אנא סובבו את הטלפון שלכם.

יצירת
קשר

לקבוצת
הפייסבוק

רישום
לניוזלטר

[adning id="57105"]

עמוד הבית / מאמרים / תרפיה תאית באמצעות תאי גזע

תרפיה תאית באמצעות תאי גזע






  התחדשות רקמות ותאי גזע


 


אחד היצורים המרתקים ביותר בסיפורי המיתולוגיה היוונית הוא הידרה (Hydra), מפלצת בעלת ראשים רבים, שיש לה היכולת להצמיח ראש חדש במקומו של כל ראש שנכרת על-ידי אויב. עד כמה שתכונה זו נראית דמיונית בעולם הפיזיולוגי בו אנו חיים, היווצרות מחדש (רגנרציה – regeneration) של רקמות היא עובדה מדעית מוכחת. כך למשל, עכברי מעבדה שעברו כריתה חלקית של הכבד, הצליחו להצמיח מחדש רקמת כבד במקום זו שנכרתה, וחלק מהווסתים הפיזיולוגיים של תופעה זו אף זוהו ובודדו ברמה המולקולרית [1] אמנם, יכולת זו של חיית המעבדה לא נצפתה ברקמת כבד אנושי עד היום, אך ההתחדשות והריפוי המהירים של רקמות אנושיות אחרות (לדוגמה, רקמת העור, או התחלופה המהירה של תאי אפיתל במערכת הקיבה והמעיים) מרמזת על קיומו של מנגנון אוניברסלי, שמטרתו שימור ותחזוקה של שלמות מבנה הרקמה.


 


בבסיס היכולת הייחודית לשמר את מבנה הרקמה ושלמותה מפני בלאי טבעי או פגיעה בעקבות טראומה, נמצאים תאים ייחודיים המסוגלים לספק באופן שוטף את "אבני היסוד" הנחוצים לבנייתה מחדש. תאים אלה נקראים "תאי גזע" (stem cells) והם שונים מכל תא אחר בשני אופנים מובהקים: 1. יכולת התחדשות: תאי גזע יכולים להתחלק אין-סוף פעמים, בכדי לספק תאים חדשים לרקמה נתונה לאורך כל חיי האדם; 2. פלסטיות: כאשר תא גזע מתחלק, בכל תא חדש קיים הפוטנציאל להישאר תא גזע או להתמיין לסוג תא אחר בעל תפקיד מוגדר יותר, לדוגמה: תא שריר, תא דם או תא כבד (ראו תרשים 1).[2]


 










ציור 1


 


חשוב להבחין בין שני סוגים של תאי גזע:




  1. תאי גזע עובריים – כפי ששמם מרמז, תאים אלה מופקים מעובר בן ארבעה עד חמישה ימים על-ידי הסרת תאים מיוחדים ממסת העובר וגידולם במעבדה. תאי הגזע העובריים הם "פלוריפוטנטיים", כלומר הם בעלי פוטנציאל התמיינות רחב ביותר, ומסוגלים להתמיין לכל סוג של תא המוכר לנו. קיים דיון סוער לגבי שאלות אתיות ומוסריות הכרוכות בהפקה, בגידול ובשימוש בתאי הגזע העובריים. למרות ההבטחה הגדולה שתאים אלה טומנים בחובם, הודות לפוטנציאל הרחב שיש ביכולת ההתמיינות שלהם, הם עדיין רחוקים מלשמש כתרפיה. זאת, מפני ששיטות להתמיינות ממוקדת וגורפת של תאים אלו לרקמה ספציפית מבוקשת עדיין אינן בנמצא, והשתלות של תאים אלה בחיות מעבדה גרמו להתפרצות גידולים סרטניים קטלניים. 


  2. תאי גזע בוגרים – תאי גזע ממקור שאינו עוברי (כלומר המופקים מרקמות לאחר הלידה) נקראים תאי גזע בוגרים. הדוגמה המוכרת ביותר לתאים אלה הם תאי מוח העצם, אשר מופקים ממוח עצם של אדם בוגר, והם בעלי יכולת מופלאה לשמש כ"בית הייצור" לשלל סוגי התאים במערכת הדם האנושית.[3] בספרות תוארה הפקתם של תאי גזע בוגרים ממגוון רחב של רקמות, כגון עור, שריר, כבד, וכו'.[4] הקהילה המדעית משקיעה משאבים ניכרים כדי לבודד, לאפיין ולפתח שיטות גידול בתרבית של תאי גזע, במטרה להשתילם לצורך טיפול במחלות שונות.





  תרפיה תאית


 


שימוש בתאי גזע לריפוי מחלות אינו רעיון חדש. השתלת מוח עצם – דוגמה מובהקת לשימוש בתרפיה תאית – היא השיטה הנפוצה ביותר לטיפול בסוגים מסוימים של סרטן דם. חולה הנגוע במחלת סרטן הדם עובר טיפול כימותרפי המשמיד את כל התאים השוכנים במוח העצם שלו, ובכך "מנקה" את מוח העצם מתאי הסרטן. כדי לבנות מחדש את מערכת הדם, מקבל החולה מתורם מנת מוח עצם המושתלת ומושרשת בגופו, ומתחילה לייצר מערכת דם חדשה ובריאה. יכולת זו לייצר מחדש ולתמוך לאורך זמן במערכת שלמה הכוללת את כל סוגי תאי הדם, יכולת הנובעת מהשתלתם של תאי גזע מיוחדים הנמצאים במוח העצם של כל אחד מאתנו, הצילה כבר את חייהם של רבבות אנשים ברחבי העולם.


 


עם זאת, השתלת מוח עצם מעלה בעיות הדורשות פתרון ומהוות אתגר למדע. הבעיה המרכזית היא דרגת ההתאמה הגבוהה הנדרשת בין הרקע הגנטי של תורם מוח העצם והמטופל.[5] התאמה כזו מעלה את הסיכויים לקליטה מהירה של השתל ומפחיתה את הסיכון בתסמינים הקשים ולעתים הקטלניים של מחלת השתל-כנגד-המאחסן (מחלה הנובעת מכך שתאי השתל מבחינים בשוני בינם לבין תאי רקמות המטופל ופותחים במתקפה נגד תאי המושתל).[6] כאשר דרגה גבוהה של התאמה אינה בנמצא במשפחתו הקרובה של המטופל, אין מנוס אלא לפנות לחיפוש נרחב של שתל במאגר העולמי של מתנדבי תרומת מוח עצם. החיפוש במאגר זה עלול להימשך מספר חודשים, ולרוב מסתיים בלא כלום.[7] לחולים קשים, תקופה זו ארוכה מנשוא. כמו כן אין ביטחון שהשתל שיימצא יאפשר החלמה נקייה מזיהומים וסיבוכים כתוצאה ממחלת השתל-כנגד-המאחסן.


 






  השתלת דם חבל טבור


 


בשנים האחרונות נתגלה הדם הטבורי (דם הנלקח מחבל הטבור של התינוק מייד לאחר לידתו) כאפשרות מבטיחה להחלפת מוח העצם בטיפולים הדורשים השתלת תאי דם. כבר בשנות השבעים של המאה הקודמת גילו מדענים, כי הדם הטבורי מכיל אותם תאי גזע הנמצאים במוח העצם. מאחר שתאי גזע ממוח העצם הושתלו בהצלחה בחולים עם מחלות דם קטלניות, כגון לוקמיה וכשלים במערכת החיסון, הניחו החוקרים שיוכלו להשתמש בתאי הדם הטבורי לטיפול באותם חולים. בשנת 1988 השתילו הרופאים דם טבורי לילד בן חמש, שסבל מאנמיה מסוג Fanconi Anemia.[8] חמש-עשרה שנים לאחר הטיפול הילד עדיין חי ונראה כי התגבר על המחלה הקשה. בהסתמך על הצלחה זו ועל טיפולים מוצלחים אחרים, החלו רופאים בכל העולם לאסוף, להקפיא ולשמר מנות דם טבורי בבנקים מיוחדים.


 


הטיפול בדם טבורי מציע מספר יתרונות משמעותיים על פני הטיפול הקונבנציונלי במוח עצם. ראשית, הדם הטבורי זמין הרבה יותר מהשגת תרומת מוח עצם. מאות אלפי מנות דם טבורי מאוחסנות היום ברחבי העולם, והשגתם המיידית כרוכה בתהליך פשוט. כמו-כן, תהליך הפקת הדם הטבורי אינו כרוך באשפוז נוסף, ואינו גורם אי-נוחות לתורם. הקיצור באורך ההליך מעלה משמעותית לא רק את נוחיותו, אלא לעתים קרובות גם את סיכויי ההישרדות של החולה. שנית, השתלת דם טבורי כרוכה בסיכונים פחותים של מחלת השתל-כנגד-המאחסן. הניסיון המצטבר מהשתלות דם טבורי מראה ירידה בחומרה ובתפוצה של סיבוכים הקשורים למחלת השתל-כנגד-המאחסן לאחר השתלת הדם הטבורי, בהשוואה להשתלת מוח עצם מתורם שאינו קרוב משפחה.[9] יתרונות אלה עשויים להשפיע באופן משמעותי על סיכויי ההחלמה של המטופל.


 


עם כל היתרונות שנמנו, נשאלת השאלה, מדוע מספר השתלות הדם הטבורי נמוך בהרבה ממספר השתלות מוח העצם? התשובה לשאלה זו נעוצה באחת המגרעות המובהקות של מנת הדם הטבורי: נחיתות מספרית. מספר תאי הגזע הנמצאים במנת דם טבורי נמוך מכדי להוות תחליף אמיתי למנת מוח עצם. אי-לכך, למרות שמנות דם טבורי הושתלו בהצלחה בתינוקות ובילדים צעירים, השתלות דם טבורי במטופלים בוגרים מועטות, ורובן הדגימו את נחיתות מנת הדם הטבורי לעומת תוצאות השתלת מוח עצם.[10] מסתבר, שכמות תאי הגזע בשתל קשורה קשר הדוק להצלחת הטיפול (הנמדדת בין השאר על פי משך הזמן שעובר עד לקליטת השתל, שיקומה של מערכת הדם, סיבוכים הקשורים למחלת השתל-כנגד-המאחסן, וסיכויי ההישרדות). ומכיוון שמנת הדם הטבורי כוללת כמות נמוכה יחסית של תאי גזע, היא אינה מאפשרת טיפול נאות בחולה בוגר, על-אף היתרונות הנזכרים לעיל.


 


כדי לנסות להתגבר על מגבלה זו, ובכך לרתום את יתרונותיו של הדם הטבורי לטיפול בחולים בוגרים, התמקדו חוקרים בפיתוח שיטות להרביית תאי הגזע במנות הדם הטבורי. שיטות אלה כוללות הכנסה של תאי הדם הטבורי לתרבית במעבדה וגידולם, כדי שבסיום התהליך תספיק כמות התאים לטיפול בחולה בוגר. המכשול שנתגלה במאמצים אלה הוא, שכשתאי הגזע מתרבים בתנאי מעבדה, הם הופכים במהירות לתאי דם בוגרים, ובכך מאבדים בעצם את הפוטנציאל הרפואי שלהם. לכן, למרות שסך-כל התאים עשוי לעלות, כמות תאי הגזע פוחתת. עד מהרה התברר, שטכנולוגיה שתאפשר הרביית תאים מדם טבורי תוך כדי מניעת ההתמיינות של תאי הגזע לתאי דם בוגרים, תהיה המפתח לתרגום יתרונותיו של הדם הטבורי לשימוש קליני.


 










ציור 2


 


גמידה-סל, היא חברה מובילה בעולם בתחום הרביית תאי גזע בוגרים. לחברה טכנולוגיה ייחודית להרביית תאי גזע ומניעת התמיינותם לתאים בוגרים. לב טכנולוגיה זו הוא חשיפת תאי הגזע למקשר נחושת (copper chelator) בזמן הרבייתם. מקשר הנחושת מוריד את ריכוז הנחושת התוך-תאי, ובכך מעכב את תהליך ההתמיינות הטבעי ומאפשר התרבות של תאי הגזע (ראו תרשים 2) [ 11]רעיון מעורבות הנחושת בהתמיינות תאים נשקל לראשונה מתוך בחינת סימפטומים קליניים של חסך בנחושת (לדוגמה, אנמיה, נוטרופניה וכדומה), ומתוך עדויות על השפעת עלייה בריכוז הנחושת על תהליך ההתמיינות. כשאותם סימפטומים קליניים נבדקו לעומק, נתגלה כי קיים היעדר של תאי דם בוגרים במערכת הדם של החולה, והועלתה ההשערה כי נחושת נחוצה לשלב מסוים בתהליך ההתמיינות של תאי הדם. מחקרים נוספים שפורסמו מאז, ובהם מאמרים מובילים שפרסמה החברה עצמה, מצביעים על תפקיד קרדינלי לנחושת ב"החלטה" של תא גזע מתחלק: האם להתחדש ולשמור על אופיו, או להתקדם בתהליך ההתמיינות לכיוון תא דם בוגר.[12] מכיוון שריכוז הנחושת התוך-תאי מווסת את ה"החלטה" הזו, ההנחה הייתה כי הפחתה בכמות הנחושת תשיג את הניתוק המיוחל בין התרבות להתמיינות, ובכך תאפשר הרביית תאי גזע במעבדה ללא איבודם לתהליך ההתמיינות. החברה פיתחה ורשמה פטנט על תהליך הרביית תאי גזע, המאפשר את הגדלת מספר התאים הבוגרים והצעירים, ע"י "ניתוק" תהליך ההתרבות מתהליך ההתמיינות. תאי גזע צעירים מדם טבורי (או ממוח העצם), הגדלים בתנאי התרבית שפיתחה החברה, מתרבים בצורה משמעותית ושומרים על צעירותם. בסוף התהליך מאפשרת טכנולוגיה זו "להפוך" מנת דם טבורי, שמספר תאי הגזע בה אינו מאפשר השתלה באדם בוגר, למנה שמתאימה לריפוי (ראו תרשים 3).[13]


 










ציור 3


 


ניסוי קליני לטיפול בחולי סרטן הדם, המדגים את הבטיחות והיעילות בהשתלת תאי גזע מדם טבורי לאחר שהורבו על-ידי הטכנולוגיה הייחודית של גמידה-סל, מסתיים בימים אלה בארה"ב. כל המטופלים בניסוי זה הם חולים מבוגרים, שנכשלו במאמציהם לאתר תרומת מוח עצם מתאימה, והשתלת הדם הטבורי מהווה אופציה אחרונה בשבילם. תוצאות השלב הראשון של הניסוי הקליני, שנעשה תחת פיקוח המשרד למזון ותרופות האמריקאי (The Food and Drug Administration, FDA) וועדת בטיחות ישראלית, יוצגו בכנס בינלאומי למדעי הדם, המתכנס אחת לשנה בארה"ב. השלב הבא של הניסוי מתוכנן להתחיל ב-2005.


 






 עתיד תאי הגזע


 


לאחרונה מתרבים הדיווחים על ניצול תכונת הפלסטיות של תאי גזע מדם טבורי ומוח עצם לטיפול בשיקום וריפוי לא רק של מערכת הדם, אלא גם של שריר הלב, תאי הכבד, השריר ועוד.[14] גמידה-סל בחנה את האפשרות לשימוש בתאי גזע משני המקורות, לאחר שהתרבו והועשרו בעזרת הטכנולוגיה של קשר הנחושת, לשיקום שריר הלב לאחר אירוע של אוטם שריר הלב (התקף לב). בניסויים במודל חיה לאוטם שריר הלב, הזרקה של תאי גזע שהתרבו בשיטה זו שיפרה בצורה משמעותית את תפקוד הלב (ראו תרשים 4).[15] כמו כן הבחינו המדענים, לאחר ההזרקה, בהיווצרות של כלי דם חדשים, המזרימים דם לאזורים בשריר הלב שנפגעו בעת התקף הלב. נתונים אלה תומכים באפשרות לשימוש בתאי גזע שהורבו והועשרו במעבדה לשיקום ולשחזור רקמת שריר הלב, ואולי גם רקמות אחרות, לצורך טיפול במחלות קשות.


 


מה טומן בחובו עתיד התרפיה התאית? התרפיה התאית מציגה מספר אתגרים משמעותיים: הראשון מביניהם הוא איתור התא ה"אידיאלי". האם קיים תא כזה? האם תרפיה תאית תתבסס בעיקרה על סוג אחד של תא לכל המחלות, או אולי סוגים שונים של תאים יוכחו כיעילים יותר או פחות בטיפול במחלות שונות? שנית, האם התרפיה התאית תכלול ברובה תרפיות אלוגנאיות (allogeneic), כלומר השתלת תאי גזע מתורם למטופל, או טיפול אוטולוגי (autologous), כלומר השתלת תאי גזע של המטופל בחזרה לרקמות גופו? האם הצורך בטכנולוגיות להרביית תאי גזע יניב שיטה אחת אוניברסלית, או שמא תאי גזע שונים יגיבו טוב יותר לטכנולוגיות שונות? מה יהיה תפקידם של תאי הגזע העובריים והאם נוכל להתגבר על המכשולים הכרוכים בהכנסתם לשימוש קליני? השאלות מרובות, וחיפוש הפתרונות החל. לפנינו הזדמנות נדירה למציאת פיתרון שמשמעותו תרפיה אישית וחיים ארוכים ובריאים יותר, באמצעות שיקום רקמות פגועות, במקום המתנה אינסופית לתרומות איברים. העתיד של התרפיה התאית, בדומה לעברה, מבטיח להיות מפתיע ומרגש.



 www.Gamida-Cell.com


 


הכותב: דר' ירון דניאלי – Alliance Manager & Research Team Leader, Gamida Cell Ltd, Cell Therapy Technologies


www.Gamida-Cell.com


 


מקורות:




  1. Taub R,.  Nat Rev Mol Cell Biol; (10):836-847, 2004


  2.  Wagers AJ et al. Cell; 116(5): 639-648, 2004


  3.  Elfenbein GJ et al, Transplant Proc; 8(4): 641-646, 1976


  4.  Young HE el al,. Cell Biochem Biophys; 40(1):1-80, 2004


  5. Sierra J et al,  Curr Opin Hematol; 2(6): 444-451,1995


  6. Rasero Lb et al, Assist Inferm Ric; 21(4): 211-21, 2002


  7. Davies SM et al, Bone Marrow Transplant; 17(5):737-740,1996


  8. Burgio GR et al, Lancet; 18; 361(9353): 250-252, 2003


  9. Cohen Y et al A. Blood Rev; 18(3):167-179, 2004


  10. von Drygalski A et al, Keio J Med; 49(4): 141-151, 2000


  11. Peled T, et al Br J Haematol; 116(3):655-661, 2002


  12. Peled T et al, Exp Hematol; 32(6):547-555, 2004


  13. T Peled et al, Cytotherapy; 4:344-355, 2004


  14. Grove JE et al; Stem Cells; 22(4):487-500, 2004


  15. This work was chosen to receive the "Best Abstracts Award" by the American Society for


  16. Blood and Marrow Transplantation in its annual meeting on February 13th, 2004 in Orlando, Florida.


 


 

וובינרים קרובים

 

  • הטיפול בשומני הדם–איך נמנע את האירוע הבא

 

  • הטיפול בשומני הדם בקבוצות סיכון–מי מרוויח יותר

 

  • החשיבות בטיפול אגרסיבי ומשולב בחולים לאחר ACS

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  • צמח הקנביס והפוטנציאל הרפואי הגלום בו
  •  סטנדרטיזציה של קנביס לשימוש רפואי – שרשרת הערך של מוצרי הקנביס הרפואי בישראל ותנאי האיכות הנדרשים
  • מחקר ופיתוח דור העתיד של מוצרי הקנביס הרפואי
  • עיקרי הרפורמה הנוכחית בקנביס רפואי והמשמעויות שלה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  • מהו מעכב 4/6CDK?
  • יעילות מעכבי 4/6CDK בסרטן שד מוקדם HR+ HER2- – ורזניו נכנס השנה לסל
  • יעילות מעכבי 4/6CDK בסרטן שד גרורתי HR+ HER2-
  • תפקיד מתאמת סרטן השד בליווי המטופלת בסרטן שד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  • 20:50 – 20:30
    "Pain treatment Israel Vs. USA"

 

  • 21:20 – 21:00
    "טסקטן AF טיפול חדשני לשליטה והפחתה של תסמיני השלשול"

 

  • 21:50 – 21:30
    "The Wonder of Nitric Oxid"

 

 

 

 

 

 

 

  • מחלת המיגרנה: רקע, מאפיינים ואיפיון – סקירת האופציות הטיפוליות הקיימות

 

  • המפגשים עם הרוקחים במסע המטופל

 

  • הטיפולים הקיימים שאבווי מציעה

 

  • סיכום ו-Key takeaways

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חברות בפוקוס

Eli Lilly

0מאמרים
1וובינרים
101עדכוני
רישום
0משרות
פתוחות

EISAI

0מאמרים
0וובינרים
10עדכוני
רישום
0משרות
פתוחות

PADAGIS

0מאמרים
0וובינרים
111עדכוני
רישום
0משרות
פתוחות
נגישות

אישור הרשמה

תודה על הרשמתך

ברגעים אלה נשלח אליכם מייל אישור הרשמה. להפעלת חשבונך באתר, יש ללחוץ על קישור זה.

הנתונים שסיפקת במהלך הרישום נבדקים כעת מול מאגר רישוי המקצועות הרפואיים במשרד הבריאות. בתום הבדיקה תתקבל הודעה בהתאם.

כניסה לאזור מוגבל

תוכן זה ניתן להצגה
לאנשי / נשות
צוות מקצועי בלבד

לכניסה למערכת:

עדיין לא נרשמת? להרשמה לאתר

,אם הינכם עובדי מקצועות הבריאות
.עדכנו זאת בחשבונכם האישי

אם לדעתך נפלה טעות, ניתן ליצור קשר עם צוות האתר דרך עמוד יצירת הקשר

כניסת משתמשים רשומים

עדיין לא נרשמת? להרשמה לאתר

או

בלחיצה על כניסה אני מאשר\ת את הסכמתי לתנאי האתר ולהסכם הפרטיות