הצהרת נכנס לאתר

 

האתר מיועד לרוקחים ולאנשי מקצוע בתחום הפרמצבטיקה בישראל וכן לרופאים, צוות רפואי ואחרים העוסקים בתחומים הרלוונטיים בישראל. המידע הכלול באתר הוא מידע מקצועי ומדעי ומנוסח בהתאם. 

 

האמור באתר ביחס לתכשירים, טיפולים, וטכנולוגיות רפואיות אחרות מיועד למתן מידע כללי בלבד, ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם אנשי מקצוע.

 

השימוש בתכשירים, ובטכנולוגיות הרפואיות, או בטיפולים הנזכרים באתר כפוף לתנאי הרישום שלהם ולאמור בעלון לרופא ובעלון לצרכן הרלוונטיים, או למידע בספרות המקצועית הרלוונטית ואין לראות באמור באתר משום עידוד ו/או המלצה לעשיית שימוש בתכשירים, טיפולים וטכנולוגיות רפואיות אחרות שלא בהתאם לתנאים אלה.

 

המידע המופיע באתר זה אשר מובא מטעם חברות התרופות / מזון רפואי / ציוד רפואי, הינו על אחריות הגוף אשר העביר אלינו את המידע.

 

השימוש באתר הוא על פי "תנאי השימוש באתר" כפי שמתפרסמים באתר.

 

אני מסכים ומצהיר כי אני עומד בתנאים לכניסה לאתר



כניסה למנויים
כתובת דוא"ל:
ססמא:
משתמש חדש

pharmaline-facebook

 

ישראל הפכה ל"מעצמת-על" בכל הקשור בפשיעה פרמצבטית
התפרסם במהדורה מס' 21  (אפריל-מאי 2006) במדור אחד על אחד
מאת חנה מרכוס

זיוף תרופות הוא נושא שהחלו לטפל בו ברמה הבינלאומית בשנת 1985. ב-1992 התקיים בז'נבה המפגש הבינלאומי הראשון בנושא תרופות מזויפות, שאורגן ע"י ה-WHO והאיגוד הבינלאומי לתעשיינים הפרמצבטיים - IFPMA (International Federation of Pharmaceutical Manufacturers Associations). בשנת 1995 השיק ה- WHOפרויקט בנושא, שבעקבותיו פרסם בשנת 1999 מסמך שכותרתו:
 the development of measures to combat counterfeit drugs" :"Guidelines for.

 

מאז נושא זיופי תרופות אינו יורד מסדר היום של ה-WHO ושל רשויות הבריאות בארה"ב, באירופה, ובמדינות נוספות. רשויות הבריאות שם מבינות כי חייבים להקצות לנושא את המשאבים המתאימים.  ה-FDA מפרסם דו"ח שנתי ובו הוא מפרט אילו פעולות ננקטו לעצירת זיופי תרופות, ואילו פעולות מתוכננות להתבצע. כל זה בנוסף לאמצעי הגנה שחברות התרופות החלו לנקוט למניעת זיוף תרופותיהן.

להערכת ה-WHO, 10% מהתרופות בשוק העולמי הן מזויפות, אולם ישנן מדינות כמו פקיסטן, שבהן שיעור זיופי התרופות מגיע לכדי 50% מהתרופות בשוק. בארה"ב בלבד הוערך הנזק הכלכלי בשנת 2004 ב-66 מיליון דולר. ישראל מסתבר הפכה להיות "מעצמת-על" בכל הקשור בפשיעה פרמצבטית, בין היתר בהיותה מדינת מעבר לתרופות מזויפות. על פי דיווחי ה-PSI Pharmaceutical Security) Institute), ישראל מדורגת במקום התשיעי בעולם בתחום זה. יש להניח שדירוגה של ישראל היה גבוה יותר לו בתי המרקחת הפרטיים היו מדווחים על פריצות אליהן וגניבת תרופות.
 
בכנס שנערך לאחרונה שנושאו היה פשיעה פרמצבטית, התוודה מגר' דודו פפו מבית מרקחת טללים ברמלה, שבית המרקחת שלו נפרץ שבע פעמים בשנים האחרונות. לדבריו, במשך מספר שנים לא נמצאה חברת ביטוח שהייתה מוכנה לבטח את בית המרקחת שלו. מסיבה זו בתי מרקחת פרטיים נמנעים מלדווח על פריצות. ההערכה היא שכמעט מדי יום נפרץ בית מרקחת בישראל.
 
גם מוסדות רפואיים ומפעלים אינם חסינים בפני גניבות. בשנת 2005 נגנבו מהם תרופות בשווי של כ-10 מיליון שקלים. מתחילת 2006 ועד סוף חודש מארס בוצעו גניבות שערכן הוא כ-3.5 מליון ¤. וזה, כאמור, מבלי להביא בחשבון את בתי המרקחת הפרטיים.

נקודת האור במצב בלתי נסבל ומסוכן זה היא דמותו יוצאת הדופן של מגר' מיקי אריאלי, סגו רוקח מחוזי במחוז המרכז. מיקי אריאלי, יליד שיקגו, עלה לישראל ב-1971 והתגייס לצנחנים. בהמשך, כבנו של רוקח, החליט ללכת בדרכו של אביו, וב-1976 חזר לארה"ב ונרשם ללימודי רוקחות באותה אוניברסיטה שבא למד אביו, אוניברסיטת אילינוי.

 

תמונה 1 19,000 אריזות של תרופות מזויפותשיובאו לטייוואן (התמונות באדיבות חברת MSD)

 

ב-1980 שב אריאלי לארץ. בתחילת דרכו עבד כרוקח קהילתי, ובראשית שנות ה-90, כשמשרד הבריאות פתח מרכזי חלוקת מתאדון, הצטרף לאותם רוקחים שפעם בשבוע הגיעו למרכזי חלוקת המתאדון. העבודה עם הנרקומנים אפשרה לאריאלי להכיר מקרוב וללמוד את נושא ההתמכרויות, נושא שבו המשיך להתמקד עד להקמת מחוז המרכז באמצע שנות התשעים. אריאלי נשאב לנושא הפשיעה הפרמצבטית כשהתגלה לראשונה בארץ פרגונל מזויף. מאז הוא משמש כתובת לכל אירוע פשיעה פרמצבטית המתגלה בישראל.

מערכת PharmaLine פנתה למגר' מיקי אריאלי במספר שאלות, כדי לעמוד על היקף הפשיעה הפרמצבטית בישראל ומשמעותה.

 

האם פשע פרמצבטי הנו זיוף תרופות בלבד?


 הפשע הפרמצבטי מוגדר ע"י ה-PSI וה-WHO לא רק כזיוף תרופות, אלא גם כשמדובר בגניבות של תרופות ואריזתם מחדש, הסטתם והחדרתם לשרשרת אספקת התרופות, כלומר לסיטונאים, לבתי המסחר, למחסני התרופות, משם עוברות התרופות לקופות החולים, לבתי החולים, לבתי המרקחת, ומגיעות כמובן, בסופו של דבר, לצרכן.

 

למה הכוונה בזיוף תרופות, תוכל לתת לנו דוגמאות?

 

 

תרופות מזויפות הן:

  1. תרופות שיש בהן את כל המרכיבים הפעילים, אבל החברה שיצרה אותם אינה בעלת הרישום
  2. תרופות שכמות המרכיב הפעיל קטנה מתרופת המקור
  3. תרופות שאין בהן בכלל מרכיב פעיל
  4. תרופות מקוריות שרק האריזה החיצונית זויפה

לדוגמה: בניגריה התגלה בשני אזורים עירוניים, ש-46% מהתכשירים המקומיים ו-31% מהתכשירים המיובאים לא עמדו בדרישות התקנים.

 

זיהום במודע של  glycerol(מרכיב בלתי פעיל המעניק, בין היתר, מתיקות לתרופות נוזליות) ע"י הוספה של diethylene glycol, ל-glycerol (diethylene glycol משמש כמונע קפיאה של תמיסות) היה קשור למותם של 223 ילדים בבנגלדש, 23 חולים בארגנטינה ו-109 ילדים בניגריה. בספטמבר 2005 הואשם רוקח קנדי שמכר לחמישה אנשים תרופה מזויפת במקוםNorvasc . האנשים שקיבלו את התרופה המזויפת נפטרו מהתקפי לב או שבץ מוחי.

חוקרי ה-FDA גילו שלוש אצוות של תרופות מזויפות, שכלל לא הכילו את התרופה Procrit  , אך הכילו לפחות שני סוגים של חיידקים המהווים סיכון לזיהום בקרב חולים בעלי מערכת חיסונית חלשה במיוחד. אפילו לתרופה כמו Rimonabant, שעדיין לא נרשמה, נמצאו זיופים באינטרנט.

 

מה פירוש "הסטה" של תרופות?

 

כשתרופות ל-HIV שהיו מיועדות לאפריקה, למכירה בעלות נמוכה, הוסטו מיעדן המקורי ונמכרו באירופה במחיר גבוה.

 

היכן מייצרים את התרופות המזויפות?

 

רוב התרופות מיוצרות בסין ובהודו. ההערכה היא שבסין מיוצרים מיליוני כדורים מזויפים. בישראל הייצור המזויף נדיר, אבל היא מהווה נקודת מעבר לתרופות מזויפות. ישראל נמצאת במקום הראשון במזרח התיכון בין המדינות שמהן מפיצים את התרופות לארה"ב ולאירופה. לפי ה-FDA, ישראל נמצאת ברשימה המפוקפקת של 4 המדינות (הודו, מכסיקו, סין, ישראל) שכל יבוא אישי מהן חשוד כמזויף

 

באיזה אופן מפיצים את התרופות המזויפות?

 

האינטרנט הוא אחד האמצעים הפופולאריים למכירת תרופות. קשה "לעלות" בו על אתרי התרופות. השרת של האתר יכול להיות בארץ או בחו"ל. אף עלפי כן היו מספר לא מבוטל של הצלחות באיתור אתרי אינטרנט שמכרו תרופות מזויפות.
התרופות שנקנו באתרי אינטרנט נשלחות באמצעות חברות בלדרות כגון ,UPS FeDex ואחרות, כאילו מדובר ביבוא של תוספי תזונה. קשה לעקוב אחר כל החבילות שמגיעות בדרכים אלו.

 

המפיצים הבלתי חוקיים בארץ מצאו דרכים נוספות כמו הברחה בתפזורת  באמצעות מכולות, ואריזתם מחדש באריזה מזויפת. עוד דרך להברחה היא באמצעות בלדרים "אנושיים" שמבריחים תרופות בכל מיני "אריזות תמימות". בשנתיים האחרונות נתפסו ע"י המשטרה והמכס כמויות עצומות של כדורים מזויפים.

דרך פופולארית נוספת להפצה היא באמצעות מודעות בעיתונים. כשנרשמו התרופות ויאגרה וסיאליס בארץ, התחילו להופיע מודעות בעיתונים, כולל בעיתונים המובילים, המציעות למכירה את התרופות "המקוריות". כל מה שעל הקונה לעשות הוא להתקשר לטלפון שהופיע במודעה. המוכרים המתוחכמים דואגים להשתמש בטלפונים באופן שלא ניתן לאתר מיהו בעל המכשיר. לאחרונה התמתנה התופעה הודות לפעילות נמרצת של עו"ד ליפשיץ, לשעבר יועץ משפטי במשרד הבריאות וכיום סמנכ"ל בקרה על קופות החולים והביטוח המשלים. הוסבר לעיתונים כמו "ידיעות אחרונות" ו"מעריב", שפרסום מודעות אלו הוא עבירה על פקודת הרוקחים. לכן לא ניתן עכשיו למצוא מודעות מסוג זה בעיתונים המובילים, אולם בעיתונות המקומית התופעה עדיין קיימת.

 

מהם המניעים העיקרים שעומדים מאחורי הפשע הפרמצבטי?

 

לדברי אריאלי המניע העיקרי הוא "כסף גדול ועונש קל" אם בעבר הפריצות לבתי המרקחת נעשו כדי להשיג סמים מסוכנים, היום מחפשים תרופות יקרות. כשמחסניה של חברת יוניפארם נפרצו, נראה היה שהגנבים ידעו אילו תרופות הם מחפשים. הגניבה הייתה מוזמנת. כדי להמחיש את הרווחים העצומים הגלומים בזיוף תרופות, אתן לך דוגמה: כדור ויאגרה או סיאליס נמכר ב-20-30 סנט לכדור; למפיץ הכדור הוא נמכר כבר ב-20 שקלים לכדור, ואילו לצרכן הסופי עולה הכדור 70 שקלים. 

 

אולם המניע איננו כלכלי בלבד, ידוע שהתמורה משמשת ארגוני טרור.  ה-FDA הזהיר את הממשל האמריקני שאספקת תרופות היא יעד פוטנציאלי עבור ארגוני טרור.

 

תמונה 2: גלולות סיאליס מזויפות התגלו בנתב"ג (מארס 2006)

 

מלבד מערך "ההפצה" הפרטני, האם תרופות אלו מגיעות גם לבתי המרקחת?

 

אנחנו יודעים שיש היום רשתות מאורגנות, יהודיות וערביות, המעורבות בהפצת תרופות גנובות. התרופות מוצאות דרכן למערך ההפצה של בתי מסחר לתרופות, ומשם לבתי המרקחת. לעתים הן נמכרות ישירות לבתי המרקחת. התרופות הגנובות עשויות להגיע  באריזה המקורית, אך לעתים, כדי לטשטש את העקבות, מדפיסים אריזות חדשות ואורזים מחדש את התרופות.

 

האם לא ניתן לפעול נגד בתי מרקחת שמחזיקים תרופות גנובות? הרי לכל בעל בית מרקחת ידוע היטב מיהם המפיצים של כל חברה. האם לא ברור שרכישת תרופות מבית מסחר שאיננו סוכן של החברה, ועוד במחיר מופחת, צריכה להדליק אור אדום אצל כל רוקח שרוכש את התרופה?

 

ברור לנו שהרוקחים שרוכשים תרופות במחירים זולים מבית מסחר שאיננו מפיץ רשמי של היצרן/ יבואן, יודעים היטב כי מדובר בתרופה גנובה או מזויפת. או כדבריו של מגר' דודו פפו "לא ניתן לקנות דולר בשקל". אבל כל עוד בית המרקחת רוכש את התרופה בבית מסחר מורשה, הוא לא עובר על החוק וידינו כבולות.

 

אז למה לא לפעול נגד בית המסחר?

 

אנחנו אכן פועלים נגד בתי מסחר שמוכרים תרופות גנובות או מזויפות. הבעיה היא שבארץ אין רשות מרכזית שתטפל בנושא. אני מבצע את עבודתי לא מכוח מינוי. מאחר שאני שייך למחוז המרכז, פשיעה פרמצבטית שאיננה מתרחשת במחוז המרכז דורשת תיאומים עם המחזות השונים וכמובן מסרבלת את ההליכים.

 

מה ניתן, אם כן, לעשות?

 

צריך לפעול במספר מישורים. ראשית, צריכים להקים יחידה ארצית של משרד הבריאות שתטפל ברמה הארצית בכל נושא הפשיעה הפרמצבטית בארץ. כלומר תכנון תאום ופיקוח  בתחום הפרסום, ייצור, יבוא, מכירה ואספקה של תרופות הומאניות ווטרינריות תוך שיתוף פעולה בין כל היחידות של משרד הבריאות והיחידות אוכפות החוק במשרדי הממשלה הרלוונטיים. בנוסף, מאחר שמדובר ברשת ששלוחותיה מסתעפות בכל העולם צריך ליצור שיתוף פעולה בין לאומי עם יחידות אוכפות חוק בחו"ל.
כיום קיימות כבר 14 מדינות בניהן ארה"ב אוסטרליה ומס' מדינות באירופה שהקימו יחידות לטיפול בזיופי תרופות. צריך לפעול לשינויי חקיקה דרך שינויים בסעיף העונשין בפקודת הרוקחים. הענישה צריכה להרתיע, יש להמיר את המאסר של 6 חודשים במאסר של מספר שנים, עם קנס כספי משמעותי. בארה"ב הקנסות כבדים מאוד, ולדעת האמריקנים, עדיין אינם מספיקים. כמו כן צריך להתאים את הפקודה להתמודדות עם בית מרקחת מקוון.

דרוש שיתוף פעולה של חברות התרופות. המשטרה, שהכירה בחשיבות הנושא ומקצה לכך כוח אדם, איננה יכולה לפעול ללא שיתוף פעולה מלא מצד החברות. החברות מצידן חייבות לאמץ טכנולוגיות חדשות שתאפשרנה להן לזהות בכל רגע את התרופות שהן מייצרות.
 המישור הנוסף שבו צריך לפעול הוא המישור ההסברתי. בארה"ב ה-FDA עורך מסעי הסברה על הסכנה הטמונה ברכישת תרופות ממקורות אינטרנטיים לא מוכרים. גם כאן עלינו לבנות מערכת הסברה ומערכת אשר תקבל את כל המידע מהציבור.

 

תמונה 3: מכונה לייצור תרופות מזויפות (התמונה באדיבות חברת MSD)

 

 

האם אתה אופטימי לגבי העתיד?

 

יש מודעות הולכת וגוברת לנושא מצד הרשויות. יותר ויותר מחלחלת ההכרה שממדי התופעה תופחים והסכנות גדלות. אני מקווה שעכשיו, עם כינון ממשלה חדשה, הנושא יקבל את העדיפות המגיעה לו.

 

הכותבת חנה מרכוס- רוקחת ממונה, יועצת, עורכת מדעית ומו"ל Pharmaline

הוסף תגובה חדשה
תגובות
24/10/11, 16:16
גרי ק.
אתר של פייזר המאפשר קניית ויאגרה מקורית
תנאי השימוש באתרקישוריםצור קשר • כל הזכויות שמורות פארמה-ליין © 2007