הצהרת נכנס לאתר

 

האתר מיועד לרוקחים ולאנשי מקצוע בתחום הפרמצבטיקה בישראל וכן לרופאים, צוות רפואי ואחרים העוסקים בתחומים הרלוונטיים בישראל. המידע הכלול באתר הוא מידע מקצועי ומדעי ומנוסח בהתאם. 

 

האמור באתר ביחס לתכשירים, טיפולים, וטכנולוגיות רפואיות אחרות מיועד למתן מידע כללי בלבד, ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם אנשי מקצוע.

 

השימוש בתכשירים, ובטכנולוגיות הרפואיות, או בטיפולים הנזכרים באתר כפוף לתנאי הרישום שלהם ולאמור בעלון לרופא ובעלון לצרכן הרלוונטיים, או למידע בספרות המקצועית הרלוונטית ואין לראות באמור באתר משום עידוד ו/או המלצה לעשיית שימוש בתכשירים, טיפולים וטכנולוגיות רפואיות אחרות שלא בהתאם לתנאים אלה.

 

המידע המופיע באתר זה אשר מובא מטעם חברות התרופות / מזון רפואי / ציוד רפואי, הינו על אחריות הגוף אשר העביר אלינו את המידע.

 

השימוש באתר הוא על פי "תנאי השימוש באתר" כפי שמתפרסמים באתר.

 

אני מסכים ומצהיר כי אני עומד בתנאים לכניסה לאתר



כניסה למנויים
כתובת דוא"ל:
ססמא:
משתמש חדש

pharmaline-facebook

 

סרטן הפרוסטטה - טיפול ומניעה באמצעות צמחי מרפא
התפרסם במהדורה מס' 20  (פברואר-מרץ 2006) במדור רפואה משלימה
מאת מינה פארן

סרטן הפרוסטטה הוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב גברים. אצל גברים רבים הסרטן ממוקם בבלוטת הערמונית והם אינם יודעים כלל על קיומו. הוא מתגלה לעתים קרובות על ידי בדיקה שגרתית של PSA- prostate-specific-antigen. אך בחלק מהמקרים הסרטן מתפרץ, שולח גרורות והופך לסרטן ממאיר.

מחקרים הראו ששכיחות הסרטן המקומי דומה בארצות המערב ובסין; לעומת זאת שכיחות הסרטן הממאיר גדולה בארצות המערב פי 20 מאשר בסין (1,2). אבל בקרב מהגרים מסין, יפן או אפריקה החיים בארה"ב, עולה שכיחות הסרטן הממאיר לאחר שהם מסגלים לעצמם את אורח החיים המערבי, עד שהיא משתווה לזו של האוכלוסייה המקומית (3,4). מכך ניתן להסיק שאורח החיים המערבי מעודד הפיכה של סרטן ממוקם, שאינו מסוכן, לסרטן ממאיר לטאלי, או שהוא גורם ליותר גברים לחלות בסרטן ממאיר ומסוכן. מחקרים הצביעו על קשר בין סרטן הערמונית, בדומה לסרטן השד, הרחם, השחלות והאשכים, לבין תזונה עשירה בשומנים רוויים מן החי או הצומח.

לסרטן הערמונית יש קשר הדוק עם כמה הורמונים. ההורמון שנחשב למגביר שגשוג של תאי בלוטת הערמונית הוא dihydrotestosterone - DHT. התוצאה היא גידול של הערמונית, שגורם ללחץ על צינור השתן ולהפרעות במתן שתן. 
 DHT נוצר על ידי פעולת האנזים 5-alfa-reductase על הטסטוסטרון.

הורמונים נוספים הקשורים לסרטן הערמונית הם אסטרוגנים, הנוצרים על ידי פעילות של האנזים aromatase על הטסטוסטרון, וכן נשאים של הורמונים, במיוחד  sex hormone-binding globulin - SHBG(5). SHBG הוא חלבון המצוי בפלסמה, ונקשר לאנדרוגנים ולאסטרוגן. בכך הוא מווסת את ריכוז ההורמונים החופשיים המצויים בפלסמה. הממברנה הפלסמטית של בלוטת הערמונית מכילה קולטנים ייחודיים ל-SHBG, שממלא תפקיד בתהליך הגדלת בלוטת הערמונית.

צמחים בעלי פעילות אנטי-אנדרוגנית הגדלים באזורים שונים על פני כדור הארץ, והתושבים הכירו אותם וידעו כיצד להשתמש בהם. הידוע מביניהם הוא Serenoa repens - Saw palmetto,  שנחקר יותר מכל האחרים, ושתכשירים רבים ממנו מצויים בשוק.


Serenoa repens


 זהו צמח ממשפחת הדקליים ומשתמשים בפירות שלו. מחקרים in vivo ו-in vitro הוכיחו שהוא מעכב את האנזים 5-אלפא רדוקטאז, מעכב קשירה לרצפטור של DHT ובעל השפעות אנטגוניסטיות לאסטרוגן (6,7). הפאזה הליפידית של הצמח אחראית לפעילותו. משתמשים בטינקטורה במינון של 3-5 מ"ל שלוש פעמים ביום, או במיצוי מכויל המכיל 80%-90% של הליפידים במינון של 160-320 מ"ג ליום, כאשר משתמשים בו כצמח יחיד.

צמחים נוספים בעלי פעילות אנטי-הורמונלית הם קליפת הגזע של Pygeum  africanum ושורש הסרפד - Urtica dioica. צירוף של שני הצמחים הוכח in vitro כמעכב של האנזימים  5-אלפא-רדוקטאז ו-aromatase (8). האנזים aromatase הופך טסטוסטרון לאסטרוגנים, שעלולים לעורר סרטן של הפרוסטטה. שורש הסרפד מעכב קישור של SHBG לקרומי התאים של בלוטת הערמונית (9).

 

Serenoa Repens

 

Pygeum africanum

 

הוא עץ קטן ממשפחת הוורדניים שמוצאו מדרום אפריקה. שימוש רפואי נעשה בקליפת הגזע. המרכיבים הפעילים שלו הם פיטוסטרולים: beta-sitosterol ו-beta-sitosterone;
טריטרפנים פנטה-ציקליים: ursolic acid  ו-oleanic acid וכן אסטרים של חומצה פרולית.

מחקרים קליניים הראו שהשימוש בו גורם שיפור בזרימת השתן וירידה בתכיפות הטלת שתן.

 

פיטוסטרול

 

.Urtica spp - סרפד

 

הסרפד הוא צמח נפוץ מאוד בארץ ובעולם ושייך למשפחת הסרפדיים - Urticaceae. מינים אחדים של הצמח נחקרו והשימוש בהם רב. כבר שנים רבות ידוע השימוש בנוף הצמח למזון ולרפואה. התועלת שבשימוש בשורש הצמח לטיפול בבלוטת ערמונית מוגדלת הוכחה רק בשנים האחרונות. מהשורש בודדו מרכיבים רבים השייכים לקבוצות כימיות שונות, כגון חומצות שומניות, טרפנים, phenylpropanes, lignans קומרינים, טרי-טרפנים, סטרולים, לקטינים, ceramides, scopolotine, beta-sitosterol, stigmasterol, campesterol, daucosterol, חומצה אוליאנית וחומצה אורסולית.

שורש הסרפד מעכב קשירה של 5alfa-dihydrotestosterone  ל-sex hormone binding globulin (SHBG). מיצוי של השורש ב-10% אלכוהול הפחית את קשירת ה-SHBG ל-5alfa-dihydrotestosterone ב-67% (5). שורש הסרפד מפחית את הסימפטומים הקשורים לבלוטת ערמונית מוגדלת, אבל אינו גורם להקטנת הבלוטה ולחזרתה לגודל הטבעי. המיצויים מהשורש מונעים עצירת שתן, דליפת שתן והשתנה תכופה.

 

מינון: חליטה מהשורש 4-6 ג' ליום, מיצוי יבש ב-20% מתנול בריכוז 5:1 600-1200מ"ג, טינקטורה 1:5 ב-40% אלכוהול 5 מ"ל.

 

פיטואסטרוגנים

 

קבוצת מרכיבים שהוכח הקשר בינה לבין סרטן הורמונלי, כגון סרטן השד והפרוסטטה היא זו של הפיטואסטרוגנים.
פיטואסטרוגנים הן מולקולות בעלות פעילות אסטרוגנית. המונח אסטרוגן בא מestrus-, הכינוי לתקופת הפוריות בחיי האישה. המקור הוא שמה של אלת הפיריון, Oestre, אצל עמים אנגלו-סקסונים עתיקים. פיטואסטרוגנים אינם זהים במבנה המולקולרי שלהם לאסטרוגן האנושי, אבל יש דמיון מסוים שמאפשר להם להתקשר לרצפטורים של אסטרוגן המצויים בתוך התאים. המונח פיטואסטרוגן מתייחס לתפקוד יותר מאשר למבנה הכימי.

הפיטואסטרוגנים התגלו באוסטרליה בשנת 1946, כאשר כבשים שאכלו מין של תלתן, Trifolium substerraneum, הפכו לבלתי פוריות, ואילו הזכרים התחילו לייצר חלב. בשנת 1954 זיהו Bradbury ו-White בתלתן תרכובות אסטרוגניות, כולל formononetin ו-genistein. עד 1990 התגלו תרכובות אסטרוגניות ביותר מ-300 צמחים.

שלוש הקבוצות העיקריות של הפיטואסטרוגנים הן: Isoflavones, ,Coumestans Lignans והן משתייכות לקבוצה הגדולה של פוליפנולים.

 

Isoflavones

 

בודדו כ-70 איזופלבונים וכ-40 גליקוזידים של איזופלבונים. מביניהם קיימת פעילות אסטרוגנית ב:

4:5,7 - trihydroxyisoflavone  - Genistein
5,7 - dihydroxyisoflavone - Daidzein

Formononetin - 3-hydroxy-4-methoxyisoflavone
Biochanin A, glycitein

 

הם נפוצים בטבע בעיקר בצמחים ממשפחת הקטניות, מגבירים קישור של חיידקים קושרי חנקן ופעילים כנוגדי פטריות.

 

 

צמחים עשירים באיזופלבונים הם: פולי סויה, נבטי סויה, תלתן אדום, נבטים של קטניות, שורש של קודזו - Pueraria lobata.

האפיניות של האיזופלבונים של הסויה ושל צמחים אחרים, קטנה פי 1,000 מזו של האסטרדיול, אבל הריכוז שלהם יכול להיות גדול פי 1,000, כאשר משתמשים בסויה כמוצר מזון (10). מקובל בין החוקרים, שכאשר אוכלים איזופלבונים בריכוז של 100 מ"ג  ליום, מתקבלת בדם רמה המספיקה כדי לפעול על האסטרדיול החופשי המצוי בזרם הדם (11).
 
מחקרים ראשוניים מראים על קשר בין צריכת איזופלבונים מסויה ומתלתן אדום לירידה בסיכון לחלות בסרטן ערמונית ממאיר. מחקרים אחרים מראים ירידה ב-PSA, כתוצאה משימוש במוצרי סויה (12). PSA - Prostate Specific Antigen נוצר על ידי בלוטת הערמונית. רמת ה-PSA עלולה לעלות בדם במקרים של סרטן הערמונית, גידול שפיר של הבלוטה, זיהום או דלקת של הבלוטה.
לאיזופלבונים מסויה יש בנוסף פעילות של מעכבי צמיחת כלי דם חדשים (13), הם מחישים אפופטוזיס של תאי סרטן הערמונית
(14), מעכבים כמה אנזימים הקשורים לתהליך הסרטני והם נוגדי חמצון (15).

 

Coumestans

 

הנפוץ מביניהם הוא הקומסטרול המצוי בריכוזים נמוכים בצמחים רבים. ניתן לתאר את הקומסטרול כקומרין בעל אפיניות גבוהה לרצפטורים של אסטרוגן. הוא מצוי בעיקר בנבטי תלתן אדום, נבטי סויה, נבטי אלפלפה ועלי אלפלפה. הקומסטרול הוא הפיטואסטרוגן הפעיל ביותר, פי 30-100 יותר מאיזופלבונים. הקומסטרול המצוי בצמחי מרעה משפיע על הפוריות של צאן ובקר.

 

Lignans

 

אלה הם מרכיבים פנוליים המצויים בצמחים רבים. הם משמשים כאבני בניין לבניית הליגנין שבדופן התא הצמחי. ל-lignans יש פעילות אנטי-סרטנית, אנטי-מיטוטית, אנטי-אוקסידנטית, פעילות אסטרוגנית חלשה ופעילות נוגדת אסטרוגן.
 lignans הופכים בהשפעת חיידקי המעי הגס ל-enterodiol ו-enterolactone. מחקרים שנערכו בזרעי פשתן הראו עלייה תלויה במינון של אנטרודיול ואנטרולקטון בפלסמה ובשתן. נמצא שככל שצריכת חומרי המוצא גבוהה יותר, עולה ריכוז המטבוליטים שלהם והפרשתם בשתן עולה.

 

Linum usitatissimum -  פשתה

 

זהו צמח חשוב נוסף המכיל פיטואסטרוגנים. הם מצויים אצלו בזרעים ושייכים לקבוצת ה-(lignan  (16.

 

ליקופן

 

מחקרים שנעשו בשנים האחרונות הראו שהקרוטנואיד ליקופן מפחית סיכון לחלות בסרטן הערמונית. ליקופן הוא קרוטנואיד אדום עם 11 קשרים כפולים. המקור העשיר ביותר בליקופן הוא העגבנייה. מקורות נוספים: אבטיח, גויאבה אדומה, אשכולית אדומה, פפאיה ועוד.

ליקופן מעכב גידול של תאי סרטן הערמונית in vitro. מחקרים אפידמיולוגים לא הראו קשר ברור בין שימוש של ליקופן כתוסף מזון, או כעגבניות, לבין סרטן הערמונית (17)

 

 

ליקופן כמגן מפני סרטן

 

סיכום של 21 מחקרים שבדקו השפעה של אכילה יומיומית של עגבניות, מוצרים שונים של עגבניות או תוספי מזון של ליקופן, הראה ירידה של 11% בסיכון לחלות בסרטן הפרוסטטה (18) . הירידה התבטאה אצל אלה שקיבלו ריכוזים גבוהים של עגבניות מבושלות. המסקנות שהסיקו החוקרים הן שיש קשר בין ריכוזי ליקופן וסיכון נמוך יותר לחלות בסרטן הפרוסטטה, אבל חשוב לקבוע מהי הכמות וצורת הנתינה האופטימלית.

מחקרים נוספים הראו ירידה בסיכון לחלות גם בסרטן הקיבה (19) ובסרטן השד בהשפעת ריכוזים גבוהים של ליקופן, וכן ירידה ברמת PSA-prostate-specific antigen  בסרום אצל חולים בסרטן הפרוסטטה.

 

.Epilobium spp - ערברבה

 

משפחה: נר הלילה – Onagraceae.
תיאור בוטני: בארץ גדלים שלושה מיני ערברבה, שהנפוץ מביניהם הוא ערברבה שעירה,Epilobium hirsutum . הצמח גדל ליד ביצות, גדות נחלים ומעיינות. לסוג Epilobium משתייכים כ-200 מינים, שחלקם בעלי תכונות רפואיות. אלה הם צמחים עשבוניים רב-שנתיים או חד-שנתיים. ערברבה שעירה פורחת בחודשים יוני-דצמבר (20-23).

חלקי צמח בשימוש: שורש ונוף הצמח.
מרכיבים: פלבנואידים, myricitrin, quercetin isoquercetin, querctin, guaiaverin סטרואידים, במיוחד beta sitosterol טאנינים, מסוג ellagitannins, oenothein A ו-B.
פעילות: אנטי-מיקרוביאלי. מיצויים מימיים ואלכוהוליים הראו פעילות נגד פסוידומונס, מיני סטפילוקוקים, קנדידה. נוגד דלקת יעיל, אנטי-סרטני, אנטי-אנדרוגני, מעכב את האנזימים 5 אלפה-רדוקטאז ו-aromatase. מסייע במקרים של בלוטת ערמונית מוגדלת, ושל אי-שליטה במתן שתן אצל נשים וגברים.
האלגיטאנינים enothein A  ו-oenothein B אחראים לפעילות האנטי-אנדרוגנית של הצמח. הפוליפנולים אחראים לפעילות האנטי-מיקרוביאלית.
התוויות: לטיפול בבלוטת ערמונית מוגדלת, אי-שליטה במתן שתן, סרטן של בלוטת הערמונית, שיכוך כאבים שגרוניים או כמשכך כאב כללי.
התוויות-נגד: לא נמצאו.
עלים של כמה מיני Epilobium משמשים למאכל. ידוע בעיקר המין E. angustifolium, שעליו נאכלים חיים ומבושלים.
השפעה על סרטן הערמונית: מחקר שנערך לאחרונה הוכיח עיכוב של חלוקת תאי סרטן ערמונית אנושיים vitro in  על ידי מיצויים אלכוהוליים של Epilobium spicatum  E. rosmarinifolium,
 E. tetragonum.
השימוש בצמח כמעכב סרטן הערמונית ידוע ברפואה המסורתית ברוסיה. מטופלים מדווחים על ירידה ברמת PSA וריפוי מסרטן.
הכנות ומינון: מיצוי מימי או טינקטורה. מיצוי נוזלי 5-10 טיפות.

 

 

הכותבת ד"ר מינה פארן- מרצה וחוקרת בתחום צמחי המרפא


מקורות:

  1. Gu F. et al. Preliminary study of benign prostatic hyperplasia and prostatic cancer in China. Urology; 44: 688-691, 1994
  2. Carter HB. et al. Clinical evidence for the implications of the multistep development of prostate cancer. J. Urol; 143: 742-746, 1990.
  3. Shimazu H. et al. Cancers of the prostate and breast among Japanese and white immigrants in Los Angeles Country. Br J Cancer; 63: 963-966, 1991
  4. Moul JW. Black race is an adverse prognostic factor for prostate cancer recurrence following radical prostatectomy in an equal access health care setting. J. Urol; 155: 1667-1673, 1996
  5. Griffiths K. et al. Androgens, androgen receptors, antiandrogens and the treatment of prostate cancer. Eur. Urol; 32 (suppl. 3): 24-40, 1997
  6. Sultan C. et al. Inhibition of androgen metabolism and binding by a liposterolic extract of  “Serenoa repens B” in human foreskin fibroblasts. J. Steroid Biochem;. 20: 515-519, 1984
  7. Di Silverio F. et al. Evidence that Serenoa repens extract displays antiestrogenic activity in prostatic tissue of benign prostatic  hypertrophy. Eur Urol;. 21: 309-314, 1992
  8. Hartman RW. et al. Inhibition of 5-alpha-reductase and aromatase by PHL-00801 (prostatonin), a combination of PY 102 (Pygeum africanum) and UR 102 (Urtica dioica) extracts. Phytomedicine; 3: 121-128, 1996
  9. Gansser D. Spitteller G. Plant constituents interfering with human sex hormone-binding globulin. Evaluation of a test method and its application to Urtica dioica root extracts. Z. Naturforsch;. 50c: 98-104, 1995
  10. Goldin BR. et al. The relatinship between estrogen levels and diets of Caucasian American and Oriental immigrant women. Am J Clin Nutr; 44: 945-953, 1986
  11. Kurzer MS. Xu X. Dietary phytoestrogens (review). Ann Rev Nutr; 17: 353-381, 1997
  12. Jacobsen BK. et al. Does high soy milk intake reduce prostate cancer incidence? The Adventist Health Study (United States). Cancer Causes Control; 9: 553-557, 1998
  13. Fotsis T. et al. Genistein, a dietary-derived inhibitor of in vitro angiogenesis. Proc. Natl Acad Sci USA; 90: 2690-2694, 1993.
  14. Kyle E. et al. Genistein inhibits prostate cancer cell growth by inducing apoptosis (abstr). Proc Annu Meet Am Assoc Cancer Res; 36: A2451, 1996
  15. Aldercreutz H. et al. Dietary phytoestrogens and prostate cancer (abstr). Proceedings of the Annual Meeting of the American Association for Cancer Research; 36: 687, 1995
  16. Demark-Wahneried W. Pilot study of dietary fat restriction and flaxseed supplementation in men with prosate cancer before surgery: Exploring the effect on hormonal levels, prostat-specific antigen and histopathologic features. Urology; 58: 47-52, 2001;.
  17. Ziegler RG. Vogt TM. Tomatoes, lycopene, and risk of prostate cancer. Pharmaceutical Biology; 40: S59-S69, 2002;
  18. Etminan M. et al. The role of tomato products and lycopene in the prevention of prostate cancer: a meta-analsis of observational studies. Cancer Epidemiol. Biomarkers Prev;. 13: 340-345, 2004;
  19. Kacuk  O. et al. Phase II randomized clinical trial of lycopene supplementation before radical prostatectomy. Cancer Epidemiol. Biomarkers Prev; 10:;861-868, 2001
  20. Ducrey B. et al. Inhibition of 5 alpha-reductase and aromatase by ellagitannins oenothein A and eonothein B from Epilobium species. In: Planta Med21. 63(2): 111-114, 1997
  21. Reidinger M. Juan H. Sametz W. Isolation of the antiphlogistic principle from Epilobium angustifolium. Planta Med; 57: 357-360, 1991
  22. Lesuisse D. et al. Determination of oenothein B as the active 5-alpha-reductase inhibiting principles of the folk medicine Epilobium parviflorum. J Nat Prod; 59: 490-492, 1966
  23. Vitalone A. Guizzetti M.  et al. Extracts of various species of Epilobium inhibit proliferation of human prostate cells. J Pharm Pharmaco;. 55: 683-690, 2003.

 

הוסף תגובה חדשה
תגובות
26/09/11, 21:15
y h
thank you very much
תנאי השימוש באתרקישוריםצור קשר • כל הזכויות שמורות פארמה-ליין © 2007