הצהרת נכנס לאתר

 

האתר מיועד לרוקחים ולאנשי מקצוע בתחום הפרמצבטיקה בישראל וכן לרופאים, צוות רפואי ואחרים העוסקים בתחומים הרלוונטיים בישראל. המידע הכלול באתר הוא מידע מקצועי ומדעי ומנוסח בהתאם. 

 

האמור באתר ביחס לתכשירים, טיפולים, וטכנולוגיות רפואיות אחרות מיועד למתן מידע כללי בלבד, ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם אנשי מקצוע.

 

השימוש בתכשירים, ובטכנולוגיות הרפואיות, או בטיפולים הנזכרים באתר כפוף לתנאי הרישום שלהם ולאמור בעלון לרופא ובעלון לצרכן הרלוונטיים, או למידע בספרות המקצועית הרלוונטית ואין לראות באמור באתר משום עידוד ו/או המלצה לעשיית שימוש בתכשירים, טיפולים וטכנולוגיות רפואיות אחרות שלא בהתאם לתנאים אלה.

 

המידע המופיע באתר זה אשר מובא מטעם חברות התרופות / מזון רפואי / ציוד רפואי, הינו על אחריות הגוף אשר העביר אלינו את המידע.

 

השימוש באתר הוא על פי "תנאי השימוש באתר" כפי שמתפרסמים באתר.

 

אני מסכים ומצהיר כי אני עומד בתנאים לכניסה לאתר



כניסה למנויים
כתובת דוא"ל:
ססמא:
משתמש חדש

pharmaline-facebook

 

מקרה מהחיים
התפרסם במהדורה מס' 21  (אפריל-מאי 2006) במדור רוקחות קלינית
מאת קובי שחם והילה זוהר קונטנטה

ג.ש, בת 70, הגיעה למחלקה הפנימית עם תלונות של עלייה במשקל הניכרת במיוחד בפנים, בצקת וכתמים סגולים על פני העור.

 

רקע


סובלת מאסתמה, מטופלת מזה שנים בסטרואידים באינהלציה. לפני מספר שבועות החלה טיפול ב-Itraconazole למשך חודשיים, עקב זיהום פטרייתי בעור.

 

בדיקה ואבחנה: בבדיקה גופנית

 

אישה בשנות ה-70 לחייה, עם השמנת יתר בפיזור מרכזי של השומן, פנים תפוחות, סימנים שלאחר דימום תחת העור, במיוחד בידיים ובשוקיים. כמן כן נמדד לחץ דם גבוה. בבדיקות הדם - נמדדה רמת גלוקוז של 136mg/dL (טווח נורמלי: 70-110 בצום).
האישה אובחנה כסובלת מסינדרום קושינג (Cushing's syndrome), שנבע מאינטראקציה בין ה-Itraconazole לבין ה- Budesonide באנזימי ציטוכרום P-450. בדיקת Synacten הדגימה אי-ספיקה של האדרנל משנית לטיפול הסטרואידלי.

 

הטיפול שהומלץ בזמן השחרור

 

ג.ש. שוחררה לביתה עם ההמלצות הבאות: טיפול טופיקלי ארוך-טווח בפטרייה על עורה; המשך הטיפול בסטרוראידים באינהלציה; טיפול ב-Prednisone למשך חודש, תוך הפחתה הדרגתית של המינון.
החשיפה הממושכת לסטרואידים גרמה לג.ש. לדיכוי של פעילות האדרנל כפי שהודגם בבדיקת ה- Synacten. הפסקה  פתאומית של החשיפה לסטרואידים עלולה הייתה לגרום לתופעות של אדיסון יתרוגני, מטרת הטיפול ב- Prednisone
הייתה למנוע את התופעות של סימני גמילה מסטרואידים.

 

'מבחן Synacten'


התרופה Tetracosactide (Synacten) היא פפטיד סינתטי, בעל תכונות דומות לאלו של Corticotropin (ACTH = Adeno-Cortico-Tropic Hormone).

ACTH הוא החומר האנדוגני המופרש מבלוטת יותרת המוח (Anterior Pituitary = Adeno-hypophysis) (בעקבות גירוי על ידי CRF = Corticotropin Releasing Factor המופרש מההיפותלמוס), וגורם לגירוי של קליפת יותרת הכליה (Adrenal Cortex) ליצירה של סטרואידים, בעיקר קורטיזול ואלדוסטרון.

התכשיר Tetracosactide קיים בשתי פורמולציות:

  1. תכשיר Depo להזרקה, בעל שחרור איטי ופעילות ממושכת (Synacten Depot 1mg/1mL), המשמש תחליף לטיפול ממושך בסטרואידים. יתרונו על פני טיפול בסטרואידים הוא בכך שאינו גורם לדיכוי של האדרנל, ולכן ניתן להפסיק את הטיפול ללא חשש ממצב של אי-ספיקת האדרנל (טיפול ארוך-טווח בסטרואידים גורם לדיכוי של האדרנל ולכן הפסקתו צריכה להיעשות בהדרגה).
  2. תכשיר להזרקה בעל משך פעילות קצר (Synacten 250mcg), המשמש לבדיקת פעילות האדרנל. לאחר מתן החומר אנו מצפים לראות עלייה בהפרשה של סטרואידים מהאדרנל. אם לא נצפית עלייה כזו, ישנה בעיה בתפקוד האדרנל שיכולה לבוא לידי ביטוי בסינדרום אדיסון (Addison).

נהוג לבצע 'מבחן Synacten' ע"י הזרקה של 250mcg Tetracosactide, אולם וריאציה אחרת של המבחן היא לתת מינון נמוך יותר של 1mcg. יש לשים לב להבדל בין מתן של 1mcg המיועד לבדיקה, לבין 1mg המיועד לטיפול.

 

אנזימי CYP-3A4


אנזימי CYP-3A4 אחראים על המטבוליזם של תרופות רבות, ביניהן: רוב התרופות ממשפחת הסטטינים, חוסמי סידן, מעכבי קלצינאורין (Cyclosporin ו-Tacrolimus), Carbamazepine, Cisapride, Midazolam, ועוד. אינטראקציות בין-תרופתיות על רקע עיכוב של אנזימי CYP-3A4 הן מן המפורסמות.

 

מעכבי CYP-3A4 גורמים לעלייה ברמה של התרופות הללו בדם ובעלייה בסיכון לתופעות לוואי ולרעילות. מעכבי CYP-3A4 הידועים הם: Amiodarone, Cimetidine, תרופות נגד פטריות (Itraconazole, Ketoconazole), מיץ אשכוליות, מעכבי Protease לטיפול ב-HIV ואנטיביוטיקות ממשפחת המקרולידים.

 

במקרה שלפנינו, עיכוב האנזימים ע"י Itraconazole גרם להקטנת הפינוי הכבדי והפינוי במעבר הראשון בכבד של Budesonide, ולפיכך הופיעו תופעות סיסטמיות של טיפול סטרואידלי.

 

בנוסף, קיימת קבוצת תרופות הגורמת דווקא לאינדוקציה של אנזימי CYP-3A4, ובכך להגברת הפינוי ולהקטנת הרמה של תרופות העוברות מטבוליזם ב-CYP-3A4, ביניהן: Carbamazepine, Rifampin ו St. John's Wort.

 

Budesonide


Budesonide ו-Fluticasone הינם קוטיקוסטרואידים פוטנטיים הניתנים באינהלציה לטיפול באסתמה. כאשר תרופה ניתנת באינהלציה, כ-30% ממנה מגיעים לריאות, ו-70% הנותרים נבלעים במערכת העיכול. ייחודם של שני הסטרואידים הללו הוא בכך שהם עוברים מטבוליזם ניכר במעבר הראשון בכבד (first-pass metabolism), באנזימי CYP-3A4, ולכן הכמות המגיעה לדם היא מינימלית.

 

הכותבים:

דר' קובי שחם - רופא במרכז הרפואי תל-אביב

מגר' הילה זוהר -קונטנטה

 

הוסף תגובה חדשה
תגובות
לא נשלחו עדיין תגובות.
תנאי השימוש באתרקישוריםצור קשר • כל הזכויות שמורות פארמה-ליין © 2007