי המרקחת, סבורים כמובן שיש חשיבות עליונה לייעוץ המקצועי של הרוקחים ומעודדים זאת באורח שוטף. אין ספק שההתעדכנות המקצועית השוטפת של הרוקח מהווה מרכיב דומיננטי של יכולתו לתת ייעוץ ברמה מקצועית נאותה.


ההתעדכנות המקצועית היא הנושא החשוב ביותר היום לרוקחים. הרוקח הוא האחרון בשרשרת אספקת התרופות, הוא זה ששולח את הצרכן הביתה עם התרופה. בנקודת הזמן הזו עליו לוודא שאין תגובות בין-תרופתיות בתרופות שהלקוח צורך, ושאכן הוא מבין היטב את הוראות הלקיחה. זה דורש מהרוקח ידע רב והתעדכנות שוטפת. אתן לך דוגמה. לא מזמן הגיעה אלי לקוחה שהשתחררה מבית החולים. בין יתר התרופות שנרשמו לה במרשם ההמשך היו ספירונולקטון, פוזיד ופוטסיום. תשאלתי את הלקוחה והיא הראתה לי את תוצאות בדיקות הדם שנערכו לה ימים ספורים לפני כן. ואכן, רמות הפוטסיום בבדיקת הדם היו גבוהות. התקשרתי מיד לרופא המשפחה, שכמובן שינה לה את הרכב התרופות. זוהי דוגמה יחסית פשוטה למה שנדרש היום מהרוקח. התרופות החדשות דורשות מאתנו היום ידע בביולוגיה מולקולרית, תחום שאותו יודעים רק רוקחים שזה עתה סיימו את בית הספר לרוקחות. במילים אחרות, השאיפה היא להחדיר ידע זה ואחר לכלל הרוקחים בקהילה.

 

 אז מה אתם עושים בנושא?

 

זו ההתמודדות החשובה ביותר במקצוע שלנו. יש לזכור שכיום נאלצים הרוקחים במגזר הפרטי להקדיש שעות רבות לעבודה השוטפת, מעבר למה שהיה מקובל בעבר, כדי להתפרנס, וגם למצוא זמן להתעדכן וללמוד.


ההתעדכנות המקצועית השוטפת דורשת מהרוקח להקדיש זמן רב. אנו עושים מאמצים להביא את המידע לרוקח באמצעים מגוונים כגון: העברה של חוברות הדרכה בנושאים שונים (לדוגמה: היערכות לשפעת העופות, על מחלת האסתמה, הסוכרת, היערכות כנגד חומרי לחימה כימיים, ביולוגיים ועוד). הצגת מידע זמין באמצעות האינטרנט בזמן אמיתי ובמהלך תהליך הנפקת התרופה. חברת התוכנה פרמה-סופט בשיתוף עם חברת E-MED  מעמידה ממשק כזה לשימוש חלק מהרוקחים. כיום משתמשים בממשק זה מספר מצומצם של רוקחים, אני מקווה שבעתיד הקרוב מרבית הרוקחים  יעשו שימוש במערכת


האינטרנט כלי לקבלת מידע רוקחי ורפואי על צג המחשב תוך כדי ובמהלך הנפקת התרופות למטופלים. כמו כן אנו יוזמים בשיתוף עם E-MED הפצת קלטות מידע בנושאים שונים. אנו מעודדים את הרוקחים להשתתף במערך הלימודים שמציעים ב"ארגון רוקחות לישראל"  ולימודי המשך מטעם האוניברסיטאות, אנחנו מארגנים כנסים מקצועיים ובנוסף עושים מאמצים גדולים, בסיוען המבורך של חברות התרופות, לקיים מפגשים מקצועיים. ופועלים רבות להגביר את היענות הרוקחים להגיע למפגשים אלו

 

 אם כך, למה ההיענות כל כך קטנה?


אני, כראש ארגון מקצועי, הייתי רוצה לראות את כל חברינו משתתפים בקורסי העשרה, מגיעים לכנסים. יחד עם זאת, אנו מנסים כל הזמן למצוא דרכים להביא את המידע גם באמצעים אחרים.

 

 אולי אם הייתם יוזמים מהלך כלל ארצי, שבו חידוש רישיון העבודה יותנה בהשתלמות מקצועית מוכרת, היינו רואים את הרוקחים נוטים יותר להשתתף בהשתלמויות?


אין דרישה כזו במקצועות הרפואה. זו מהפכה גדולה והרוקחים יצטרפו למהלך כזה רק יחד עם בעלי מקצועות רפואה אחרים. אין ספק שאם הנושא יעלה על הפרק ברמה הלאומית לגבי כלל מקצועות הרפואה ומקצועות אקדמיים אחרים, יהיה מקום לרכז את כל הכוחות המקצועיים בתחום הרוקחות, ובראשם ארגוני הרוקחים, כדי לגבש מערכת התעדכנות מקצועית מסודרת. אין ספק שיהיה ראוי להתבסס על מערכת ההתעדכנות המקצועית הקיימת בארגון הרוקחות .

 

 במדינת ישראל האחיות, כולן חברות בארגון אחד (כ-35,000), כנ"ל מרבית הרופאים בישראל (כ-25,000) חברים בהסתדרות הרפואית. ואילו אנחנו, שמונים פחות מ-5,000 רוקחים פעילים - פחות מ-50% מתוכנו חברים באחד משלושה ארגונים!   מדוע אם כן אינכם מאחדים כוחות?


אנחנו בהחלט בעד איחוד כוחות כדוגמת ה-Royal Pharmaceutical Society (ארגון הרוקחים בבריטניה, שחברים בו כל הרוקחים. ארגון זה הוא שמעניק רישיונות לרוקחים ויד לו גם בתוכניות הלימודים באוניברסיטאות. זהו גוף רב עוצמה - ח.מ), המעניק לרוקחים כוח רב במאבקם להשגת מטרות חשובות. אולם ברור שבהנהגה של גוף כזה, צריך לבוא לידי ביטוי כוחם המספרי של הרוקחים בקהילה, מה גם שמרבית הפעילות התחיקתית והמקצועית מכוונת לרוקחות הקהילתית.

 

 במאבק נגד רפורמת ה-OTC שיתפתם פעולה עם ארגון הרוקחות, מדוע קולכם לא נשמע במאבק על חוק "מרשם רוקח"?


המאבק נגד רפורמת הOTC- נוהל בעיקר על ידנו, שכן פגיעתו היא בעיקר בבתי המרקחת הפרטיים. אנו השקענו במאבק זה הרבה אנרגיה ומשאבים כספיים. ארגון הרוקחות והאקדמיה נרתמו גם הם למאבק ויחד יצרנו חזית מקצועית ראויה. נושא "מרשם הרוקח" עלה לפני מספר שנים בראשונה ב"ועדת בניטה" ובעקבות המלצתה הוקמה לאחר מכן ועדה מיוחדת לעניין זה שמונתה ע"י מנכ"ל משרד הבריאות. בשתי ועדות אלו שותפנו והשמענו בבירור את קולנו. גם כאשר הנושא נכלל ונדון בכנסת במסגרת "חוק ההסדרים" לתקציב 2005, השתתפנו בדיון והשמענו את קולנו בבירור.


אולם, לצערי, ברור לכול כי אם הסתדרות הרופאים בישראל מתנגדת למהלך התנגדות נחרצת, הוא לא יצא לפועל. ולא רק הם, גם קופות החולים לא יאפשרו מהלך כזה בבתי המרקחת הפרטיים. אומנם החוק עבר, אבל, למרבה הצער, יישום החוק עוד רחוק מאוד, לכן אני מסכים עם דעתו של עו"ד זוהר יהלום שהתפרסמה בגיליון PharmaLine האחרון.

 

 רפורמת ה-OTC יצאה לדרך כמעט לפני שנה וחצי, איך היית מסכם את הצלחת המהלך עד כה?

 

הרפורמה הייתה אמורה לגרום לירידת מחירים. בפועל, אנחנו רואים שהמחירים בתכשירי ה-GSL עלו והם גבוהים יותר ממחירי ה-OTC. ככלל, בעיית המחיר לא הייתה באמת בעיה אמיתית, כי ממילא מחירי ה-OTC בישראל הם מהנמוכים בעולם. גם נושא הזמינות לא היה מעולם בעיה. מסקרים שערכנו ראינו שגם צרכן הקונה תרופת GSL מוצא את דרכו לרוקח. יחד עם זאת, אנו חייבים להמשיך להיות ערניים ולשתף פעולה עם כל קבוצות הרוקחים בארגון הרוקחות, באקדמיה ובמקומות אחרים, נגד כל סחף נוסף במהלך זה. רק לפני כמה ימים נאלצנו לפעול בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, כדי למנוע ניסיונות להעביר תכשירי OTC נוספים למעמד של GSL, תוך ביטול התכשירים בתצורת ה-OTC.

 

 מה דעתך על התגמול שניתן לרוקח עבור עבודתו?


אנחנו עובדים בתגמול שלילי, וכדי להבהיר את הנקודה, אתן לך דוגמה: הרווח הממוצע ממכירה של תרופות מרשם הוא 11%. בית מרקחת שיש לו מחזור גדול מאוד של 100,000 שקל בעבודה עם קופת חולים מסוימת, נשאר עם רווח של 11,000 שקל. עבור מחזור של 100,000 שקל אנחנו צריכים להעסיק בממוצע משרה וחצי של רוקח. עלות מינימום למשרת רוקח עומדת על 12,000-14,000 שקל בחודש. לכן ברור שאנחנו מפסידים ממכירת תרופות מרשם. החישובים שלנו מראים שבית מרקחת שהמחזור שלו מגיע מעל 35% ממכירת תרופות מרשם, מתמודד עם קשיים ברווחיות המאיימים על קיומו הכלכלי.


ב-OTC הרווחיות גדולה יותר, והמכירות של OTC ומוצרי צריכה אמורים לסבסד את ההפסד ממכירת המרשמים. הפרה של האיזון העדין הזה לרעת המכירות ב-OTC תוביל לקריסת המערכת בכללה. גם כך המציאות מאוד קשה ומאלצת את הרוקחים לחפש אלטרנטיבות אחרות שיאפשרו להם לא לקרוס. הטענה שהעבודה עם קופות החולים מכניסה לקוחות לבית המרקחת מנוצלת ע"י קופות החולים עד תום. לצערי, אם שיטת התגמול של קופות החולים לא תשונה, בתי המרקחת הקטנים ייסגרו ויישארו רק בתי המרקחת הגדולים. זהו מצב שקופות החולים מאוד חוששות מפניו ואינן מעוניינות שיקרה, אבל הן מובילות אותנו לסגירה.

 

 ומה באשר לתשלום עבור ייעוץ? החוק מתיר לכם לדרוש תשלום.

 

חוקית, אין סיבה שלא לדרוש כסף עבור עבודת ייעוץ. למיטב ידיעתי, מעט מאוד רוקחים גובים היום כסף עבור שירות זה. יש בהחלט מקום להרחיב את הפעילות הזו תמורת תשלום הולם.

 

 מהי לדעתך שיטת התגמול הנכונה?

 

אנחנו צריכים לחקות את השיטה ההולנדית. ההולנדים מתמקדים רק במכירת תרופות ומקבלים תגמול הוגן עבור השירות הרוקחי. התגמול מאפשר להם לתת שירות טוב לצרכן. בסה"כ, על אף העלות הגבוהה עבור השירות, עלות ההוצאה למדינה בגין השירות האיכותי לא צריכה להיות גבוהה יותר, מכיוון שבמחירים כפי שגובים בהולנד, לא צריך לחסוך בכוח אדם מקצועי, דבר שמאפשר בקרה על תרופות המרשם בצורה יעילה יותר, וזה כשלעצמו עשוי להפחית את ההוצאות לבריאות. 

 

 האם יש מקום להכניס טכנאי רוקחות לבית המרקחת?


אני אישית מתנגד לרעיון. המגע הראשון והאחרון עם הלקוח צריך להיעשות ע"י הרוקח. אני חושש שהתפתחות מקצוע כזה תגרום בסופו של דבר לפגיעה בפרנסת הרוקחים, מאחר שהטכנאים ידרשו הכרה מקצועית קרובה לזו של הרוקח.

 

 אם כך, אין מקום לתת-התמחויות במקצוע הרוקחות?

 

רוקח בקהילה חייב לתת תשובות למגוון הבעיות של החולים, ולכן אין מקום לדעתי לתת-התמחות בקהילה.

 

 מה אתה אומר על תדמית הרוקח בעיני הציבור?


על פי סקרים, תדמית הרוקח בעיני הציבור, הן בארץ והן בחו"ל, גבוהה ביחס לבעלי מקצועות אחרים. הרוקחים, ובמיוחד הקהילתיים המשרתים ציבור מוכר וקבוע ברובו, זוכים להערכה ובמידה רבה אפילו לתלות מקצועית של הציבור בהם. אין ספק שאישיותו של הרוקח והידע המקצועי העדכני שלו, הבאים לידי ביטוי ברמה ובאיכות המקצועית של השירות, משפיעים באופן ישיר וברור על תדמיתו בעיני הציבור.

 

 ולסיכום, איך לדעתך ייראה מקצוע הרוקחות בעתיד?


לדעתי, יהיה מסלול לימודים אחיד לכל מקצועות הרפואה. בשנה הרביעית תחול התפצלות לתחומים השונים של הרפואה, כך שסטודנט שירצה להיות מומחה לתרופות יעבור התמחות בתחום התרופות. החולה יגיע לבית המרקחת מצויד בדיסקט שבו נמצאת כל האינפורמציה הרפואית שלו. הרוקח יעיין בנתונים, ובעצה אחת עם רופאו של החולה ימליץ על הטיפול התרופתי.

 

מגר' אילן קרייזר

 

 "כל ארגון צריך לחזק את עצמו בנושאים שהם בתחומי עיסוקו. אנחנו עוסקים רק בפן המקצועי ולא נוגעים בנושאים כמו תגמול או הסדרי פנסיה'"

 

"ארגון רוקחות בישראל" הוקם בשנת 1997. הארגון לא הוקם – וזהו ציטוט מאתר הארגון - כדי "להחליף או להתחרות בארגון רוקחי זה או אחר. להיפך! לכל ארגון קיים יש תפקיד במגזר המוגדר בו פועל. יחד עם זאת, נחוץ, ארגון לאומי שיאפשר דו-שיח ופעילות משותפת לכלל הרוקחים: רוקחי הקהילה, רוקחי בתי חולים, רוקחים העובדים בחברות התרופות, במוסדות הציבוריים, רוקחים הפועלים באקדמיה ואחרים".


מערכת PharmaLine פנתה ליו"ר הנוכחי של ארגון רוקחות בישראל, הרוקח אילן קרייזר, כדי לשמוע מפיו על המייחד ארגון זה, ועל התייחסותו לבעיות השונות המעסיקות את הרוקחים בישראל.

 

 מהן מטרות הארגון שלכם?


 מטרת ארגון רוקחות בישראל היא לקדם את מקצוע הרוקחות ואת מעמדו המקצועי של הרוקח בישראל. הדרך לעשות זאת היא בעיקר באמצעות הקניית ידע. צריך להקנות לרוקח כלים מקצועיים כדי שידע למכור שירות ולא מוצרים. הארגון מעמיד לרשות הרוקחים, תמורת תשלום, קורסים ללימודי המשך, אתר אינטרנט ההולך ומתפתח, מארגן כנסים ושולח לרוקחים את העלון של הארגון. הארגון משתף פעולה כבר שמונה שנים עם התאחדות הרוקחים האמריקניים (APhA) - ארגון הרוקחים הנחשב כמוביל בעולם -  בין השאר ברכישת תוכניות לימודים והכשרה, אשר השתתפות בהן ללא ספק תעניק לרוקחים בארץ ידע נוסף וכלים להתפתחות אישית ומקצועית. בנוסף, הוציא הארגון במהלך השנים ניירות עמדה כגון: תוכנית להכשרת רוקחים במסגרת הסטאז', כללי רוקחות נאותה בישראל (GPP) ועוד. הקוד האתי לרוקח יצא בעבודה משותפת של "ארגון רוקחות בישראל" ו"הסתדרות הרוקחים - ענף בעלי בתי המרקחת".


לחברות בארגון גם יתרונות אישיים, כחברות במועדון קניות גדול, הנחות ברשתות שונות, וכמובן, מחיר מוזל למשתתפים בפעילות המקצועית של הארגון.


הארגון פתוח ומקבל לשורותיו כל רוקח בישראל. מספר הרוקחים הרשומים כחברי הארגון עומד היום על כ-500, ואנו בקשר קבוע עם אלפים נוספים.

 

 אילו נושאים עומדים היום על סדר היום של הארגון?

 

לאחרונה אושר חוק "מרשם רוקח". החוק אושר ביוזמתו של ארגון רוקחות, תוך השקעה אדירה של זמן ומשאבים, ובעידודו של משרד האוצר. מטרת החוק היא להקטין את מספר הביקורים המיותרים אצל רופא לצורך חידוש מרשמים. אין לנו כוונה ללכת מעבר לזה. גם כך, רק רוקח שיעבור הכשרה יוכל לחדש מרשם. אנחנו לא חיפשנו צ'ק פתוח, אנחנו חיפשנו הכרה במומחיות שלנו כרוקחים. הרוקח יכול לסייע למערכת הבריאות בהקטנת ההוצאות ע"י צמצום הביקורים אצל רופא, ובכך לפנות לרופא זמן לפעילות שרק רופא יכול לבצע. הרוקחים הם היום המשאב הבלתי מנוצל ביותר בישראל וזו אחת הדרכים לנצל אותנו.


עכשיו, כשהחוק עבר בכנסת והוקמה ועדה מקצועית שתבחן את התנאים שבהם נוכל ליישם את החוק, אנו ממתינים למסקנות הוועדה ולהתקנת התקנות הדרושות.

 

 ציינת שהחוק אושר בעידוד משרד האוצר - תוכל להסביר?

 

אכן כן. אני חייב לציין כאן שהשינויים שהתרחשו בשנה האחרונה (חוק מרשם רוקח בו הובלנו את המהלך, ורפורמת ה-OTC לה התנגדנו) נעשו לבסוף בגלל אינטרסים של משרד האוצר ובאמצעות חוק ההסדרים. יש לציין כי עובדה זו לא מפחיתה במאומה את הצדק המקצועי שבחוק מרשם רוקח. מערכת הבריאות מנוהלת ע"י רופאים. ישנה קבוצה של רופאים המתנגדת לכל שינוי, אפילו כאשר הרוקחים מצהירים שמטרתם להוות כוח תמיכה ברופאים. אנחנו לא רוצים לקחת את סמכויות הרופאים, אלא לרכוש סמכויות בתחום שלנו ולהעצים את הרוקחים המסוגלים לתת תרומה עצומה לטיפול בבריאותו של האדם. יש כאן מעין מלחמת טריטוריה והאינטרס לקדם את מקצוע הרוקחות ולנצל את הגלום בו, לא קיים. לצערי, כל השינויים שנעשו באחרונה לא היו יוזמה של משרד הבריאות.

 

 למה לרוקחים אין כוח?


אולי כי בניגוד לאחיות, הרוקחים מעולם לא ראו לנכון להפעיל את נשק השביתה ובכך להבליט את המשמעות של חסרוננו, או אולי בגלל הכוח המועט שיש לאגף הרוקחות, המתנהל יותר כגוף פיקוחי ולא כיוזם מהלכים בתחום קידום הרוקח והרוקחות.

 

 אולי גם מפני שאנחנו קצת פחות מחמשת אלפים רוקחים פעילים אך יש לנו שלושה ארגונים? הרי המטרות שלכם כארגון אינן שונות מהמטרות של הסתדרות הרוקחים, למעט כמובן הפן המסחרי שיש להסתדרות הרוקחים - אז למה לא תשתפו פעולה בארגון אחד ואולי כך נתחזק?


הנושא עלה כבר בעבר ואף הייתה פנייה של בודדים בהסתדרות הרוקחים להקים ארגון גג אחד. אלא שמפאת מספרם הגבוה יותר, יחסית, של הרוקחים הקהילתיים, ארגון אחד משותף לא היה דואג לצרכים של כלל הרוקחים בארץ. אנחנו סבורים שכל ארגון צריך לחזק את עצמו בנושאים שהם בתחומי עיסוקו ולעבוד יחד בתחום המקצועי. אנחנו עוסקים רק בפן המקצועי שהוא משותף לכל הרוקחים ולא נוגעים בנושאים כמו שכר, הסדרי פנסיה וכו'. יש לציין כי הפניות הראשונות שלי כיו"ר ארגון רוקחות בישראל היו לארגונים האחרים לצורך שיתוף פעולה. לצערי, ההיענות הייתה נמוכה.

 

 על חשיבות הייעוץ המקצועי אין עוררין - מה דעתך על כך?

 

כדי שרוקח יוכל לייעץ, הוא זקוק תמיד לידע מעודכן והוא זקוק לתנאים כדי לתת את הייעוץ. אני לא אתעכב על האמצעים להקניית הידע. כפי שאמרתי לך, אנחנו פועלים בכך במספר מישורים, אבל ישנם אמצעים רבים לרכישת ידע. באשר לתנאים, הבעיה הגדולה ביותר שאנחנו מזהים היא הזמן המועט שעומד לרשות הרוקח הקהילתי. במקרים מסוימים, משום אילוצי המקצוע, רק 20% מזמנו של הרוקח יכולים להיות מוקצים כיום לפעילות מקצועית.

 

 אז מה ניתן לעשות?

 

הוועדה המקצועית שלנו דנה בנושא מיסוד מקצוע של טכנאי רוקחות, כפי שהומלץ בוועדת בניטה, ועדיין לא התקבלה החלטה. הנושא כלל איננו פשוט והדעות הרווחות בין הרוקחים, קיצוניות לשני הכיוונים. אנו, כארגון מייצג של כולם, חייבים להביא בחשבון את מכלול הדעות.

 

 מה דעתך על התגמול שניתן לרוקח עבור עבודתו?


אנחנו לא עוסקים ישירות בנושא, אם כי ברור ששיטת התגמול היום איננה ראויה. אין ספק שחשוב שהרוקח יתוגמל, ושהתגמול יהיה מבוסס שירות ולא מבוסס מכירת תרופה. רוקח שנותן, לדוגמא, שירות ייעודי לחולה סוכרתי, צריך להיות מתוגמל בהתאם. אנחנו כארגון רוקחות מביעים את דעתנו בנושא, למרות שטרם נכנסנו לפרטי המהלך. אנו נשמח לשתף פעולה עם ארגונים אחרים בצדדים המקצועיים של נושא זה.


אגב, בכנס שייערך בסוף השנה נתרכז בצורך בשינוי, הכולל פיתוח שירותים בבתי מרקחת והדרכים לגבות תמורה עבור השירותים.

 

 מהי עמדתך לגבי בחינות רישוי לחידוש הרישיון?


לארגון אין עמדה בנושא זה, אף על פי שאני אישית בעד מהלך כזה. להערכתי, חידוש רישיון יניב רוקחים טובים יותר. בכלל, אני סבור שיש לחייב את הרוקחים בלימודי המשך.

 

 האם יש מקום לתת-התמחויות במקצוע הרוקחות?


יש מקום לעודד תת-התמחויות. בוודאי שיש לזה מקום בבתי חולים, אבל גם בקהילה. לדעתי, תת-התמחות צריכה להיות חלק מתואר שני. בתואר הראשון אנחנו צריכים להתמקד בקבלת בסיס קליני רחב יותר. 

 

 איך היית מסכם את רפורמת ה-OTC?

 

רפורמת ה-OTC עד עתה נכשלה. הרפורמה הייתה מהלך כלכלי ונועדה להגביר את זמינות התרופות, ליצור מצב של תחרות שיוריד את מחירי התרופות ולהעצים את האדם הבודד כדי שייקח אחריות על בריאותו. אף אחת מהמטרות לא הושגה. המחירים עלו לעומת מחירי התרופות בבתי המרקחת, ואילו הזמינות - היא הייתה קיימת גם לפני כן.

 

 מהי לדעתך תדמית הרוקח בעיני הציבור?


לדעתי, אין תדמית אחידה לרוקח. התדמית נעה בין זבן פשוט לבין אדם שאנשים לא יזוזו בנושא תרופתי מבלי להקשיב לעצתו. ההבדל בין שני הקטבים הוא הרוקח הבודד ותחושת השליחות שכל רוקח מרגיש באופן אישי, שהופכת אותו לחיוני. ההחלטה היכן להיות בסקלה הזו היא בידי הרוקח ובידיו בלבד, והוא זה שיחליט במעשיו היכן הוא רוצה להימצא.

 

 ולסיכום, איך אתה רואה את עתיד מקצוע הרוקחות?


אני רואה את הרוקחות פורצת קדימה והופכת חלק בלתי נפרד מהטיפול הרפואי. מערכת הבריאות, בגלל אילוצים כלכליים, לא תוכל להמשיך במתכונת הנוכחית ולהגיע לתוצאות הנכונות. הטיפול התרופתי הפך להיות מסובך, הוא דורש הבנה מאוד מעמיקה בכל הקשור לתרופה ולהשפעותיה על הגוף ועל תרופות אחרות הניטלות במקביל. זו אינה מומחיותם של הרופאים, זהו תפקידו של הרוקח! מערכת הבריאות תהיה חייבת להכיר בצורך לנצל את המשאב הנקרא "רוקח". המקצוע חייב להתפתח לכיוון קהילתי-קליני. גם רוקח שלא עבר הכשרה כרוקח קליני, יכול להתפתח לכיוון קהילתי-קליני ע"י עדכון ולימוד. כל זה תלוי רק בנו. הרוקחות המסורתית כבר לא קיימת, ולכן כל רוקח צריך להחליט אם להמשיך ולשמר את מה שלא קיים או להתקדם לקראת העתיד. אני יודע שלרוקחים הוותיקים זה קשה, ולכן זהו אולי אחד המקצועות הבודדים בו הוותיקים צריכים ללמוד מהצעירים.

 

 

הכותבת חנה מרכוס- רוקחת ממונה, יועצת, עורכת מדעית ומו"ל Pharmaline

הוסף תגובה חדשה
תגובות
לא נשלחו עדיין תגובות.
תנאי השימוש באתרקישוריםצור קשר • כל הזכויות שמורות פארמה-ליין © 2007