הצהרת נכנס לאתר

 

האתר מיועד לרוקחים ולאנשי מקצוע בתחום הפרמצבטיקה בישראל וכן לרופאים, צוות רפואי ואחרים העוסקים בתחומים הרלוונטיים בישראל. המידע הכלול באתר הוא מידע מקצועי ומדעי ומנוסח בהתאם. 

 

האמור באתר ביחס לתכשירים, טיפולים, וטכנולוגיות רפואיות אחרות מיועד למתן מידע כללי בלבד, ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם אנשי מקצוע.

 

השימוש בתכשירים, ובטכנולוגיות הרפואיות, או בטיפולים הנזכרים באתר כפוף לתנאי הרישום שלהם ולאמור בעלון לרופא ובעלון לצרכן הרלוונטיים, או למידע בספרות המקצועית הרלוונטית ואין לראות באמור באתר משום עידוד ו/או המלצה לעשיית שימוש בתכשירים, טיפולים וטכנולוגיות רפואיות אחרות שלא בהתאם לתנאים אלה.

 

המידע המופיע באתר זה אשר מובא מטעם חברות התרופות / מזון רפואי / ציוד רפואי, הינו על אחריות הגוף אשר העביר אלינו את המידע.

 

השימוש באתר הוא על פי "תנאי השימוש באתר" כפי שמתפרסמים באתר.

 

אני מסכים ומצהיר כי אני עומד בתנאים לכניסה לאתר



כניסה למנויים
כתובת דוא"ל:
ססמא:
משתמש חדש

pharmaline-facebook

 

צמחים ותכשירים מחזקי עצם
התפרסם במהדורה מס' 18  (ספטמבר 2005) במדור רפואה משלימה
מאת מינה פארן

עצמות השלד בנויות מתאי עצם חיים (אוסטאוציטים) המוקפים בחומר יסוד המכיל מינרלים וקולגן. פעילות התאים יוצרי העצם נמשכת כל החיים. אצל האדם הבוגר העצמות אמנם חדלות לגדול, אך תהליכי החיים אינם נפסקים.

העצמות הן מאגר של מינרלים, בעיקר של סידן וזרחן, המשתתפים בשמירה על הרכב נוזלי הגוף ותומכים בפעילויות מטבוליות. המינרלים נקשרים לרקמת העצם ומשתחררים ממנה ללא הרף. התהליכים מווסתים באמצעות הורמונים המכונים "בוני עצם" ו"הורסי עצם". מצב העצם בכל עת תלוי ביחס שבין התהליכים המביאים לבניית עצם לבין אלו הגורמים להריסתה.

 

מאז שחר ההיסטוריה השתמשו בתרבויות שונות בצמחים לריפוי שברים, נקע, סדק, לחיזוק השלד ולטיפול בחבלות ותאונות. הצמחים משמשים כמקור למינרלים זמינים, מונעים הרס קולגן, הם אנטי-דלקתיים, משככי כאב, ממריצי זרימת דם ומסייעים לבניית רקמת העצם. רבים מהצמחים המחזקים עצמות הם צמחי מזון, בטוחים לשימוש, ללא תופעות לוואי והתוויות-נגד.

 

צמחים מומלצים לריפוי שברים ובניית רקמת עצם:

 

  • Medicago sativa, Alfalfa  -  אספסת  -  נוף הצמח
  • Equisetum arvense, Horsetail  -  שבטבט  -  נוף הצמח
  • Urtica dioica, Nettles  -  סרפד  -  נוף הצמח
  • Cimicifuga racemosa, Black cohosh  -  שורש
  • Trifolium pratense, Red clover  -  תלתן אדום  -  פרחים
  • Rhemannia glutinosa  -  שורש
  • Symphytum officinale, Comfrey  -  סימפיטון רפואי{קומפרי} - שורש
  • Harpagophytum procumcens  -  הרפגו  -  שורש
  • Zingiber officinalis  -  ג'ינג'ר  -  שורש, קנה שורש
  • Laminaria digitata, Kombu  -  קומבו  -  אצה
  • Ganoderma lucidum, Reishi  -  ריישי  -  פטריה
  • Apium graveolens  -  כרפס  -  שורש, פירות

 

Symphytum officinal - קומפרי


הקומפרי הוא צמח עשבוני ממשפחת הזיפניים, Boraginaceae, הגדל באירופה ובאזור הים התיכון. בארץ גדל המין סימפיטון ארצישראלי שפרחיו לבנים. שימוש רפואי נעשה בעלים, בשורש ובקנה-השורש.
מרכיבים: השורש מכיל מרכיבים ריריים, טאנינים, אלנטואין בריכוז של 2.5%, חומצות פנוליות, כגון חומצה קפאית, רוזמרינית וכלורוגנית, סטרולים צמחיים, כגון sitosterol ו-stigmasterol, ספונינים סטרואידליים, ו-0.3% אלקלואידים, כולל 0.02% אלקלואידים פירוליזידינים.

 

פעילות: השימוש בקומפרי הוא חיצוני ופנימי. Commissin E מגרמניה ממליץ על שימוש חיצוני במשחה מקומפרי במקרים של נקע, מכות, חבלות ומתיחות של שרירים או גידים. מחקר שנערך לאחרונה מראה שמשחה מקומפרי מפחיתה כאב, נפיחות ובצקת במקרים של נקע בקרסול, מסייעת להגברת התנועתיות של העקב ולזירוז הריפוי. המחקר נערך בשיטת הסמיות הכפולה מול קבוצת ביקורת, והתוצאות היו משמעותיות מבחינה סטטיסטית. הקומפרי ידוע ברפואה המסורתית ובשימוש מעשי כצמח המסייע לריפוי שברים, אם כי לא התפרסם מחקר מסודר המוכיח זאת. שימושים נוספים: לריפוי פצעים, לטיפול בכיב פפטי, בשיעול ובדלקות בדרכי העיכול.

מינון: מירתח - 2-4 ג' שלוש פעמים ביום; משחה מהשורש - בריכוז 10%-15%, למרוח שלוש פעמים ביום.

התוויות-נגד: הריון והנקה, מחלות כבד. השימוש הפנימי מוגבל ל-4-6 שבועות בשנה. האלקלואידים הפירוליזידינים עלולים להיות מסרטנים בריכוז גבוה.

 

Equisetum arvense - שבטבט

 

שבטבט 

 

צמח שרך ממשפחת השבטבטיים, Equisetacea, הגדל במקומות לחים בחצי הצפוני של כדור הארץ. השימוש הוא בנוף הצמח.

מרכיבים: הצמח מכיל  פלבנואידים עד 1.0%, חומצות פנוליות, חומצה טאנית, מינרלים הכוללים חומצת צורן וסיליקטים בריכוז של 5%-8%, אשלגן, אלומיניום, מנגן, וספונינים עד 5.0%.

פעילות: ברפואה המסורתית השתמשו בצמח לטיפול בבצקות, באבנים בכליות, לזירוז איחוי שברים, לטיפול באוסטיאופורוזיס ולחיזוק צפורניים ושיער. השבטבט הוא אסטרינג'נט, מרפא פצעים, דיורטי עדין ומקור למינרלים המסייעים לחיזוק העצם ולמניעת אוסטאופורוזיס. הצמח מומלץ לטיפול במחלות דלקתיות וזיהומיות של דרכי השתן, אי שליטה במתן שתן, הרטבת לילה, למקרים של נשירת שיער, צפורניים שבירות ולאיחוי שברים.

מינון: חליטה - 6 ג' ליום, טינקטורה - 1:5 ב-25% אלכוהול 2-5 מ"ל שלוש פעמים ביום.

התוויות-נגד: אין. הצמח נחשב לחסר רעילות, ללא תופעות לוואי ואינטראקציות עם תרופות.

 

Medicago sativa - אספסת תרבותית

 

אספספת תרבותית

 

האספסת הוא צמח עשבוני ממשפחת הקטניות, Leguminosae, שמוצאו מאזור הים התיכון. בארץ גדלים בר כ-25 מינים של אספסת. שימוש רפואי נעשה בנוף הצמח.

מרכיבים: הצמח מכיל ספונינים טריטרפניים 2%-3%, קרוטנואידים כולל לוטאין, חומצות אמיניות, איזופלבונים כולל genistein, formononetine, daidzein, סטרולים צמחיים, coumestrol; ויטמינים: A, B1, B6, C, E, K; מינרלים: סידן, מגנזיום, זרחן, אשלגן; חלבונים, קומרינים, כלורופיל, קסנתופיל, חומצות אורגניות.

פעילות: הצמח מסייע להורדת רמת הכולסטרול והשומנים בדם על ידי הפחתת הספיגה שלהם מהמעי, ובכך עוזר למנוע טרשת עורקים. לאיזופלבונים ולקומסטרול יש פעילות אסטרוגנית. הצמח משמש מקור לוויטמינים ומינרלים, במקרים של חוסר בוויטמינים, חולשה, החלמה ממחלות, אנמיה, וכן לחיזוק עצמות השלד והשיניים. האספסת נחשב צמח מחזק ובונה רקמות. זהו צמח בטוח לשימוש ואין מניעה להשתמש בו גם בזמן הריון והנקה.

מינון: חליטה שתי כפיות לכוס 3-5 פעמים ביום. מצויים בשוק תכשירים רבים בצורת קפסולות וכדורים.

התוויות-נגד: מומלץ לא להשתמש בו במקרים של לופוס, כי היו מקרים של התפרצות חוזרת של המחלה כתוצאה משימוש בצמח. אינטראקציות עלולות להופיע עם תרופות מדללות דם, כגון קומדין, בגלל התכולה הגבוהה של ויטמין K בצמח.

 

Harpagophytum procumbens - הרפגו

 

ההרפגו משתייך למשפחת השומשומיים, Pedaliaceae, שמוצאו במדבר קלהרי, בנמיביה, במדגסקר ובמקומות אחרים באפריקה הדרומית הטרופית. שימוש נעשה בשורש.

מרכיבים: הצמח מכיל iridoid glucosides בריכוז של 0.3%-0.5%, פיטוסטרולים, פלבנואידים וחומצות פנוליות. הפעילות האנטי-דלקתית מיוחסת ל-iridoids.

פעילות: זהו צמח אנטי-דלקתי, משכך כאבים, ממריץ את תהליך העיכול, ממריץ הפרשת מיצי מרה, נוגד שיגרון. מחקרים הראו שיכוך כאבים במקרים של ארטריטיס והקלה על כאבי גב תחתון. המינון שניתן היה שני כדורים של 400 מ"ג שלוש פעמים ביום. ההרפגו מומלץ למקרים של כאבי גב תחתון, לטיפול במחלות ניווניות של השלד והשרירים וכן להגברת התיאבון. הצמח נחשב לבטוח לשימוש, ללא תופעות לוואי או אינטראקציות עם תרופות.

מינון:  4.5 ג' ליום כמירתח של השורש.

התוויות-נגד: כיב בקיבה או בתריסריון ונטייה לשלשולים.

 

מומיו

 

המומיו הוא חומר המצוי בשימוש האנושות כבר למעלה מ-3,000 שנה. הוא מוזכר בכתבי אריסטו, בכתבי רפואה פרסיים, הודיים, טיבטיים וסיניים. מקור השם ביוונית, ומשמעותו: החומר המשמר את הגוף. כנראה שזה גם המקור למונח מומיה המוכר לנו ממצרים העתיקה.

מוצאו של המומיו באזורים ההרריים באסיה שגובהם מעל 2,800 מ'. הוא מצוי בהרי הקווקז, בפמיר, בהימלאיה ובהרים הגבוהים בסין. מוצאים אותו על תקרות של מערות או בסדקים שבסלע. תהליך היווצרותו נמשך 500-1,000 שנה והמלאי קטן. את המומיו הביאו איתם לארץ העולים מרוסיה.

 

המומיו הוא חומר מוצק, היגרוסקופי, צבעו חום עד שחור, בעל טעם וריח ספציפיים. הוא מכיל 90% של מרכיבים הנמסים במים. הוא נמס בקושי באלכוהול ובממיסים אורגניים אחרים. תמיסה של מומיו במים מזוקקים היא מעט אלקלית, Ph 7.5-8.5. הטעם מריר.

רוב המחקרים על המומיו נכתבו ברוסית. מאמרים, ספרים ושירים נכתבו עליו בשפות שונות, כגון פרסית, ערבית, טיבטית, סינית, טורקית, אוזבקית ובכמה שפות הודיות. שני מדענים רוסיים, A. Chakirov ו-D. Beenen, תרגמו למעלה מ-100 עבודות על המומיו מרוסית לאנגלית. החומר התפרסם בשנת 2001, והוא מופיע באתר האינטרנט:
Bibliography.htm http://mumijo-mumijo.com

 

מרכיבים: המומיו מכיל חומצות אמיניות, חומצות אורגניות, נגזרות של oxycoumarins, סטרואידים, פוספטים, רזינים, גומי; ויטמינים: B1, B6, B12; מינרלים: בריכוז של 15%-25%, בעיקר תחמוצות ומלחים של מתכות, סיליקטים ותרכובות גופרית וזרחן. מתכות רבות מצויות באפר. משערים שהמומיו נוצר משיירים של צמחים ובעלי חיים קטנים שעברו במשך השנים ריקבון חלקי בלבד, בגלל הקור השורר בהרים.
 
פעילות: המומיו מווסת תהליכים ביולוגיים, מגביר תיקון ושיקום של רקמות, מגביר את החיסון הבלתי ספציפי על ידי הגברת ייצור אנדוגני של אינטרפרון והמרצת הפעילות של תאי ההרג הטבעיים, מסייע לשיקום הכבד אחרי הפטיטיס, מחזק ומשקם עצמות, מסייע לאיחוי שברים, אנטי-אוקסידנט, מגן על קרומי התאים, מגביר עמידות למחלות זיהומיות, מסייע לשיקום ואיחוי העור אחרי פציעות וניתוחים, מוסיף חיוניות, מסייע לשיקום רקמות במקרים של כוויות.

ברפואת האיורודה טוענים שאין כמעט מחלה שלא ניתן לרפא אותה באמצעות המומיו. הם ממליצים על המומיו לטיפול בהפרעות של מערכת העיכול, ברונכיט, אנמיה, שברים, אוסטיאופורוזיס, כחומר אנטי-דלקתי, וכן כמוסיף כוח וחיוניות. ברפואת ה-unani משתמשים במומיו כאנטידוט להרעלה, וכן לטיפול בדלקות כרוניות, כגון דלקת מפרקים ודלקות של דרכי העיכול.

שימוש חיצוני: בצורת קרם או משחה לטיפול בפסוריאזיס, באקסמה, בכוויות או בפציעות. שמפו ממומיו מומלץ לטיפול בסבוריאה.

מינון: למבוגר - 200 מ"ג ליום, לילדים בגיל 3-9 - 100 מ"ג ליום, לילדים מתחת לגיל שלוש - 50 מ"ג ליום. מומלץ להמשיך בטיפול חודש אחד ברציפות. אם יש צורך, עושים הפסקה של חודשיים ומשתמשים בו שוב במשך חודש. במקרים אקוטיים ניתן לקחת 400 מ"ג ליום.
ניתן להשיג את  המומיו בכדורים של 100 או 200 מ"ג.  ניתן להמיס אותו במים מזוקקים בריכוז של 1:10, כלומר, 5 ג' של מומיו ( האריזה המצויה בשוק) בתוך 50 מ"ל של מים, ולקחת 1.5 עד 2.0 מ"ל ליום.

 

 

הכותבת ד"ר מינה פארן- מרצה וחוקרת בתחום צמחי המרפא

 

מקורות:

  1. Koll R. Buhr M. et al,Phytomedicine; 11: 470-477, 2004.
  2. Kucera M. Kalal J. Polesna Z. Adv. Ther; 17: 204-210, 2000.
  3. Bluementhal M. Busse WR. Goldberg A American Botanical Council, Austin TX, 2000.
  4. Horstail, Equisetum arvense, PDR for Herbal Medicine, Thrd Ed. Thomson PDR, p. 450-451.
  5. Molgaard J. von Schenck H. & Olson AG Atheroscler; 65: 173-179, 1987
  6. Zhao WS. et al. Acta Pharmacol.Sinica; 14: 273-276, 1993
  7. Leblan D. Chantre P. Fournie B. Joint Bone Spine; 67: 462-467. 2000
  8. Chrubasik S. et al. Phytomedicine; 3: 1-10, 1996


הוסף תגובה חדשה
תגובות
27/08/14, 17:48
מ. אליהו
שימוש במומיו בהריון והנקה
תנאי השימוש באתרקישוריםצור קשר • כל הזכויות שמורות פארמה-ליין © 2007