הצהרת נכנס לאתר

 

האתר מיועד לרוקחים ולאנשי מקצוע בתחום הפרמצבטיקה בישראל וכן לרופאים, צוות רפואי ואחרים העוסקים בתחומים הרלוונטיים בישראל. המידע הכלול באתר הוא מידע מקצועי ומדעי ומנוסח בהתאם. 

 

האמור באתר ביחס לתכשירים, טיפולים, וטכנולוגיות רפואיות אחרות מיועד למתן מידע כללי בלבד, ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם אנשי מקצוע.

 

השימוש בתכשירים, ובטכנולוגיות הרפואיות, או בטיפולים הנזכרים באתר כפוף לתנאי הרישום שלהם ולאמור בעלון לרופא ובעלון לצרכן הרלוונטיים, או למידע בספרות המקצועית הרלוונטית ואין לראות באמור באתר משום עידוד ו/או המלצה לעשיית שימוש בתכשירים, טיפולים וטכנולוגיות רפואיות אחרות שלא בהתאם לתנאים אלה.

 

המידע המופיע באתר זה אשר מובא מטעם חברות התרופות / מזון רפואי / ציוד רפואי, הינו על אחריות הגוף אשר העביר אלינו את המידע.

 

השימוש באתר הוא על פי "תנאי השימוש באתר" כפי שמתפרסמים באתר.

 

אני מסכים ומצהיר כי אני עומד בתנאים לכניסה לאתר



כניסה למנויים
כתובת דוא"ל:
ססמא:
משתמש חדש

pharmaline-facebook

 

חודשיים ליציאת תרופות ללא מרשם אל מחוץ לבית המרקחת - מה קורה?
מאת יהודית ברקו-בל

במדינת ישראל נמכרים בכל חודש כ- 3.8 מיליון  תרופות מרשם שונות וכ-2.7 מיליון תרופות OTC. תרופות אלה נמכרות, לעת עתה בצינורות השיווק שהיו מקובלים עוד לפני הרפורמה בשוק  ה-OTC.

אם בשנת 2002 –דיווחו 0.3% על קנייה של תרופות ללא מרשם בחנויות מזון שבהן קיים בית מרקחת, היום, כחודשיים לאחר "המהפכה הקמעונית בשוק הOTC-", מדווחים פחות מאחוז אחד מהאוכלוסייה על רכישתן בחנויות מזון, מינימרקטים וסופרמרקטים שבהם  קיים בית מרקחת.

 

נתונים אלה עולים מ"מוניטור OTC" ו"מוניטור תרופות מרשם" המבוצעים ע"י החטיבה הרפואית של גיאוקרטוגרפיה. המוניטור הינו כלי מחקר שפותח במיוחד לשם ביצוע מעקב אחר קניות של תרופות מרשם, תרופות ללא מרשם ותוספי תזונה שמבצע הציבור בישראל. המוניטור החל את המעקב בתחילת מאי 2005, שבוע לפני יציאת התרופות ללא מרשם מחוץ לבית המרקחת, והוא עושה זאת באמצעות סקרים נרחבים בקרב הציבור.

יש לציין שעד כה מעט מאוד תרופות קיבלו את אישור משרד הבריאות ומעט מאוד חנויות קיבלו אישור להפעלת נקודת למכירת תרופות. 

 

להערכת אסף מידן, מנהל תחום תרופות ללא מרשם ב"טלפארם", חנויות הספרים הפועלות ללא רישיון עסק צפויות להיכנס לתחום, רק בשנה הבאה לאחר קבלת רישיון העסקים. רשת Yellow  קיבלה עד כה רישיונות לשש נקודות מכירה. לדברי מנכ"ל הרשת  שגיא כהן, Yellow צפויה למכור ב- 45 חנויות הרשת.

 

מה קורה בבתי המרקחת? לדברי מנכ"ל הסתדרות הרוקחים, בנייר העמדה שהועבר לבתי המרקחת ממליצה הסתדרות הרוקחים למכור בבתי מרקחת רק אריזות ייעודיות לבתי המרקחת תוך הדגשה שתרופות אינן מוצר צריכה, ומאחורי התרופה עומד רוקח מייעץ. בנוסף להדגיש לצרכן כי אריזת בית מרקחת זולה יותר ליחידה בהשוואה לאריזת GSL.

 

ברשת הסופר-פארם החלו להתכונן למהפכה עוד ב-2003 וכיום יש לפי דיווחי הרשת בכל סניף מדפים עם תרופות ללא מרשם וצג מחשב המספק מידע. מבדיקות אקראיות במספר סניפים עולה כי ברוב המקרים אין לקוחות ליד מדפי ה-OTC ומרבית הקונים עומדים בתור ה-OTC בבית המרקחת. סניפי הסופר-פארם מצידם דווקא מעודדים את הקונים לגשת למדף השירות העצמי. הרשת אף מנסה, באמצעות כתבות פרסומיות בעיתונים וקמפיין טלביזיה, להביא למודעות הציבור את העובדה כי ניתן לרכוש תרופות ישירות מהמדף.
רשת ניופארם הציבה בימים אלה מדפי שירות עצמי בחנויותיה.


בסקר שביצע מכון גיאוקרטוגרפיה עבור ארגון תל"ם בסוף אפריל 2005, ממש לפני תחילת המהפכה, נמצא שאמנם 40% מהציבור טענו שהם יודעים על השינוי שעומד לחול בקשר לקניית תרופות ללא מרשם, אבל רק 27% ידעו לציין כי השינוי הצפוי לגבי תרופות ללא מרשם הוא אפשרות קנייתן מחוץ לבתי המרקחת, ורק 7% ידעו כי השינוי יתרחש בחודש הקרוב (כלומר במאי).

 

לסיכום, נראה כי הסיבות העיקריות לכך שהמהפכה עדיין לא מתממשת הן: מיעוט נקודות מכירה רלוונטיות, חוסר המודעות של הציבור ומס' התרופות הקטן שקיבל עד כה אישור למכירה חופשית.
חודשיים לאחר תחילת המהפכה, "השחקנים הגדולים" עוד לא במשחק, והמהפכה זזה לאט מאוד.

 

מהו הצפי לגבי העתיד הקרוב? ממצאי המוניטור העוקב אחר קניית תרופות ו"חדירת המהפכה" מאשש את צפי החטיבה הרפואית בגיאוקרטוגרפיה, שהוצג ע"י דר' רינה דגני בכנס "המהפכה הקמעונית החדשה". דר' דגני ציינה כי "רוב הציבור ימשיך לקנות תרופות ללא מרשם בקופות החולים, בפארמים ובבתי המרקחת, וכי רק חברות מעטות ירוויחו מהרפורמה בשוק. פוטנציאל המכירות של כל נקודת מכירה לא יהיה גדול". לפי האומדנים, גם אם שוק תרופות ה- OTC יגדל, רוב המכירות בטווח הקרוב יתקיימו בצינורות השיווק הוותיקים. קצב הצמיחה של השוק יהיה איטי יותר מזה של תוספי התזונה, והציבור שירכוש תרופות ללא מרשם "על הדרך" (כלומר אגב כניסה לחנות ספרים או לתחנת דלק) יהיה קטן בהיקפו הכלכלי בטווח הקרוב.

 

אם כן, בשל רמת המודעות הנמוכה שיש לציבור בנושא תרופות ללא מרשם, ובשל תהליכי דיפוזיה איטיים (למרות הפרסום הצפוי) וחסמים בפני לקיחת תרופות, התרופות ללא מרשם ישמשו בטווח הקרוב גורם משיכה מוגבל של קונים לנקודת מכירה. לא ברור, לכן, אומרת דגני, מדוע נקודות מכירה כה רבות מתנפלות על תחום זה, שכן אל מול הפוטנציאל הנמוך, הנקודות יהיו כפופות למגבלות משרד הבריאות.

 

ד"ר דגני צופה שינוי גדול יותר בעוגת הפרסום: מותגים רבים יותר יפורסמו והתקציבים יגדלו, ועל כן היא ממליצה להתמקד בין היתר בהעלאת רמת המודעות לשמות יצרנים שיהוו "מטריה" שתחתיה יפורסמו המותגים, מאחר שבתקופה זו מודעות הציבור לשמות חברות תרופות, מלבד טבע, נמוכה מאוד (1%-5% באופן בלתי נעזר). אפקטיביות פרסום תרופה, במיוחד בסגנון "מכירתי" מוטלת בספק, ונראה כי פרסום כזה פחות מתאים לשוק תרופות ה- OTC, הן מפני שהקנייה נעשית בעיקר על סמך ניסיון קודם עם התרופה או בשל המלצה של רופא, חברים או מכרים, והן מפני שחלק קטן של הציבור יקנה תרופות רק כדי ש"יהיה בבית". לכן, יש חשיבות רבה להחדרת שם היצרן/חברת התרופות.

 

נתוני גיאוקרטוגרפיה מראים כי שיעור הזכירה הממוצע לפרסומות של תרופות ללא מרשם (בבדיקה בלתי נעזרת) הוא בין 4% (לתרופה בעלת פלח שוק קטן) ל-10% למשכך כאבים ידוע. על כן, עוד רבה העבודה המונחת לפתחי החברות והפרסומאים בכל הקשור בשוק זה.

במקביל, ממליצים בגיאוקרטוגרפיה על פנייה לפרסום מגזרי, לדוגמה, במגזר העולים מברה"מ לשעבר קיימת מודעות גדולה לנושא הבריאות ועל כן החדירה למודעות המגזר קלה יותר. לעומת זאת, השוק הערבי הוא גדול אך חסר מודעות לנושא, לכן, ללא חקירה יסודית של מגזר זה, שבעקבותיה יבוצע שיווק מתאים, הציבור במגזר זה לא יקנה בעצמו תרופות. בשוק החרדי הביקוש הוא למוצרי OTC לילדים הן בשל ריבוי הילדים מצד אחד, והן בשל שיעורי ביקור נמוכים יותר אצל רופא.

 

בעתיד, בטווח של שנה ויותר (ותלוי בקצב קבלת האישורים ע"י נקודות מכירה חדשות), שיעור מקבלי ההחלטה בנקודת מכירה על יד המדף, יוכפל. השפעת הרוקח (בבית המרקחת /פארם) תעלה, כשם שהשפעת הזבן, בנקודת המכירה, תעלה. על אף שעל פי התקנות רק לרוקחים מותר לייעץ, הציבור יעדיף לדבר עם יועץ על פני שימוש בצג/ או להיעזר בקלסר העלון לצרכן שצריך להיות זמין על מדפי התרופות. לכן, צפוי שחברות המייצרות ומשווקות תרופות ישקיעו ב"מקדמים" שונים בשטח  במטרה לעודד את ה"יועץ" לסייע לצרכן ב"מציאת" התרופות הדרושות לו.

 

 

הכותבת: יהודית ברקו-בל - מנהלת המחלקה הרפואית במכון המחקר גיאוקרטוגרפיה

 

הוסף תגובה חדשה
תגובות
05/08/12, 21:46
חיים
שלום
תנאי השימוש באתרקישוריםצור קשר • כל הזכויות שמורות פארמה-ליין © 2007