הצהרת נכנס לאתר

 

האתר מיועד לרוקחים ולאנשי מקצוע בתחום הפרמצבטיקה בישראל וכן לרופאים, צוות רפואי ואחרים העוסקים בתחומים הרלוונטיים בישראל. המידע הכלול באתר הוא מידע מקצועי ומדעי ומנוסח בהתאם. 

 

האמור באתר ביחס לתכשירים, טיפולים, וטכנולוגיות רפואיות אחרות מיועד למתן מידע כללי בלבד, ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם אנשי מקצוע.

 

השימוש בתכשירים, ובטכנולוגיות הרפואיות, או בטיפולים הנזכרים באתר כפוף לתנאי הרישום שלהם ולאמור בעלון לרופא ובעלון לצרכן הרלוונטיים, או למידע בספרות המקצועית הרלוונטית ואין לראות באמור באתר משום עידוד ו/או המלצה לעשיית שימוש בתכשירים, טיפולים וטכנולוגיות רפואיות אחרות שלא בהתאם לתנאים אלה.

 

המידע המופיע באתר זה אשר מובא מטעם חברות התרופות / מזון רפואי / ציוד רפואי, הינו על אחריות הגוף אשר העביר אלינו את המידע.

 

השימוש באתר הוא על פי "תנאי השימוש באתר" כפי שמתפרסמים באתר.

 

אני מסכים ומצהיר כי אני עומד בתנאים לכניסה לאתר



כניסה למנויים
כתובת דוא"ל:
ססמא:
משתמש חדש

pharmaline-facebook

 

בדיקות סקר נשאות למחלות גנטיות
מאת מתי גלסנר

ההתפתחות המהירה בהבנת הבסיס הגנטי של עוד ועוד מחלות תורשתיות נוטעת בנו, העוסקים ברפואה, וגם בציבור הרחב, ציפיות רבות. הציפיות הן גם בתחום האבחנה, גם בתחום המניעה וגם בתחום הטיפול. אבל חשוב שנכיר במציאות, נישאר בפרופורציות הנכונות, ונזכור ונזכיר שהדרך להבנת סודות החיים עדיין ארוכה.

כל זוג המצפה לילד חולם על הילד המושלם, מושלם לפחות מהבחינה הבריאותית. כמי שעוסקים ברפואה אנחנו אמורים לסייע לו להגשים את החלום, אלא שיכולותינו מוגבלות. הסיכון {ההסתברות?? } להולדת ולד עם מחלה חמורה לאישה שלא עברה כל מעקב ובדיקות הריון הוא בשיעור של 3%-4%. אם נבצע בעובר את כל הבדיקות המקובלות כיום, נקטין את הסיכון רק בכ-50%. 1%-2% עדיין ייוולדו עם מחלה חמורה.

 

מה, בכל זאת, נהוג להציע כיום לזוג כדי למנוע מחלות מולדות חמורות? יש מגוון הצעות לא קטן, החל בנטילת חומצה פולית לפני ההריון, דרך בדיקות אולטראסאוד וכלה בבדיקות מולקולריות מתוחכמות. במאמר זה נתרכז בנושא בדיקות סקר לגילוי נשאות. איגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל גיבש בשנתיים האחרונות ניירות עמדה בנושא בדיקות הסקר, והמאמר מתבסס גם עליהם.

 

מהן בדיקות סקר גנטיות?


אלו הן בדיקות המוצעות לזוגות שאין להם כל סיפור משפחתי של מחלה תורשתית, פיגור שכלי או מום מלידה. למי שיש סיפור משפחתי כזה, הבדיקה תהיה מכוונת, במידת האפשר, ולא בדיקת סקר. מטרת בדיקות הסקר היא לגלות זוגות בסיכון לפני שייוולד להם צאצא חולה באחת המחלות הנבדקות, ולהציע לאותם זוגות כלים להתמודדות עם המצב.

 

חשוב לזכור שלבדיקות הסקר הגנטיות המוצעות יש מגבלה: הן כוללות רק מספר מצומצם של מחלות, ולכן אינן יכולות לאתר את כל המחלות התורשתיות הקיימות.

הקריטריונים העיקריים להכללתה של בדיקה מסוימת כבדיקת סקר גנטית באוכלוסייה

  1. המחלה חמורה וחשוכת מרפא ומאופיינת בשיעורי תחלואה ו/או תמותה גבוהים כבר מגיל הילדות.
  2. המחלה מוגדרת היטב והבסיס המולקולרי שלה ידוע באוכלוסייה הנבדקת.
  3. שכיחות הנשאים באוכלוסייה היא לפחות 1:60.

    יש לזכור: לכל אחד מאיתנו כ-30,000 זוגות גנים הקיימים בכל תא וממוקמים ב-23 זוגות הכרומוזומים, ולכל אחד מאיתנו כ-10 מוטציות בגנים אלו. המשמעות היא שכולנו נשאים של 10 מוטציות מולדות, אך היות שהטעויות הן לרוב בגנים רצסיביים, אין כל ביטוי קליני למוטציות אלו. רק אם שני בני זוג נושאים מוטציה באותו הגן, קיימת הסתברות בשיעור של 25% שהוולד יקבל גן לא תקין משני הוריו ויחלה. לכן, אם ידוע לנו שאצל שני בני הזוג קיים סיכון כזה, נוכל להציע להם אבחנה ע"י דיקור מי שפיר הנעשה בשבוע 17-20 להריון, או ע"י דגימת סיסי שליה אותה מבצעים בשבוע 11-12 להריון. כיום ניתן גם לשקול, במקרים מסוימים, אבחון של מצב העובר שנוצר מהפריה חוץ-גופית לפני החזרתו להשרשה ברחם.
  4. הבדיקה מסוגלת לגלות לפחות 90% מנשאי המחלה באוכלוסייה. המשמעות היא ש – 10% מהנשאים למחלה, נושאים מוטציות שאיננו מכירים או איננו בודקים.

 

תמונה 1 :  לכל אחד מאיתנו 23 זוגות כרומוזומים בכל גרעין של תא בגופנו (23 מהאב ו-23 מהאם - סה"כ 46 כרומוזומים). הכרומוזומים הם מעין מזוודות הנושאות כ-30,000 זוגות גנים, יותר מ-1,000 גנים על כרומוזום ממוצע. צביעת הכרומוזומים בתמונה אינה בשימוש סטנדרטי (SKY)

 

על פי קריטריונים אלו הוחלט לחלק את בדיקות הסקר לארבע קטגוריות:

 

קטגוריה 1: בדיקות מומלצות על ידי איגוד הגנטיקאים


בדיקות סקר בקטגוריה זו עונות על כל הקריטריונים ויש להציע אותן לאוכלוסיות המתאימות.

 

ציסטיק פיברוזיס (CF)


גורמים: המחלה נגרמת בגלל מוטציות בגן CFTR (פגיעה בחלבון שמעביר יוני כלור דרך ממברנת התא). עד היום מוכרות למעלה מ-1,000 מוטציות שונות בגן זה. המחלה עוברת בהורשה אוטוזומלית רצסיבית (כלומר, רק אם שני ההורים נשאים קיימת הסתברות בשיעור של 25% להולדת ילד חולה). הפנוטיפ תלוי בסוג המוטציה: מוטציות מסוימות גורמות למחלה קשה ואילו אחרות קשורות לביטויים חלקיים של המחלה.
מאפיינים: פגיעה בעיקר במערכת הרספירטורית והגסטרואינטסטינלית, איכות החיים מידרדרת ותוחלת החיים קצרה.
שכיחות: יוצאי אשכנז, לוב, גרוזיה, טורקיה, יוון, בולגריה - 1:3,000, יוצאי תימן, מצרים - 1:9,000, יוצאי מרוקו - 1:15,000, יוצאי עיראק, אירן - 1:35,000
מטרת בדיקת הסקר היא לצמצם את מספר החולים במחלת CF קשה, אך אין היא יכולה לגלות את כל המקרים, עקב מגבלות טכניות שונות.
הסקר נועד לבני זוג במהלך ההריון או לפניו, והוא אינו יעיל בקרב בני עדות שבהן המוטציות אינן ידועות, כגון: עיראק, לבנון, סוריה, אתיופיה, הודו, הרפובליקות המוסלמיות של בריה"מ לשעבר ואוכלוסיות לא יהודיות.  הסקר אינו מיועד לזהות מוטציות הגורמות לירידה בפוריות, לאסתמה או למחלה קלה בלבד –כיוו שאנו מכירים מוטציות שכאלו, בודקים אותן בנסיבות מיוחדות, אך חושבים שלא רצוי לבדוק אותן בסקר

 

תמונה 2 :  תורשה אוטוזומלית רצסיבית - כל אחד מבני הזוג נושא גן אחד תקין וגן אחד עם מוטציה. הגן התקין האחד מספיק לתפקוד רגיל ולכן הם נשאים בריאים. 25% מילדיהם, סטטיסטית, יקבלו גם מהאב וגם מהאם גן עם מוטציה, ולכן יחלו, בהתאם לגן הפגוע

 

מודל הסקירה המומלץ

 

  • הסקירה תתבצע במודל עוקב, כלומר, אחד מבני הזוג יבצע את הבדיקה, ורק אם יימצא שהוא נשא - יוזמן גם בן הזוג השני לבדיקת נשאות. אם שני בני הזוג יתגלו כנשאים, ההסתברות היא 1:4 שהילד הנולד יחלה בציסטיק פיברוזיס. 
  • בזוג ממוצא מעורב, כגון אשכנזי ולא אשכנזי, גרוזיני וצפון אפריקאי וכו' - מומלץ לבדוק תחילה את בן הזוג מהעדה בה שיעור הגילוי גבוה יותר. לדוגמה: היכולת לאתר מוטציות אצל יהודי ממוצא אשכנזי גבוהה משמעותית מזו שאצל יהודי צפון אפריקאי (97% לעומת 85%, בהתאמה). לכן ייבדק תחילה בן הזוג ממוצא אשכנזי.
  • אם אחד מבני הזוג אינו ממוצא יהודי, או אם הוא בן אחת העדות שהמוטציות אינן ידועות בהן - יש ליידע את בני הזוג מראש על מגבלות הבדיקה.

 

תסמונת כרומוזום ה- Xהשביר  (Fragile X)


גורם: מוטציה בגן FMR1 המצוי על כרומוזום X. המוטציה מתבטאת בריבוי מספר החזרות של 3 אותיותCGG   (ציטוזין, גואנין, גואנין) במקטע DNA  הסמוך לתחילת הגן (מספר החזרות הנורמלי של 3 האותיות הוא  5-54). המנגנון ליצירת המוטציה נקרא - Anticipation מוטציה דינאמית כתוצאה מהגדלה בלתי יציבה של טרינוקלאוטיד (פה של CGG) .
חשוב להדגיש, שההגדלה מתרחשת רק במעבר הגן מאם לילדיה. לכן את ה-X השביר בודקת רק האישה. אופן ההורשה הוא דומיננטי בתאחיזה לכרומוזום X , כלומר עובר ל – 50% מהילדים. אם מדובר בנשאית של פרה מוטציה, ובהעברה לילדים לא מתרחשת הגדלה של מספר החזרות של הטרינוקלאוטיד אל מעבר ל – 200 , הילדים גם יהיה נשאים, ואין לכך משמעות קלינית מבחינת פיגור שכלי.

מאפיינים: פיגור שכלי ללא מומים חיצוניים בולטים (אשכים גדולים, גובה מעל הממוצע במשפחה).
פרה-מוטציה - מצב בלתי יציב בו אין פיגור שכלי אך יש סיכון להחמרה בדור הבא - 55-200  חזרות. מוטציה מלאה - מעל 200 חזרות. משמעה: 100% פיגור אצל בנים והסתברות בשיעור של 50% לפיגור אצל בנות. 
שכיחות: שכיחות הפיגור על רקע X שביר: בזכרים כ-1:3,700; בנקבות כ-1:8,900. שכיחות הנשאות בנשים - כ-1:250. הבדיקה מומלצת לנשים בכלל האוכלוסייה, ללא קשר למוצא. 

 

תמונה 3 : תסמונת X השביר. הקטע לפני הגן, בו חלה הטעות. מוטציה מלאה משמעה מעל 200 חזרות של CGG - המקטע הגדול גורם לחוסר אפשרות שיעתוק הגן ויצירת החלבון המקודד על גן זה

 

 

דיסאוטונומיה משפחתית - (Familial Dysautonomia (FD


גורם: הגן הגורם למחלה נקרא IKBKAP והוא מצוי על הזרוע הארוכה של כרומוזום מספר 9 – 9q31. הגן הפגום מקודד למוטציה בחלבון IKAP גורם לדילוג על אקסון 20 ובכך יוצר mRNA פגום שממנו נוצר חלבון פגום.
ביטוי mRNA המקודד לחלבון המוטנטי שונה ברקמות השונות, רמתו נמוכה בעיקר במערכת העצבים. לכן עיקר ביטויה של המחלה הוא במערכת העצבים ונספחיה (בתאי הדם, למשל, רמת החלבון התקין קרובה לרמה הנורמלית).
 
עד כה זוהו שלוש מוטציות: המוטציה הנבדקת היא זו השכיחה ביותר בקרב חולי FD, נפוצה ב – 99% מהנשאים והחולים  ונגרמת כתוצאה מדילוג על אקסון 20.
מאפיינים: מחלה תורשתית חשוכת מרפא, הפוגעת במערכת העצבים האוטונומית ובמערכת התחושה. עיקר הפגיעה מתבטאת ברפלוקס של מערכת העיכול ובדלקות ריאה חוזרות, התקפי הקאות ובחילות קשים, פגיעה בתחושות כאב וחום, חוסר דמעות, עקמת ובעיות בוויסות לחץ הדם. רק 50% מחולים אלו מגיעים לשנתם ה-30.
שכיחות: שכיחות הנשאות בקרב אוכלוסיית היהודים האשכנזים היא 1:32 בקירוב, כלומר שכיחות מחלה של 1:4,000.
חשוב לציין שהבדיקה קיימת רק כשלוש וחצי שנים, ולכן מי שעברו  בדיקות סקר גנטיות קודם לכן, צריכים להיות ערים לחידושים בבדיקות. הבדיקה מומלצת לאשכנזים וליוצאי ארצות הבלקן.

 

קנאואן - Canavan


גורם: מוטציה בגן ASPA שיוצרת חסר של האנזים אספרטואצילז Aspartoacylase)). עקב כך, מצטבר החומר N-acetylaspartic acid   , הגורם בעיקר לפגיעה מוחית עם ניוון ספוגי של החומר הלבן. המחלה מועברת בתבנית הורשה אוטוזומלית רצסיבית.
מאפיינים: רפיון כללי, התכווצויות, נסיגה בהתפתחות הפסיכומוטורית והיקף ראש גדול מהרגיל. בנוסף: עיוורון ורפלוקס ב-GI.
 הילדים החולים במחלה מגיעים למצב וגטטיבי עד גיל שלוש שנים ונפטרים בגיל צעיר.
שכיחות:  שכיחות הנשאים ביהודים ממוצא אשכנזי - 1:50; היארעות - 1:10,000.
בבדיקה הגנטית מבררים קיום שתי מוטציות המצויות בקרב 98% מהנשאים. קיימת מוטציה שלישית נדירה.

 

טלסמיה-  Thalassemia


גורם: פגיעה בסינתזת שרשראות הגלובין, בעיקר ביתא גלובין (ביתא טלסמיה) . התורשה  היא אוטוזומלית רצסיבית , כאשר יש ביטוי קל יחסית גם לנשאים (טלסמיה מינור).    

מאפיינים: קיימים שני סוגים של טלסמיה: טלסמיה מג'ור - מחלה הגורמת לאנמיה קשה המלווה בנכות ומצריכה טיפולים חוזרים בעירויי דם במהלך כל החיים; טלסמיה מינור - אנמיה תורשתית שאינה פוגעת באיכות החיים. אם שני ההורים נשאים של  טלסמיה מינור, קיימת הסתברות של 1:4 שהילד יחלה בטלסמיה מג'ור.
ספירת הדם הרגילה היא למעשה בדיקת הסקר לאיתור הסובלים מטלסמיה מינור. החשד לנשאות עולה כשהאינדקסיםMCV<78  או .MCH<27 אימות האבחנה נעשה ע"י בדיקת המוגלובין אלקטרופורזיס,  בה בוחנים את אחוז ההמוגלובין העוברי .
שכיחות : הטלסמיה נפוצה בקרב יוצאי צפון אפריקה, המזרח התיכון, תימן  והודו. שכיחות הטלסמיה מג'ור היא בשיעור של 1:3,500.

 

טיי זקס 


גורם: מחסור באנזים HEXOSAMINIDASE A. התורשה היא אוטוזומלית רצסיבית.
מאפיינים: זוהי מחלה חמורה המופיעה לאחר 6 חודשים של התפתחות תקינה, וגורמת להרס של מערכת העצבים. אז מתחילה הידרדרות  כללית מהירה, הפסקת זחילה, איבוד ראייה, פיגור שכלי, קשיי אכילה  ומוות עד גיל שלוש שנים.
שכיחות: שכיחות הנשאים בקרב יהודים אשכנזים: 1:30; היארעות המחלה: 1:3,600. בקרב יוצאי צפון אפריקה שיעור הנשאות הוא 1:45. תינוק יחלה במחלה רק אם שני הוריו נושאים את הגן הפגום. אם שני ההורים נושאים את הגן, אזי קיימת הסתברות של 25% שהעובר חולה.
איתור הנשאים נעשה ע"י בדיקה ביוכימית של פעילות האנזים האחראי למחלה. הבדיקה מוצעת ע"י משרד הבריאות לכלל האוכלוסייה, ללא תשלום, במרכזים הפרוסים בכל הארץ.

 

בקטגוריה 1 הוגדרה תת-קבוצה שכוללת מחלות חמורות נוספות, נדירות באוכלוסייה הכללית, ששכיחותן בתת-אוכלוסייה מסוימת גבוהה מ-1:60. בתת-קבוצה זו נכללות המחלות הבאות:

 

Metachromatic leukodystrophy- MLD


גורם: חסר של האנזים אריל-סולפטזA משפיע על צמיחת מעטפת המילין, המעטפת השומנית החיונית לפעילות סיבי העצב במוח. אופן התורשה – אוטוזומלי רצסיבי.

מאפיינים: זוהי מחלת אגירה ליזוזומלית הנפוצה ביוצאי תימן. גם כאן ישנה ההתפתחות תקינה בהתחלה ובהמשך - איבוד יכולות מוטוריות ושכליות. בגיל 3-5 שנים הילד מגיע למצב וגטטיבי ובהמשך נפטר.
שכיחות: שכיחות הנשאים היא של 1:10 בקרב תימנים חבנים, ושל 1:50 בקרב תימנים בכלל.

 

תסמונת  Costeff  


גורם: בכל החולים שנבדקו נמצא 3 metyl glutaconic aciduria  שלא ברור עדין מה הגורם לה.
המחלה עוברת בתורשה אוטוזומלית רצסיבית .
מאפיינים: המחלה מתאפיינת בניוון של עצב הראייה בגיל מוקדם, ובשלב מאוחר יותר בנוקשות שרירים, אי-יציבה בהליכה (אטקסיה) וסימנים נוירולוגיים אחרים.
שכיחות: המחלה מוכרת ביוצאי עיראק ושכיחות הנשאים 1:10.

 

 

קטגוריה 2: בדיקות שניתן לבצע למחלות חמורות ששכיחותן נמוכה מ-1:60


אין חובה להציע בדיקות סקר בקטגוריה זו (אך יש חובה ליידע). 

 

אנמיה ע"ש פנקוני - (Fanconi's Syndrome (A&C


גורם: בפנקוני מטיפוס C המוטציה על גבי הזרוע הארוכה של כרומוזום 9. המחלה מועברת בהורשה אוטוזומלית רצסיבית.
מאפיינים: אנמיה, חוסר בתאים שמקורם במוח העצם, פנציטופניה החל בילדות, ונטייה ללויקמיה בגיל צעיר. בקרב החולים במחלה זו ישנה שכיחות גבוהה של מומים מולדים: בגפיים, בלב ובמערכת המין והשתן. בחלק מהמקרים קיים גם עיכוב התפתחותי עד כדי פיגור שכלי. תוחלת החיים קצרה: 8-12 שנים. המוטציה השכיחה בקרב יהודים אשכנזים היא מטיפוס C; בקרב יהודים יוצאי צפון אפריקה - מטיפוס A.
שכיחות: שכיחות הנשאים  מטיפוס C למוטציה אחת היא 1:70 בקירוב, לכן אין הבדיקה נכללת בבדיקות המומלצות (פחות מ-1:60).

 

תסמונת בלום - Syndrome Bloom


גורם: מוטציה  ב-blmAsh  על גבי הזרוע הארוכה של כרומוזום 15. החלבון המקודד שייך לקבוצת אנזימים העוסקים בהכפלה ותיקון של ה-DNA. המחלה מועברת בהורשה אוטוזומלית רצסיבית.
מאפיינים: קומה נמוכה, פריחות על העור באזורים החשופים לשמש, שבירות-יתר של הכרומוזומים, נטייה לפתח זיהומים וסוגים שונים של סרטן, ולעתים פיגור שכלי או קשיי למידה. תוחלת החיים קצרה -  27 שנים.
שכיחות: שכיחות הנשאים בקרב יהודים אשכנזים: 1:100 בקירוב.

 

תמונה 4 : תסמונת בלום. רגישות העור לשמש גרמה לפריחה על הפנים. בולטת נטייה לפתח זיהומים וסוגי סרטן שונים  

 

מוקוליפידוזיס מסוג 4 - ML4 Mucolipidosis type 4


גורם: המחלה נגרמת ע"י מוטציה בגן mucolipin. התורשה אוטוזומלית רצסיבית                        
מאפיינים: זוהי מחלת אגירה ליזוזומלית - נאורודגנרטיבית. לאחר הלידה מופיעים שינויים בעיניים: פזילה, עכירות בקרנית, ניוון הרשתית, ובהמשך מתפתח פיגור פסיכומוטורי קשה. תהליך ההידרדרות נמשך שנים ומתפתח רפיון שרירים - היפוטוניה. רוב החולים במחלה אינם מדברים כלל, אינם הולכים, או שאינם מתפתחים מעבר לרמה של 1-2 שנים. תוחלת החיים רגילה.
שכיחות: שכיחות הנשאים באשכנזים - 1:100, בדיקת שתי מוטציות תאתר 95% מהנשאים.

 

נימן-פיק


גורם: חוסר באנזים ספינגומיאלינז. כתוצאה מכך מתרחשת אגירת ספינגומילין בכבד וברקמת המוח.  התורשה אוטוזומלית רצסיבית מדובר בצורה הקלאסית הקשה שמופיעה בגיל מוקדם.
מאפיינים: ניוון מתקדם של מערכת העצבים המרכזית, פיגור וניוון מוחי, הגדלת הטחול והכבד. תוחלת החיים של החולים היא בדרך כלל עד גיל 4 שנים.
שכיחות: שכיחות הנשאים ביהודים אשכנזים - 1:90.

 

אטקסיה טלאנגיקטזיה AT (ביוצאי צפון אפריקה)


גורם: מוטציה בגן ATM  הגורמת לחוסר יציבות של מבנה הכרומוזומים. התורשה אוטוזומלית רצסיבית.
מאפיינים: ניוון מתקדם של המוח הקטן הגורם לאי-יציבות בהליכה. כן ישנו כשל חיסוני (בעיקר נגד וירוסים ופטריות) ותופעה של  אי-יציבות הכרומוזומים. אי-יציבות זו יוצרת סיכון מוגבר להופעת גידולים (1% לשנה) ולרגישות מוגברת לרנטגן.
שכיחות: שכיחות הנשאים בקרב יוצאי צפון אפריקה - 1:70.

 

קטגוריה 3: בדיקות שהאיגוד ממליץ לא להציע ולא לבצע כבדיקת סקר


בקטגוריה זו כלולות מחלות שאינן עומדות בקריטריונים שפורטו בתחילת המאמר.

מחלת גושה


גורם
: אגירה על רקע חוסר באנזים גלוקוצרברוזידז. התורשה אוטוזומלית רצסיבית.
מאפיינים: טרומבוציטופניה, אנמיה (הגורמת לעייפות), טחול וכבד מוגדלים, אוסטאופורוזיס וכאבי עצמות ופרקים. המחלה עלולה להופיע בכל גיל וחומרתה וריאבילית מאוד. בקרב למעלה מ-50% מה"חולים", המחלה קלה ביותר או אסימפטומטית.
שכיחות: שכיחות הנשאים בקרב אשכנזים  -1:16; היארעות - 1:800.
למחלת גושה יש מוטציה הנקראת S370N  והגורמת למחלה קלה המצויה ביותר מ-75% מהנשאים. חשוב לציין שגם כשהמחלה קשה, יש לה כיום טיפול ע"י מתן האנזים דרך הווריד בתדירות גבוהה. זהו טיפול לא קל אך מאפשר איכות חיים סבירה.

 

חירשות לא תסמונתית (קונקסין 26 ו-30)


גורם: מוטציה בגן קונקסין 26  או-30.
מאפיינים: חירשות.
שכיחות: השכיחות של חירשות מולדת היא בשיעור של 1:1,000. הגורם התורשתי לחירשות קיים בשני שלישים מהמקרים, והלא-תורשתי - בשליש. כ-80% מהמקרים הם לא-סינדרומטיים (אין מומים נוספים) ועוברים בהורשה אוטוזומלית רצסיבית. כ-50% מהחירשות הלא-סינדרומטית הזו נגרמים כתוצאה ממוטציה בגן קונקסין 26. שכיחות הנשאים של המוטציה בגן זה כ-2.6% (1:40). הפרוגנוזה של חירשות זו השתפרה כיום בזכות היכולת להחדיר שתל קוכלארי. לכן, להערכת איגוד הגנטיקאים, אין הצדקה לבצע בדיקת נשאות למוטציות של קונקסין כסקר.

 

מחלות נוספות  המצויות בקטגוריה זו: קדחת ים תיכונית FMF; אלביניזם (OCA1).

 

קטגוריה 4: בדיקות שהכללתן במסגרת בדיקות סקר גנטי שנויה במחלוקת

 

מחלת אגירת גליקוגן - GSD1


גורם: מוטציה בגן  glucose 6 phosphatase . התורשה אוטוזומלית רצסיבית .
מאפיינים: היפוגליצמיה קשה, הפטומגליה (הגדלת כבד), עיכוב בגדילה, ובחלק מהמקרים אי-ספיקה כלייתית. הודות לטיפול יעיל, הפרוגנוזה של חולים אלו השתפרה.

תסמונת USHER
גורם: מוטציה בגן protocadherin-15 . התורשה אוטוזומלית רצסיבית .  
מאפיינים: שילוב  של רטיניטיס פיגמנטוזה הגורמת בשלב מסוים של החיים לעיוורון וכן לחירשות.

 

Hereditary inclusion body myopathy  (ביוצאי איראן)


גורם: מוטציה בגן GNE הממוקם בזרוע הקצרה של כרומוזום 9 . התורשה אוטוזומלית רצסיבית . 
מאפיינים: ניוון שרירים  בעיקר בגפיים (יותר בתחתונות), המתחיל להופיע בגיל 30-40 שנה, ומתקדם באופן איטי.

 

Limb Girdle Muscular dystrophy 2B dysferlin  (ביוצאי לוב)


גורם : מוטציה בגן dysferlin . התורשה אוטוזומלית רצסיבית .
מאפיינים: ניוון שרירים של חגורת הכתפיים והמותניים. גיל ההופעה של הניוון בין 12-28 שנה. קצב ההחמרה משתנה. ההחמרה של המחלה בעדה הלובית, בה היא נפוצה יחסית, היא איטית.
שכיחות: שכיחות הנשאים בקרב יהודים מצפון אפריקה (בעיקר מלוב) - 1:10. 

 

חסר אלפא 1 אנטיטריפסין (אלל Z)


גורם: חסר אלפא 1 אנטיטריפסין (אלל Z).
מאפיינים: תפקידו של החלבון החסר הוא לעכב אנזימים פרוטאוליטים. המשמעות הקלינית של חוסר זה היא התפתחות מוקדמת של אמפיזמה חמורה. בקרב מעשנים מופיעים קשיי נשימה בגיל 40 (לעומת גיל 53 בקרב לא-מעשנים). התפתחות סימפטומים לפני גיל 25 נדירה.
10%-15% מהומוזיגוטים לאלל Z (במוטציה החמורה) יפתחו בינקות הפטומגליה או הפטוספלנומגליה, כולסטזיס ופגיעה בתפקודי הכבד. חלק מפרטים אלה יפתח צירוזיס. במקרים נדירים אלו השתלת כבד הינה יעילה. ייתכן שמופע חמור זה קשור לפגם גנטי נוסף הקיים אצל אותם פרטים.
שכיחות: 1:1,600-1:4,000 (כל האללים), מרביתם עם מחלה קלה ביותר.

 

Maple syrup urine disease


גורם: פגם באנזים המפרק קרבוקסיל בחומצות האמינו המכילות קבוצות קרבוקסיליות. התורשה אוטוזומלית רצסיבית. כתוצאה מכך מופיעה בשתן הפרשה של ולין, לאוצין ואיזולאוצין, והם הגורמים לריח ה-maple בשתן.
מאפיינים: בהיעדר טיפול מתפתחים הסימנים מספר ימים לאחר הלידה: הידרדרות  נוירולוגית, קשיי אכילה - ומוות תוך חודש. טיפול בעזרת דיאטה מתאימה יכול למנוע את מרבית הבעיות. 
שכיחות: שכיחות הנשאים בקרב אשכנזים - 1:100.


פרט לבדיקות טיי זקס וספירת דם לאיתור טלסמיה מינור, כל יתר הבדיקות אינן בסל הבריאות והן נעשות תמורת תשלום. עלות כל בדיקה היא כ-300-400 שקלים, אך הביטוחים המשלימים בכל הקופות מסבסדים חלק מהבדיקות. עלות הבדיקות המסובסדות היא כ-110-150 שקלים והסיבסוד ניתן בדרך כלל לבדיקות המומלצות וכן למספר בדיקות מקטגוריה 2.


ניתן לבצע את הבדיקות במרבית המכונים הגנטיים בארץ ובמספר מעבדות פרטיות המפנות לרוב את הבדיקות למכונים הגנטיים . ההכוונה לזוג לגבי  אילו בדיקות כדאי ואפשר לעבור  ניתנת ע"י גנטיקאים , יועצות גנטיות , רופאי נשים  הנעזרים בתוכנה מתאימה או צוות רפואי אחר שהוכשר לכך .


כיוון שמדינת ישראל היא מדינה קולטת עלייה מכל קצות תבל והמוצא הגנטי (לרוב ארץ לידת הסבים והסבתות) של בני זוג עשוי להיות מורכב ממספר רב של עדות, לעתים די מסובך להחליט אילו בדיקות מתאימות לזוג ספציפי. לדוגמה: אם האישה יוצאת תימן והבעל יוצא אשכנז, מומלץ שהאישה תעבור בדיקות לשלילת נשאות ל-X שביר וספירת דם לטלסמיה, והבעל - לשלילת נשאות לטיי זקס וציסטיק פיברוזיס. כמו כן אפשרי שאחד משניהם יעבור בדיקת נשאות לחוסר אלפא 1 אנטי-טריפסין - אלל Z. קיימת גם אופציה, שאינה מומלצת  ע"י איגוד הגנטיקאים, שהבעל יעבור בדיקת נשאות למוטציה בקונקסין, הגורמת לחירשות. אין כל טעם בביצוע בדיקות נוספות. אם שני בני הזוג ממוצא אשכנזי - מגוון הבדיקות האפשריות הוא הרחב ביותר.


את הבדיקות ניתן לעבור לפני הנישואים (באוכלוסייה החרדית נהוג לבצע בדיקות אלו לכל הבנים והבנות בגיל 17-18. המידע נשמר בסודיות בארכיב אחד, ולקראת שידוך בודקים אם אין סכנה שלזוג ייוולד ולד החולה באחת המחלות הנבדקות. אם קיימת סכנה כזאת, לא מבצעים את השידוך. גישה זו נובעת מכך שהפסקת הריון של עובר אסורה באוכלוסיות אלו).

כדי להקל על הצוות הרפואי להציע בדיקות סקר מתאימות לכל זוג, לפני ההריון או במהלכו, כדאי לפנות בהקדם. התוצאות מתקבלות, בעיקר בגלל העומס על המעבדות, רק כעבור 6-8 שבועות. עקב מורכבות הנושא הנובעת מריבוי העדות, פותחה תוכנה בשם "גנומטר". לתוכנה זו מוזנים נתוני המוצא של בני הזוג ונתונים גנטיים חיוניים אחרים, והתוצר הוא פירוט הבדיקות הרלוונטיות לבני זוג מסוים על פי סדר העדיפות. התוכנה נמצאת כיום בשימוש שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות ובעתיד הקרוב גם בקופ"ח לאומית. 


באינטרנט קיימים מספר מאגרי מידע שניתן למצוא בהם חומר נוסף על הבדיקות שתוארו ועל בדיקות גנטיות נוספות. האתרים הם:

  1. אתר OMIM של אוניברסיטת ג'ון הופקינס, המכיל מידע על מכלול המחלות הגנטיות וכל הקשור בהן. החומר ערוך באופן לא כל כך ידידותי לקורא, כיוון שנוספים עדכונים באופן שוטף, אך ניתן להיעזר בו להבנת עקרונות כמו אופן ההורשה, תקציר קליני וכד'.  
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?db=OMIM&cmd=Limits
  2. אתר מצוין המכיל מידע על מחלות גנטיות שבהן יש מידע על הגן האחראי, וניתן לבדוק את הגן ברמה קלינית או מחקרית. לגבי מרבית המחלות יש רוויו מעולה הערוך באופן לוגי ומאפשר  בקריאה ראשונה להבין היטב את המידע הרלוונטי והחשוב הקשור למחלה. 
    http://www.geneclinics.org
  3. אתר של משרד הבריאות בישראל, בו ניתן למצוא מידע מתומצת על מחלות גנטיות הקשורות ליהודים וללא-יהודים בישראל. ניתן למצוא בו גם את פרסומי אגף הרוקחות.
    http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=42

דר' מתי גלסנר-  מומחה ברפואת נשים ובגנטיקה רפואית , מנהל המרכז לבריאות האישה , "עין יהב" חולון , שירותי בריאות כללית.

 

 

 

הוסף תגובה חדשה
תגובות
01/10/10, 14:07
ענבר
מישהו יכול לעזור?
תנאי השימוש באתרקישוריםצור קשר • כל הזכויות שמורות פארמה-ליין © 2007