הצהרת נכנס לאתר

 

האתר מיועד לרוקחים ולאנשי מקצוע בתחום הפרמצבטיקה בישראל וכן לרופאים, צוות רפואי ואחרים העוסקים בתחומים הרלוונטיים בישראל. המידע הכלול באתר הוא מידע מקצועי ומדעי ומנוסח בהתאם. 

 

האמור באתר ביחס לתכשירים, טיפולים, וטכנולוגיות רפואיות אחרות מיועד למתן מידע כללי בלבד, ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם אנשי מקצוע.

 

השימוש בתכשירים, ובטכנולוגיות הרפואיות, או בטיפולים הנזכרים באתר כפוף לתנאי הרישום שלהם ולאמור בעלון לרופא ובעלון לצרכן הרלוונטיים, או למידע בספרות המקצועית הרלוונטית ואין לראות באמור באתר משום עידוד ו/או המלצה לעשיית שימוש בתכשירים, טיפולים וטכנולוגיות רפואיות אחרות שלא בהתאם לתנאים אלה.

 

המידע המופיע באתר זה אשר מובא מטעם חברות התרופות / מזון רפואי / ציוד רפואי, הינו על אחריות הגוף אשר העביר אלינו את המידע.

 

השימוש באתר הוא על פי "תנאי השימוש באתר" כפי שמתפרסמים באתר.

 

אני מסכים ומצהיר כי אני עומד בתנאים לכניסה לאתר



כניסה למנויים
כתובת דוא"ל:
ססמא:
משתמש חדש

pharmaline-facebook

 

מסנני קרינה מדור חדש
התפרסם במהדורה מס' 21  (אפריל-מאי 2006) במדור פיתוח ישראלי
מאת אלקה טויטו

מסנני קרינת UV חדשים פותחו לאחרונה בביה"ס לרוקחות של האוניברסיטה העברית בירושלים על ידי פרופ' אלקה טויטו וקבוצת המחקר שלה. המסננים החדשים מאופיינים על ידי חוסר ספיגה סיסטמית לאחר מריחתם על העור.

 

הקרינה האולטרה-סגולה (UV) מהווה מרכיב חשוב מספקטרום של אור השמש. קרינת UV מאופיינת באורכי גל קצרים ובלתי נראים לעין, בעלי אנרגיה גבוהה מזו של אורכי הגל של האור הנראה. קיימים שלושה סוגים של קרינת UV: קרינת UVC (nm200-280) הנחסמת לחלוטין ע"י שכבת האוזון באטמוספירה, קרינת UVB nm)280-320) שכ-20% ממנה מגיעים לפני כדור הארץ, וקרינת  UVA nm)320-400), החודרת ברובה (80%) את האטמוספירה. מבין הסוגים השונים של קרינת UV שמגיעה לכדור הארץ, קרני  UVBהינם בעלי האנרגיה הגבוהה  ביותר, ולרוב הם האחראים לנזקים הנגרמים לעור החשוף לשמש [1].

 

איור 1: נזקי עור הנגרמים על ידי קרינת UV

 

חשיפה לקרני השמש האולטרה-סגולות עלולה לגרום לתופעות מזיקות רבות. בחשיפות קצרות של כמה שעות מתפתחת אדמומיות או כווייה. בחשיפות חוזרות במשך ימים נגרם דיכוי המערכת החיסונית של העור, אשר עלול לגרום לסרטן העור בחלק ניכר של האוכלוסייה הנחשפת שנים רבות לשמש. (איור מס' 1) [3 ,2]. מחקרים סטטיסטיים מוכיחים שחשיפה ממושכת לשמש נחשבת לגורם הראשוני ל-65% מהמלנומות הממאירות ולכ-90% מסרטני העור האחרים - סרטן תאי האפיתל הקשקשי וסרטן תאי האפיתל הבסיס [2-4]. שכיחות סרטן העור נמצאת בעלייה מתמדת בעשורים האחרונים. כך למשל, על-פי הנתונים של האגודה האמריקנית לסרטן, מספר המקרים החדשים של מלנומה בארה"ב לכל 100,000 איש הכפיל את עצמו מאז שנת 1973 [4].

במטרה להפחית או למנוע נזקים אקוטיים וכרוניים של חשיפה לקרני השמש יש צורך בשימוש במסנני קרינה - חומרי הגנה מפני קרינת UV. קיימים שני סוגים עיקריים של מסנני קרינה: כימיים - מולקולות הסופגות את הקרינה האולטרא סגולה, ופיזיקאליים - חלקיקים המחזירים את האור. כדי לספק הגנה יעילה מפני הקרינה האולטרא סגולה, מסנני הקרינה חייבים להישאר בשכבת העור החיצונית, שכבת הקרנית (stratum corneum). במשך השנים התחזקה מודעות הקהילה המדעית לכך שמסנני קרינה עשויים להיספג סיסטמית. כך, למשל, מסנני הקרינה השכיחים ביותר, benzophenones  ו-methoxycinnates , דווחו כנספגים בשיעור ניכר דרך העור [6 ,5]. יותר מכך, תופעות לוואי סיסטמיות כמו אפקטים אסטרוגניים שמקורם במריחת מסנני קרינה על פני שטח העור, דווחו במספר מחקרים בספרות [7]. מקור הבעיה הוא בכך שרוב מסנני הקרינה הכימיים הנמצאים כיום בשימוש מבוססים על מולקולות עם משקל מולקולרי נמוך (~300 Da), בעלות פוטנציאל גבוה לעבור את מחסום העור ולגרום לאפקטים סיסטמיים. לכן קיים צורך גדול בפיתוח מסנני קרינה חדשים הסופגים ביעילות את קרינת ה-UV המזיקה, אך אינם חודרים דרך העור.

כתשובה לבעיות שצוינו לעיל, פותחו במעבדתנו מסנני קרינה מדור חדש. הרעיון שנמצא בבסיס ההמצאה הוא למנוע את ספיגתם של מסנני הקרינה על ידי קישורם למולקולה שאינה חודרת דרך העור. סונתזו מסנני קרינה חדשים המבוססים על קישור של קבוצות פונקציונליות כגון methoxycinnamate, הבולעות UV לשלד של אסטרים של שמן חוחובה (jojoba oil) [8]. את המבנה הסכמתי של מסנני הקרינה החדשים ניתן לראות באיור 2. אסטרים של שמן חוחובה הן מולקולות המורכבות מכוהל שומני וחומצת שומן (C38-C44), מה שמקנה להן ליפופיליות גבוהה ומשקל מולקולרי גדול המונעים את ספיגתם דרך העור. חשוב לציין שקיימת אפשרות של חיבור שתיים או ארבע קבוצות פונקציונליות שבולעות UV לשלד של שמן חוחובה. ההמצאה נמצאת תחת הגנה של פטנטים בינלאומיים.

 

איור 2: מבנה סכמטי של מסנני קרינה כימיים חדשים המבוססים על נגזרות של שמן חוחובה

 

מחקרים שכללו ניסויי חדירות של מסנני הקרינה החדשים דרך העור, בהשוואה למסנן הקרינה הנפוץ בשוק octylmethoxycinnamate (OMC), הראו כי מסנני הקרינה המבוססים על נגזרות של שמן חוחובה אינם חודרים כלל דרך העור, בעוד ששיעור החדירות של OMC יכול להגיע עד לכדי 9% מכמות החומר שנמרחה על העור (איור 3). יתר על כן, התוצאות הראו שיותר מ-90% ממסנן הקרינה המבוסס על נגזרת חוחובה שנשאר בעור, מתרכז בשכבה הקרנית - השכבה החיצונית ביותר של העור. יתרון נוסף של הנגזרות החדשות טמון ביכולתן להישאר זמן רב על פני שטח העור ולא להישטף, תכונה שיכולה למנוע צורך באפליקציות חוזרות של מסנן קרינה בשהייה ממושכת בשמש.

 

איור 3: מסנני קרינה כימיים החדשים שמבוססים על נגזרות של שמן חוחובה, מונעים את הנזקים של קרינת UV ואינם נספגים דרך העור, לעומת מסנני קרינה כימיים הקיימים כיום, החודרים דרך העור וגורמים תופעות לוואי סיסטמיות

 

בימי הקיץ מורחים את מסנני הקרינה מספר פעמים ביום ועל שטחי גוף גדולים, לכן יש חשיבות רבה לכך שמסנן הקרינה יפעל רק על פני שטח העור ולא יעבור ספיגה דרך העור למחזור הדם הכללי. פיתוח חדשני של נגזרות של מסנני קרינה המבוססים על שמן חוחובה יכול להוות בסיס לדור הבא של מולקולות חדשות הסופגות ביעילות את קרינת ה-UV המזיקה ואינן גורמות לתופעות לוואי כלליות. על בסיס ההמצאה של מסנני קרינה הנגזרים משמן חוחובה הוקמה חברת "שמני עדן" במטרה להפוך את הרעיון החדש למוצרים לשימוש פרמצבטי וקוסמטי.

 

הכותבת פרופ' אלקה טויטו- יו"ר ועדת הלימודים, בית- הספר לרוקחות, האוניברסיטה העברית בירושלים

 

 

מקורות:

  1. De Fabo EC, Noonan FP, Fears T, Merlino G. Ultraviolet B but not ultraviolet A radiation initiates melanoma. Cancer Res; 64: 6372-6376, 2004
  2. Brash DE, Ziegler A, Jonason AS, et al. Sunlight and sunburn in human skin cancer: p53, apoptosis, and tumor promotion. J Investig Dermatol Symp Proc; 1: 136-142, 1996
  3. Armstrong BK, Kricker A. How much melanoma is caused by sun exposure? Melanoma Res; 3: 395-401, 1993
  4. American Cancer Society: Cancer Facts and Figures 2005. www.cancer.org
  5. Chatelain E, Gabard B, Surber C. Skin penetration and sun protection factor of filters: effect of the vehicle. Skin Pharmacol Appl Skin Physiol; 16:  28-35, 2003
  6. Gustavsson Gonzalez H, Farbort A, Larko O. Percutaneous absorption of     benzophenone-3, a common component of topical sunscreen. Clin Exp Dermatol;.27: 691-694, 2002
  7. Schlumpf M, Cotton B, Conscience M, et al. In vitro and in vivo estrogenicity of UV screens. Environ Health  Perspect; 109:  239-244, 2001
  8. Touitou E et al. Patent pending.

 

 

הוסף תגובה חדשה
תגובות
06/08/12, 15:15
אסתר שובל
מתי יהיה מסחרי?
תנאי השימוש באתרקישוריםצור קשר • כל הזכויות שמורות פארמה-ליין © 2007