הצהרת נכנס לאתר

 

האתר מיועד לרוקחים ולאנשי מקצוע בתחום הפרמצבטיקה בישראל וכן לרופאים, צוות רפואי ואחרים העוסקים בתחומים הרלוונטיים בישראל. המידע הכלול באתר הוא מידע מקצועי ומדעי ומנוסח בהתאם. 

 

האמור באתר ביחס לתכשירים, טיפולים, וטכנולוגיות רפואיות אחרות מיועד למתן מידע כללי בלבד, ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם אנשי מקצוע.

 

השימוש בתכשירים, ובטכנולוגיות הרפואיות, או בטיפולים הנזכרים באתר כפוף לתנאי הרישום שלהם ולאמור בעלון לרופא ובעלון לצרכן הרלוונטיים, או למידע בספרות המקצועית הרלוונטית ואין לראות באמור באתר משום עידוד ו/או המלצה לעשיית שימוש בתכשירים, טיפולים וטכנולוגיות רפואיות אחרות שלא בהתאם לתנאים אלה.

 

המידע המופיע באתר זה אשר מובא מטעם חברות התרופות / מזון רפואי / ציוד רפואי, הינו על אחריות הגוף אשר העביר אלינו את המידע.

 

השימוש באתר הוא על פי "תנאי השימוש באתר" כפי שמתפרסמים באתר.

 

אני מסכים ומצהיר כי אני עומד בתנאים לכניסה לאתר



כניסה למנויים
כתובת דוא"ל:
ססמא:
משתמש חדש

pharmaline-facebook

 

הרפורמות המוצעות בשוק התרופות - חוק ההסדרים לשנת 2006
מאת שגב שני

כמו בכל שנה, נפתחת מחדש סאגת הרפורמה במערכת הבריאות לפי תפיסתו של משרד האוצר. בחודש אוגוסט התקבלו החלטות הממשלה המהוות את הבסיס להצעת חוק ההסדרים לשנת התקציב 2006. מטרת מאמר זה לסקור את משמעויותיו של חוק ההסדרים בהקשר החקיקתי והפוליטי ולדון בהצעות השונות המפורטות בהצעת החוק לשנה הקרובה.

 

חוק ההסדרים


חוק ההסדרים, או בשמו המלא והעדכני - חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), הוא המכשיר העיקרי שיש בידי המשק הישראלי כיום לעיצוב המדיניות הכלכלית. הוא ואחיו התאום, חוק התקציב, פועלים באותה צורה ב-20 השנים האחרונות.


הליך חקיקה רגיל מתחלק לשני סוגים: הצעת חוק פרטית והצעת חוק ממשלתית. הצעות חוק פרטיות מוגשות על ידי חברי כנסת ונדרשות לעבור הליך מקדמי של קריאה טרומית. הצעת חוק ממשלתית מועלית ע"י אחד ממשרדי הממשלה, ומועברת לכנסת ישירות לקריאה ראשונה. אם יש לה רוב, היא מועברת לוועדה נושאית שדנה בפרטי הצעת החוק. לאחר אישור הנוסח בידי הוועדה, חוזרת הצעת החוק למליאה לקריאה שנייה (הצבעה על כל סעיף ועל ההסתייגויות לו בנפרד) ולקריאה שלישית (הצבעה על נוסח כל הצעת החוק). אם החוק חשוב לשרידותה של הממשלה, אפשר להעביר אותו תוך שבוע-שבועיים. בדרך כלל, הליך החקיקה אורך שנים - אין הגבלת זמן.

לעומת זאת, חוק ההסדרים הוא אסופה של תיקוני חקיקה קיימת המוגשת יחד עם חוק התקציב, כשבמקור דובר על תיקוני חקיקה טכניים שנועדו להתאים את החקיקה הקיימת לתקציב החדש של המדינה (שינוי שיעורי מסים ואגרות, ביטול פטורים וכו'). בפועל, משמש חוק ההסדרים בשנים האחרונות לקידום חקיקה שהקשר בינה לבין תקציב המדינה הרלוונטי הוא קלוש, והוא מהווה למעשה מסלול עוקף חקיקה ראשית.

החוק מתחיל את דרכו באגף התקציבים של משרד האוצר. כלכלני אגף התקציבים במשרד האוצר כותבים טיוטה המועברת לשר האוצר, שלרוב לא משנה אותה. שר האוצר מעביר אותה לשולחן הממשלה ולאחר מכן לוועדת שרים לחקיקה. גם הם בד"כ לא משנים אותה והיא מועברת לכנסת ב-1 בנובמבר בכל שנה, יחד עם חוק התקציב שעוסק במספרים.

באופן עקרוני, יש לכנסת סמכות להחליט לאיזו ועדה להעביר את חוק ההסדרים, והיא יכולה גם לפצל אותו. מה שקורה בפועל הוא שדנים בו בוועדת הכספים, שהיא בשליטת הקואליציה. בהתאם לחוק יסוד הממשלה, אם התקציב לא מאושר עד 31 במארס בשנה הרלוונטית, הממשלה נופלת והכנסת מתפזרת. לכן, חוק ההסדרים מאושר בדרך כלל במהירות שיא, מצביעים עליו במשך כמה ימים ברציפות, ביום ובלילה, כשלחברי הכנסת אפשרות מועטה להתעכב ולהתעמק בעניינים עליהם הם מצביעים. בפועל, חלק ניכר מהצעות פקידי האוצר מוצא עצמו בסופו של דבר בספר החוקים. באופן זה מצליח משרד האוצר לבצע רפורמות מרחיקות לכת, מבלי שהתקיים דיון ציבורי נאות בנושא, ולעתים אף בניגוד לעמדת אנשי המקצוע במשרדי הממשלה הרלוונטיים.

 

הרפורמה המוצעת בשוק התרופות בשנת 2006

 

החלטות הממשלה מה-9 באוגוסט 2005 מתייחסות לארבעה נושאים מהותיים בשוק התרופות:

  1. "הרחבת סמכויות אחיות, רוקחים ובעלי מקצוע פארה-רפואיים"
    הממשלה מחליטה לתקן את פקודת הרוקחים באופן שייקבע כי רוקח יהיה רשאי לנפק תכשיר מרשם שלא לפי מרשם חתום בידי רופא, בהתאם להוראות ולתנאים שיקבע שר הבריאות. שר הבריאות יקבע הוראות לגבי סוגי התכשירים שינופקו, המצבים הרפואיים שבשלהם ניתן יהיה לנפק את התכשירים, ותנאי ההכשרה הנדרשים מרוקח לשם ביצוע ניפוק כאמור.
    כמו כן, מתבקש מנכ"ל משרד הבריאות להגיש לשרי הבריאות והאוצר המלצות שיפרטו אילו מהפעולות הרפואיות שכיום הן בסמכותו של רופא בלבד, יהיו גם בסמכותם של רוקח, אחות או בעל מקצוע פארה-רפואי אחר.

  2. "מנגנון הערכת טכנולוגיות רפואיות"
    שרי הבריאות והאוצר ימנו את ועדת הסל שהרכבה 24 חברים, מתוכם 3 כלכלנים. הוועדה תגיש את המלצותיה למועצת הבריאות ולשרי הבריאות והאוצר תוך 4 חודשים מיום מינויה (1 בספטמבר), לכל היותר.
    לוועדה תמונה ועדת משנה בהשתתפות נציגי משרד הבריאות, משרד האוצר וקופות החולים, שתעסוק בתמחור כל טכנולוגיה המיועדת להיכלל בסל. ועדת המשנה תעביר את המלצותיה לוועדת המחירים, אשר תקבע את עלות הכללתה של כל טכנולוגיה. במידה שוועדת המחירים תקבע מחיר שונה, מחיר זה יהיה המחיר הקובע בעת תמחור עלות הכללת הטכנולוגיה בסל.

  3. "צמצום ניגודי עניינים בשיווק תרופות"
    לקבוע בחוק שירות הציבור (מתנות), כי על כל מתנה הניתנת על ידי ספק תרופות או ציוד רפואי, יחולו הוראות החוק גם על עובד של קופת חולים או של בית חולים ציבורי.
    בהקשר זה מוגדרת מתנה, מעבר להגדרתה בחוק המקורי, גם כמתן כסף במזומן, מימון או סבסוד של הוצאות לינה, לימודים, כנס או נסיעה לחוץ לארץ.

    לצורך הבהרה:  חוק שירות הציבור (מתנות) קובע כי אין עובד ציבור רשאי לקבל מתנות במסגרת תפקידו אלא על פי היתר. בכל מקרה אחר, על העובד להעביר את המתנה או שוויה למעבידו, ובמקרה של קופת חולים או בית חולים ציבוריים, עליו להעביר את שוויה למדינה. 

  4. "הפחתת מחירים מרביים לתרופות מרשם"
    שרי הבריאות והאוצר יתקנו את סעיף 63 לפקודת הרוקחים, ולפיו מחירי התרופות ייקבעו לפי ממוצע המחירים ב-6 מדינות (בנוסף לארבע המדינות הקיימות ייכללו גם ספרד ויוון). כמו כן, מחיר התרופה בישראל ייקבע על ידי הכפלת המחיר הממוצע בארצות הייחוס שנקבעו, ביחס בין מדד רמת המחירים בישראל לבין מדד רמת המחירים בארצות הייחוס שנקבעו, וזאת על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מבלי להיכנס לניתוח ההצעות ולחוות דעה על אופן השפעתן על השוק, מן הראוי להצביע על העובדה הברורה שמשרד האוצר מגדיל את שליטתו במערכת הבריאות וזאת מתוך מטרה לשלוט בתקציבה. כמו כן, ברור כי כוונת הממשלה היא להביא לחיסכון בהוצאות מערכת הבריאות. במאמר מוסגר נציין: אין ספק כי סעיף א' מוכיח, שגם אם טרם יושמה בפועל, הגישה לפיה הרוקח הוא איש מקצוע המתמחה בתרופות ובשימוש המושכל בהן, ברורה לאנשי משרד האוצר, וכן מקובלת עליהם ההנחה שפעילות הרוקח יכולה לחסוך משאבים למערכת הבריאות.

 

כאמור בהקדמה, החלטות הממשלה הן צעד ראשון בדרך הארוכה של אישור חוק ההסדרים. משרד האוצר צריך להציג טיוטה של חוק ההסדרים שתועבר לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה ומשם תעבור לדיון בוועדת הכספים בכנסת ולאישור במליאה. מניסיון שהצטבר בשנים קודמות, ברור כי ניתן לשנות את נוסח ההחלטות ואפשר גם שחלק מהן לא יצליח להגיע לקו הסיום.  

 

 

הערה: הדעות המובעות במאמר זה הן דעותיו האישיות של המחבר ואינן מייצגות בהכרח את עמדת מקום עבודתו.

 

הכותב ד"ר שגב שני- מנהל רפואי, חברת יאנסן- סילאג, אוניברסיטת בן- גוריון, באר- שבע

 

הוסף תגובה חדשה
תגובות
לא נשלחו עדיין תגובות.
תנאי השימוש באתרקישוריםצור קשר • כל הזכויות שמורות פארמה-ליין © 2007