הצהרת נכנס לאתר

 

האתר מיועד לרוקחים ולאנשי מקצוע בתחום הפרמצבטיקה בישראל וכן לרופאים, צוות רפואי ואחרים העוסקים בתחומים הרלוונטיים בישראל. המידע הכלול באתר הוא מידע מקצועי ומדעי ומנוסח בהתאם. 

 

האמור באתר ביחס לתכשירים, טיפולים, וטכנולוגיות רפואיות אחרות מיועד למתן מידע כללי בלבד, ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם אנשי מקצוע.

 

השימוש בתכשירים, ובטכנולוגיות הרפואיות, או בטיפולים הנזכרים באתר כפוף לתנאי הרישום שלהם ולאמור בעלון לרופא ובעלון לצרכן הרלוונטיים, או למידע בספרות המקצועית הרלוונטית ואין לראות באמור באתר משום עידוד ו/או המלצה לעשיית שימוש בתכשירים, טיפולים וטכנולוגיות רפואיות אחרות שלא בהתאם לתנאים אלה.

 

המידע המופיע באתר זה אשר מובא מטעם חברות התרופות / מזון רפואי / ציוד רפואי, הינו על אחריות הגוף אשר העביר אלינו את המידע.

 

השימוש באתר הוא על פי "תנאי השימוש באתר" כפי שמתפרסמים באתר.

 

אני מסכים ומצהיר כי אני עומד בתנאים לכניסה לאתר



כניסה למנויים
כתובת דוא"ל:
ססמא:
משתמש חדש

pharmaline-facebook

 

סרטן העור - גורמים ומניעה-הסברה לקידום בריאות הציבור
מאת לימור מנחם ואלי מרום

בין התאריכים 5-10 בחודש יוני ייערך שבוע המודעות לסרטן העור ואנו מצטרפים למסע ההסברה של האגודה למלחמה בסרטן וקופות החולים. שלב מקדים לפעילויות הרוקחים ובתי המרקחת הוא עדכון הרוקחים בחומר מקצועי. אנו בטוחים כי הרוקחים מוכשרים להדריך את הציבור אודות מלנומה ממאירה, חומרתה ואפשרויות מניעתה; להזהיר אנשים השייכים לקבוצות סיכון ולהפנותם לרופא עור כדי לאפשר גילוי מוקדם; לעודד התנהגות מונעת בקרב הציבור ולתת הסברים על מסנני קרינה; להדגיש את חשיבות הגילוי המוקדם ולהפיץ מידע ועלונים בנושא.

 

מקצוע הרוקחות עבר באחרונה שינויים מהותיים מבחינת ייעודו והאופן בו הוא נתפס בעיני הציבור. מעמדו של הרוקח כמטפל החליף את התפקיד הקלאסי של רקיחת תרופות וזאת בגלל ייצור התרופות בתעשייה הפרמצבטית. היום כמעט שאין מכינים כבר הכנות רוקחיות בבתי המרקחת והצורך העיקרי של החולה-המטופל הוא קבלת מידע תרופתי ובריאותי מהרוקח.

 

בתי המרקחת ברחבי העולם משנים את ייעודם על פי הציפיות החדשות של החברה-קהילה. בעולם המערבי וגם בישראל מתחיל בית המרקחת הקהילתי לשמש "מרכז בריאות", שבנוסף לניפוק תרופות מספק גם מידע תרופתי ובריאותי בנושאי אורחות חיים וכדומה. במספר בתי מרקחת אף מתבצעות בדיקות ומדידות שונות, כגון מדידת לחץ דם ורמות סוכר. בתפקידו כ"מרכז בריאות" יכול בית המרקחת להגיע לציבור רחב ביותר, ולתרום במיוחד בנושאים של חינוך לבריאות וקידום הבריאות.

 

 

מהו סרטן עור?


מלנומה ממאירה היא סוג של סרטן המתחיל בדרך כלל בעור - בשומה או בעור בעל מראה נורמלי. לעתים נדירות מופיע סוג זה של סרטן בחלקים אחרים בגוף, כגון העיניים, הפה, מתחת לציפורניים או בתוך הגוף. לעתים הוא מתפשט לחלקים אחרים בגוף דרך צינורות הלימפה או זרם הדם. סוג זה של סרטן עלול אף להתפשט בתוך העור עצמו.

מלנומה עשויה אמנם להופיע ברוב חלקי הגוף, אולם אצל נשים האזורים השכיחים ביותר להופעתה הם הגפיים. בקרב גברים המלנומה נפוצה יותר באזור הפנים והעורף.
 
קיימים ארבעה סוגים עיקריים של מלנומה ממאירה בעור: מלנומה המתפשטת באופן שטחי (הסוג השכיח), מלנומה נודולרית (הגדלה במהירות), Lentigo maligna מלנומה (המופיעה בעיקר באזור הפנים, ביוחד בקרב מבוגרים, גדלה באיטיות ומתפתחת לאורך מספר שנים), ו-Acral מלנומה (המופיעה בעיקר באזור מפרקי היד, כפות הרגליים או סביב ציפורני הרגליים).
 
הפרוגנוזה של חולה במלנומה תלויה לחלוטין בעומק החדירה של הגידול. למלנומות ממאירות פרוגנוזה גרועה עם חציון הישרדות של 6 חודשים, ושיעור הישרדות של 6% לאחר 5 שנים. במקרים אלו ניתן הטיפול הכימותרפי כטיפול תומך, אולם גילוי מוקדם של מלנומה מביא לשיעור ריפוי גבוה.

 

 

הגורמים


הוכח שקרני השמש האולטרה-סגולות מזיקות לעור ומהוות אחד הגורמים העיקריים להתפתחות מלנומה ממאירה. גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות מלנומה ממאירה הם:

  1. היסטוריה של לפחות שלושה מקרי הישרפות עד גיל 20.
  2. שיער בהיר או אדמוני מטבעו.
  3. חשיפת-יתר לשמש בתקופת הילדות.
  4. ריבוי נמשים על הגב העליון.
  5. היסטוריה משפחתית של מלנומה ממאירה.
  6. היסטוריה של לפחות שלוש שנות עבודה בשמש בגיל הנעורים.

מאחר שאנשים רבים נוטים לבלות את זמנם הפנוי בשמש, המלנומה הממאירה וסרטן העור נפוצים יותר ויותר. שכיחותן של מחלות אלה עולה גם בקרב אנשים העוסקים בספורט החושף אותם לשמש.
 
פגיעה בשכבת האוזון המגנה עלינו מפני הקרניים האולטרה-סגולות גם היא בין הגורמים לעלייה בשכיחות המחלות. הידלדלות שכבת האוזון גורמת לעלייה בעוצמת הקרינה האולטרה-סגולית (ה-UV) על פני כדור הארץ. הקרינה המגיעה לארץ, המורכבת מ- UVAו-UVB מזיקה לעור, גורמת להאצת תהליך הזדקנותו ומהווה גורם מעורר אפשרי לסרטן עור (כולל מלנומה). קרינת UVA חודרת עמוק יותר לשכבות העור ומזיקה לכשעצמה. בנוסף, היא מחמירה את הנזקים הנגרמים ע"י קרינת UVB.
גם השימוש במיטות שיזוף, הפולטות קרינת אולטרה-סגולה מלאכותית, נקשר לעלייה בשכיחות מקרי סרטן העור והמלנומה הממאירה.

לעתים נדירות מופיעה מלנומה אצל אנשים שלא נחשפו חשיפת-יתר לאור השמש. ייתכן שהדבר נובע אצלם מנטייה גנטית משפחתית ללקות במחלה, המתבטאת לעתים בתסמונת הנבוס האטיפי (דיספלסטי). כן ישנם ודאי גורמים נוספים למחלה שעדיין אינם ידועים במלואם.

 

 

שכיחות

 

מלנומה ממאירה ממשיכה להיות בעיה בריאותית משמעותית, מכיוון ששכיחותה עולה מהר יותר מבכל סוג אחר של סרטן. ב-1930 הסיכון לפתח מלנומה ממאירה פולשנית היה ביחס של 1:1500, כיום היחס הוא 1:74. שיעור התמותה ממלנומה ממאירה גם הוא עולה (שיעור מקרי המוות בארה"ב עלה משנת 1960 ואילך ב-2%) ועומד כיום על כ-20%. היבט מדאיג אחר הנו התדירות הגוברת של מלנומה ממאירה באוכלוסייה הצעירה. בארה"ב הגיל החציוני לאבחנה הוא 53, כאשר רבע מהמקרים מתגלים בקרב גילאי 40 ומטה.

סרטני העור הם המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל. לפי נתוני רישום הסרטן, למעלה מ-10,000 בני אדם מאובחנים בכל שנה כחולים בסרטן העור שאינו מלנומה (סרטן תאי בסיס וסרטן תאי קשקש), אלא שברוב המקרים מחלות סרטן אלו אינן גורמות למוות. בנוסף, בכל שנה מאובחנים כ-950 בני אדם החולים במלנומה ממאירה.

 

החל בשנת 1998 נרשם שינוי במגמת יחס התחלואה בין גברים ונשים באוכלוסייה היהודית. עד אותה שנה היה מספר הגברים שלקה במחלה נמוך ממספר הנשים, אבל מאז עלה מספר הגברים החולים במחלה על מספר הנשים. הסיבה לכך היא אולי שנשים הפנימו יותר מגברים את המסרים הבריאותיים בדבר הצורך בהימנעות מחשיפה לשמש, אשר החלו להיות מועברים כבר בסוף שנות השמונים וקיבלו משנה תוקף מתחילת שנות התשעים, עם ייסוד "שבוע המודעות לסרטן העור" על ידי האגודה למלחמה בסרטן. יש להניח כי קיימים גם הסברים נוספים שעדיין אינם נהירים דיים. העלייה בשכיחות סרטן העור גם בקרב המשתמשים במסנני קרינה, יכולה להיות מוסברת בכך שמי ש"נמרח", חש מוגן לחלוטין ולכן אינו דואג להקטין ככל הניתן את חשיפתו לשמש.

 

 

חשיבות המניעה

 

למרבה המזל, למרות העלייה בשכיחות המחלה, ישנה גם עלייה משמעותית במספר השורדים (מ-40% בשנת 1940 לכ-90% כיום). מכיוון שיעילות הטיפול במלנומה ממאירה ראשונית (כגון ניתוח) לא השתנתה משמעותית בעשורים האחרונים, נראה שניתן לייחס זאת למניעה ולגילוי מוקדם.

המניעה הטובה ביותר היא הימנעות מוחלטת מחשיפה לשמש. מכיוון שהדבר אינו אפשרי, רצוי להגן על העור בעזרת שרוולים ארוכים, כובע רחב שוליים ומשקפי שמש. בנוסף, יש להשתמש בתכשירי הגנה עם מקדם הגנה SPF (Sun Protection Factor) ו-UVAPF (UVA Protection Factor). באוסטרליה, ש-74% מהאוכלוסייתה משתמשים במסנני קרינה בקביעות, הודות לתוכנית מניעה הפועלת מזה 20 שנה, שיעור המלנומה הממאירה והמוות כתוצאה ממנה נמצאים בירידה מתמדת.

משרד הבריאות בארץ ממליץ להשתמש בתמרוקים המספקים הגנה הן מפני קרינת UVA והן מפני קרינת UVB. החל ב-2004 מאושרים לשיווק רק תכשירי הגנה כאלה. באופן תיאורטי, החומרים הפעילים בקרם ההגנה עשויים להביא להקטנה או למניעה של נזקי החשיפה לקרני UV, באחת משלוש דרכים:

  • כימית – על ידי ספיגת קרינת ה-UV בטרם הגעתה לשכבות העור הפנימיות (ה"חיות").
  • פיזיקלית - ע"י החזרת האור.
  • ביולוגית - ע"י הפחתת התגובה הדלקתית באמצעות עיכובה, או דרך שפעול תהליכי הריפוי.

 

במספר תכשירים קיים שילוב של שלוש השיטות. חומר הפועל במנגנון כימי ו/או פיזיקלי חייב להישאר על גבי השכבה החיצונית של העור, ואילו פעילות ביולוגית מחייבת מעבר דרך שכבה זו והשפעה בשכבות פנימיות יותר.

המספר המצורף ל-SPF מהווה מדד למידת ההגנה מפני קרינת UVB. זהו היחס בין מנת הקרינה הגורמת להופעת אדמומיות מינימלית בעור ללא תכשיר הגנה, לזו עם תכשיר הגנה. לדוגמה, אם אדם ללא תכשיר הגנה מפתח אדמומיות מינימלית בעור לאחר זמן מסוים של חשיפה ל-UVB, ואילו עם תכשיר ההגנה נדרש זמן ארוך פי 15 כדי לקבל את אותה האדמומיות - פירוש הדבר כי לתכשיר יש הגנתSPF  של 15.
לפי חישוב זה, מקדם הגנה של 50 SPF בהשוואה ל-25 מוסיף רק 2% להגנה בפני השמש. מכאן, שתכשירים עם SPF גבוה במיוחד אינם מקנים הגנה נוספת משמעותית לצרכן הממוצע. הם גם יקרים יותר, בדרך כלל, ואפילו עלולים לגרום לגירוי העור והעיניים. לכן די לרוב האנשים בתכשיר הגנה עם מקדם של 15-30. רק לאנשים בעלי עור רגיש במיוחד או עם מחלות המגבירות את רגישות העור לקרני השמש, מומלץ להשתמש במקדם הגנה גבוה יותר. 

UVAPF (UVA Protection Factor) הוא מדד למידת ההגנה מפני קרינת UVA. התקן האוסטרלי, שעל-פיו נבדקים התכשירים בארץ, דורש מעל 90% חסימה של קרינת UVA.

מדד נוסף ליעילותו של תכשיר הגנה הוא עמידותו במים (מי ים, מי בריכה וכן זיעה). העמידות במים נבחנת ע"י מדידת ערך SPF לאחר שהות במים (בדר"כ של 40 דקות).

 

כאן המקום לציין כי שום תכשיר הגנה מפני קרינה אינו מספק הגנה מלאה, וחשוב להימנע מחשיפה ממושכת לשמש. לפני כל יציאה מהבית יש למרוח משחת הגנה 20 דקות לפני היציאה, ולא רק על חוף הים. יש לשוב ולמרוח קרם הגנה כל שעתיים (בעיקר אחרי רחצה, כיוון שתכשירי ההגנה עלולים לאבד מהשפעתם בעקבות המגע עם המים והשפשוף בעת ההתנגבות).
 
מידת הקרינה בישראל גבוהה גם בחורף, לכן חשוב להשתמש בתכשירים עם מקדם הגנה גם בחורף.
לתינוקות עד גיל 6 חודשים מומלץ להשתמש בתכשירים אלה רק לאחר התייעצות עם רופא.

 

 

גילוי מוקדם

 

רוב סוגי המלנומה מתחילים בעור רגיל, פחות משליש המקרים מתפתחים בשומה קיימת. במקרה שהסרטן מתפתח מתוך שומה קיימת, ניתן להבחין בשינוי כלשהו העשוי לכלול כל אחד מהסימנים הבאים:

  1. שינוי בגודל - השומה עלולה להתרחב ולגדול בשטח הפנים שלה.
  2. שינוי בגיאומטריה (צורה) - לרוב השומות שטח פנים חלק, אך שטח הפנים של מלנומה אינו תמיד אחיד.
  3. שינוי בגוון (צבע) - השומה עשויה להפוך אדומה או לפתח שוליים אדומים. כמו כן, היא מקבלת לעתים גוון כהה יותר או מספר גוונים.
  4. שינוי בגבול - כאשר גבול השומה אינו מעוגל, ברור ומוגדר.
  5. שינוי בגובה - השומה עשויה להפוך לגבשושית יותר או לבלוט מעל פני העור.
  6. גירוד, יצירת גלד או דימום - סימנים אלו שכיחים פחות אך אין להתעלם מהם.

אנשים בעלי עור בהיר וילדים ובני נוער שנחשפו לשמש לזמן ארוך, נמצאים בסיכון-יתר ויש להדריכם להיות ערים לשינויים בשומות. על ידי בדיקה עצמית רוטינית של העור ניתן לגלות נגעים ממאירים בעוד מועד, כאשר הם עדיין דקים וניתנים לריפוי. בדיקה עצמית מצריכה התפשטות ובדיקה מול מראה באורך גוף מלא בחדר מואר. כאשר נצבר ניסיון, בדיקה כזאת נמשכת רק מספר דקות. אם מוצאים נגע חשוד, יש לפנות לרופא עור. בדיקה רוטינית שנתית אצל רופא עור גם היא מומלצת. רק בשומות מעטות מתפתחת מלנומה ממאירה, אך מוטב לפנות לרופא עם הופעת כל סימן חריג בעור הנמשך יותר ממספר שבועות, או עם הופעת שינוי בשומה קיימת. ככל שהמחלה מתגלה בשלב מוקדם יותר, כך גדלים סיכויי ההצלחה של הטיפול בה.

 

הכותבים:

מגר' לימור מנחם- רכז ארצי לסל הבריאות, אגף הרוקחות

מגר' אלי מרום- עוזר בכיר למנהלת אגף הרוקחות, משרד הבריאות

 

מקורות:

  1.  www. Cancer. Org.il
  2.  Sunscreen Formulation and Testing by Michael Caswell, Allured’s Cosmetic & Toiletries magazine, September 2001.
  3. Rigel DS, Carucci JA. Malignant Melanoma: Prevention, Early Detection, and Treatment in the 21st Century. CA Cancer J Clin; 50; 215-236, 2000
  4. Harris J. A plan to promote the prevention and early detection of Melanoma. Dermatology Nursing; 12: 329-333, 2000
  5. Edman RL, Wolfe JT. Prevention and early detection of malignant melanoma. Am Fam Physician: 15; 62(10): 2277-2285, 2000

 

 

 

הוסף תגובה חדשה
תגובות
לא נשלחו עדיין תגובות.
תנאי השימוש באתרקישוריםצור קשר • כל הזכויות שמורות פארמה-ליין © 2007