אנא סובבו את הטלפון שלכם.
לפי המילון הרפואי על שם דורלנד, זואונוזות (ZOONOSES) הן מחלות המועברות מבעלי חיים לבני אדם במצבים טבעיים. הגדרה זו דורשת ללא ספק מחשבה שנייה לאור התפתחויות שחלו בשנים האחרונות. כדאי לציין, כבר בשלב זה, שמרבית המחלות הזיהומיות שהגיחו לאחרונה (כמו AIDS, SARS, שפעת העופות ורבות אחרות) מקורן בבעלי חיים. קיימת רשימה ארוכה מאוד של מחוללי מחלות זיהומיות שמקורם בבעלי חיים ושמסוגלים לגרום למחלות בבני אדם. מתוך 1,407 מחוללי מחלות זיהומיות ידועים בבני אדם, 58% הם בקטגוריה של מחוללים זואונוטיים.
מחלות המועברות ע"י חיות מחמד
| ציפורים |
ציפורים המוחזקות כחיות מחמד מסוגלות להעביר, אם כי לעתים רחוקות, מחוללי מחלות לבני אדם. לדוגמה: אפרוחים וברווזונים עלולים להדביק בחיידקי סלמונלה, שיגרמו בבני אדם לשלשול או לעתים למחלת חום. מגע עם תוכים או עם ציפורים אחרות עלול לגרום (לעתים רחוקות) לפסיטקוזיס המתאפיינת בתסמינים של דרכי הנשימה ובעיקר דלקת ריאות. בלשלשת של יונים וציפורי בר אחרות ניתן למצוא פטרייה הנקראת קריפטוקוקוס. הקריפטוקוקוס יכולה לחדור דרך דרכי הנשימה של בני אדם ולגרום לזיהום ראשוני בריאות, אשר עלול להתפשט למערכת העצבים המרכזית, במיוחד בחולים הסובלים מדיכוי מערכת החיסון.
| חתולים |
למרות שחתולים מסוגלים, לעתים רחוקות, להעביר מחלות לבני אדם, רובם המכריע של מגדלי חתולים בביתם אינם נדבקים. במערכת העיכול של חתולים נמצא טפיל הטוקסופלזמה, אך במרבית האנשים הנדבקים בטפיל זה, ההדבקה מתרחשת עקב אכילת בשר נא או לא מבושל דיו. זיהום על ידי טוקסופלזמה בבני אדם היא תופעה שכיחה ובדרך כלל ללא משמעות קלינית. אבל כשהמגע הראשון עם טוקסופלזמה מתרחש בזמן הריון, אזי הזיהום המתפתח באישה ההרה עלול לסכן את העובר. בנוסף, אצל אדם הסובל ממחלה שגורמת לדיכוי ניכר של מערכת החיסון, זיהום בטפילי טוקסופלזמה שהיה עד אז רדום, עלול להתלקח (בעיקר במערכת העצבים המרכזית) ולגרום תסמינים קליניים קשים. לכן, מומלץ לנשים בהריון, שטרם נחשפו לטפיל הטוקסופלזמה, להימנע ממגע ישיר עם הפרשות חתולים ולרחוץ ידיים לאחר מגע עם חתולים או הפרשותיהם. כמו כן, עליהן להימנע גם מאכילת בשר שאינו מבושל די הצורך.
מחלה זיהומית נוספת שעלולה לעבור מחתולים לבני אדם מכונה בשם "שריטת החתול". מחלה זו נגרמת על ידי החיידק ברטונלה הנסלה. ניתן לבודד חיידק זה מתרביות דם של 90% מגורי חתולים, אבל למרות נוכחות החיידק בדמם, הגורים לא מראים כלל סימני מחלה. כתוצאה משריטה, נשיכה או לעתים אף על ידי עקיצת פרעושי חתול, החיידקים הנ"ל מוחדרים דרך העור וגורמים בדרך כלל להופעת נגע עורי באזור החדירה והגדלה של בלוטות לימפה אזוריות. לעתים רחוקות עלול הזיהום להתפשט גם לאיברים פנימיים, כולל ריאות, מוח ולב. בדרך כלל הגדלת הבלוטות חולפת לאחר מספר שבועות גם ללא טיפול אנטיביוטי.
לפעמים חיידקי מעיים כגון סלמונלה וקמפילובקטר מסוגלים לעבור מחתולים לבני אדם. אשר לנשיכות של חתולים, ב-90% מהמקרים מתפתח זיהום באזור הנשיכה על ידי מגוון רחב של חיידקים. מקובל במקרים אלו לתת טיפול מונע באוגמנטין למשך מספר ימים. העברת כלבת מחתולים היא אירוע נדיר אך אפשרי. לאחר נשיכת חתול או בעל חיים אחר חייבים להתייעץ עם רופאי לשכת הבריאות המחוזית, כדי לברר אם צריך לקבל חיסון נגד כלבת.
בנוסף, חתולים יכולים להעביר סדרה ארוכה של טפילי מעיים וזיהומים פטרייתיים המועברים מפרוות החתול לעור האדם. בעת ההמלטה, חתולה עשויה להפיץ לאוויר תרסיס המכיל חיידקי קוקסיאלה, שעלולים לגרום בבני אדם לקדחת Q. הביטוים הקליניים של מחלה זו דומים במרבית המקרים לאלו של שפעת. לפני מספר חודשים אירעה התפרצות של מחלה זו במוסד חינוכי בארץ, בו חלו מספר גדול של תלמידים וגם עובדים. במקרה זה הועלה חשד שמקור הזיהום היה חתולה שהמליטה את גוריה בקרבת מערכת מיזוג האוויר.
כלבים |
מגוון מחוללי מחלות זיהומיות המסוגלים לעבור מכלבים לבני האדם דומה לזה שצוין לגבי חתולים. גם במקרה של מגע עם כלבים, אמצעי זהירות פשוטים כרחיצת ידיים יכולים למנוע זיהומים נדירים אלו. ייעוץ תקופתי עם רופא וטרינר שימליץ על חיסונים נגד כלבת ומחלות אחרות, וטיפול מונע בטפילי מעיים, יקטינו בצורה משמעותית את האפשרות להעברת מחוללי זיהום. בנוגע לכלבת במדינת ישראל, מרבית בעלי החיים המאובחנים כחולים בכלבת אינם כלבים, והמקרים הנדירים של כלבת בבני אדם שאובחנו בעשור האחרון קשורים במגע עם בעלי חיים אחרים. בכל אופן, חובה להתייעץ עם לשכת הבריאות המחוזית לאחר אירוע של נשיכת כלב או בעל חיים אחר.
כלבים הגדלים באזורים כפריים עלולים להעביר, אם כי לעתים נדירות, מחלה חיידקית המכונה לפטוספירוזיס. היא מתאפיינת במחלת חום ולעתים רחוקות גם בפגיעה רב-מערכתית המערבת את הכליות ומערכת העצבים המרכזית. בעבר, כלבי כפר העבירו לעתים לבני אדם טפיל המכונה אכינוקוקוס. הידבקות במחלה זו בימינו נדירה ביותר בארץ, וזאת מאחר ששחיטת צאן ובקר נעשית בצורה מסודרת ומבוקרת. ילדים קטנים המשחקים עם כלבים ובאים במגע עם הפרשותיהם, עלולים לפעמים להידבק בטפיל הטוקסוקארה. זיהום בטפיל זה בדרך כלל אינו מבטא סימנים קליניים, והסמן היחיד לקיום הזיהום הינו הופעת ריבוי של תאי דם מסוג אאוזינופילים. ניתן לאבחן זיהום זה על ידי בדיקה סרוליגית המתבצעת במעבדה הפרזיטולוגית המרכזית של משרד הבריאות בירושלים.
| דגים |
אנשים המחזיקים אקווריום בביתם עלולים להידבק בעת ניקויו מהחיידק מיקובקטריום מרינום. חיידק זה מתרבה בצורה מיטבית בטמפרטורות שבין 20 ל-30 מעלות וגורם לזיהום מפושט וקטלני אצל דגים. בקרב בני אדם מוגבל הזיהום לעור ולבלוטות הלימפה, וניתן לטפל בו בהצלחה על ידי מתן ממושך של קלריטרומיצין או תרופות אנטיביוטיות אחרות.
| זוחלים |
בשנים האחרונות הפך הדבר לאופנה להחזיק זוחלים שונים כחיות מחמד בבית (צבים, נחשים, לטאות וכד'). בארה"ב, כ-3% מהמשפחות מחזיקות זוחל כחיית מחמד. סוגים שונים של סלמונלה מהווים חלק מהפלורה הנורמלית של בעלי חיים אלו. חיידיקי הסלמונלה יכולים להדביק בני אדם ולגרום בעיקר לזיהומים של דרכי העיכול ולעתים גם למחלת חום ממושכת. מומלץ למנוע מגע ישיר בין זוחלים לילדים מתחת לגיל 5, או לאנשים הסובלים ממחלות המחלישות את מערכת החיסון. בכל מקרה, על אנשים הבאים במגע ישיר עם בעלי חיים אלו לרחוץ ידיים מייד לאחר המגע.
חיות מחמד קטנות (POCKET PETS ) |
בקבוצה זו נכללים מכרסמים שונים כגון שפנים, ארנבות, עכברים ועוד. גם בעלי חיים אלו יכולים להעביר לבני אדם חיידקי מעיים כמו סלמונלה, ולעתים רחוקות גם נגיף הנקרא לימפוציטיק כוריאומנינגיטיס, שעלול לגרום לדלקת נגיפית של קרום המוח בבני אדם.
לפני כשנתיים, תוארה בארה"ב התפרצות של MONKEYPOX, כתוצאה מיבוא חיות מחמד אקזוטיות מיבשת אפריקה. המחלה דומה מבחינה קלינית לאבעבועות שחורות, אך חומרתה פחותה.
מחלות המועברות ע"י חיות משק
מגע ישיר עם בעלי חיים הגדלים בחווה עלול לחשוף בני אדם למגוון רחב של מחלות. מחוללי המחלות הזיהומיות בקבוצה זו הם חיידקי מעיים כגון סלמונלה, קמפילובקטר – הנמצאים בעיקר בעופות ובקר; וירסיניה אנטרוקוליטיקה – בעיקר בחזירים. בשנים האחרונות תוארו התפרצויות לא מעטות של זיהום על ידי סוג מיוחד של חיידק קולי המכונה O157:H7. חיידק זה גורם בשלב ראשון לשלשול ובשלב מאוחר יותר לתסמונת המוליטית אורמית, המתבטאת בחוסר דם משני וגורמת להרס כדוריות אדומות ולפגיעה כלייתית חמורה, המצריכה לעתים דיאליזה או השתלת כליות. בארה"ב מחלה זו היא הסיבה השכיחה ביותר לדיאליזה בקרב ילדים. חשוב לכן להקפיד על רחיצת ידיים לאחר מגע עם חיות משק או עם הפרשותיהן.
זיהומים מחיידקים הגורמים לקדחת Q ולברוצלוזיס מופצים בעיקר בעת ההמלטה. בין הזיהומים הטפיליים יש לציין את הקריפטוספורידיום, העלול לעבור לבני אדם מסוסים, בקר וחיות משק אחרות, ולגרום לשלשול ולמחלת חום שנמשכות כשבוע. אם אדם סובל ממחלה הפוגעת במערכת החיסון, זיהום על ידי קריפטוספורידיום עלול להפוך לכרוני, עם קושי רב בהדברת הטפיל.
מדי פעם מתוארים בארץ מקרים בהם בקר או חיות משק אחרות נדבקות בכלבת, ואז יש לחסן את האנשים שבאו במגע עם בעלי החיים הנגועים.
מחלות המועברות ע"י חיות בר
כעיקרון, מומלץ לא לבוא כלל במגע ישיר עם חיות בר למיניהן, ויש להתבונן בהן תוך שמירת מרחק סביר. נגיעה בחיות בר עלולה לגרום הידבקות במחלות זיהומיות שונות. ידוע שבמדינות מתקדמות, כולל ישראל, ארה"ב ואחרות, רוב מקרי הכלבת מאובחנים בחיות בר. בארה"ב (לא בישראל) כלבת מועברת לבני אדם גם ע"י עטלפים. קופים מסוג מקאק יכולים להעביר זיהום על ידי נגיף B. זיהום זה הינו נדיר אך לרוב קטלני, והוא אחת הסיבות לאיסור שחל (גם במדינת ישראל) על החזקת קופים כחיות מחמד. בעלי חיים שונים, בעיקר יונקים למיניהם, עלולים להעביר לבני אדם מחלות חיידקיות מגוונות כגון: ברוצלוזיס, שחפת, דבר, טולרמיה ועוד, וגם מחלות הנגרמות על ידי טפילים ופטריות.
מחלות המועברות עם המזון
קיימת רשימה ארוכה של מחוללים, בעיקר חיידקים, העלולים להגיע מהחווה לשולחן בחדר האוכל בדרכים שונות ומשונות והיכולים לפעמים לעקוף בצורות בלתי צפויות ומפתיעות את אמצעי המניעה באתר השחיטה, הייצור ואף הכנת האוכל במטבח. למשל, חיידקי סלמונלה או קמפילובקטר עלולים לזהם בשר עוף או בקר גם כשהבשר אינו מראה כל סימנים חיצוניים של זיהום. בעת הכנת האוכל במטבח, חיידקים אלו יכולים לזהם בצורה צולבת גם מאכלים אחרים שמוגשים ונאכלים ללא בישול.
כדי למנוע הידבקות ממחוללי זיהום במזון יש להקפיד על כללים פשוטים:
לשמור על היגיינה – רחיצת הידיים וניקוי משטחי העבודה והכלים במטבח.
להפריד בין מזון מבושל למזון נא.
להקפיד על כללי בישול – טמפרטורה מעל 70 מעלות למשך זמן מתאים.
לשמר מזון בטמפרטורות מתאימות – מתחת למינוס 5 מעלות במקרר.
מומלץ להשתמש במוצרי מזון איכותיים ובמים נקיים.
לפיקוח הווטרינרי יש תפקיד מכריע במניעת מחלות זיהומיות המועברות עם המזון: פיקוח על אופן השחיטה של בעלי החיים והפרדה מיידית ויעילה בין איברים פנימיים וחלקי בשר שונים; הקפדה על הקפאה למשך מספר שעות של דגים המיועדים לאכילה ללא בישול (סושי), כדי להשמיד טפילים בבשר הדגים.
מחלות המועברות על ידי חרקים
בארץ מאובחנות מספר מחלות המועברות מבעלי חיים לבני אדם באמצעות חרקים שונים. למשל, קדחת מערב הנילוס מועברת מציפורים לבני אדם באמצעות יתושים. בשנת 2000 אושפזו בבתי חולים בישראל מעל 400 חולים עם מחלה זו. יש לציין שמרבית הנדבקים בנגיף אינם מבטאים כלל סימנים קליניים.
גם קרציות יכולות להעביר ריקטציות שונות, חיידקי בורליה ואחרים, הגורמים בעיקר למחלות חום.
מחלות זיהומיות חדשות
בשלושת העשורים האחרונים הופיע מספר רב של מחלות זיהומיות חדשות כגון: AIDS, SARS, תסמונת ריאתית על ידי נגיף Hanta ומחוללים רבים אחרים. מוצע לכנות מחלות אלו "מחלות מגיחות", כתרגום למונח "Emerging infections". ניתוח של התפרצויות אלו מלמד על מודל שחוזר על עצמו ללא יוצא מן הכלל:
מקור המחולל הינו תמיד בחיית בר מסוימת, במקרה של AIDS מדובר במין של קוף המכונה PAN TROGLODITES TROGLODITES.
חציית המחסום בין המינים נעשה בדרך כלל רק במספר מועט של מקרים. המעבר מתאפשר על פי רוב כתוצאה משינויים אקולוגיים או משינויים מעשי ידי אדם הנותנים הזדמנות יוצאת דופן לחציית המחולל בין המינים.
תהליך ההתפשטות של המחולל בין בני האדם מתאפשר על ידי "מגברים" מעשה אדם. לדוגמה, במקרה של SARS: בתי מלון, בנייני מגורים או בתי חולים ענקיים, בהם מתפשט הנגיף בקלות מאדם לאדם.
מעניין לציין שמרבית מחוללי מחלות זיהומיות המתאימים לשימוש כנשק ביולוגי הם מחוללים זואונוטיים.
| סיכום |
חלק גדול של מחוללי מחלות זיהומיות בבני אדם מקורם בבעלי חיים. דרכי ההעברה מגוונות וכוללות מגע ישיר, היווצרות תרסיסים, מזון, חרקים וכו'. השינויים האקולוגיים המתרחשים לאחרונה תורמים יותר ויותר להגחתן של מחלות זיהומיות חדשות שמקורן בעלי חיים שונים.
סילביו פיטליק – מומחה לרפואה פנימית ומחלות זיהומיות מנהל מחלקה פנימית ג', מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון
